סליחה ויום הכיפורים

מסר: דיון על בקשת הסליחה, וניסיון סליחה אמיתית האחד לשני
אמנם כולנו מדריכים חרוצים שמכינים פעולות מראש. אבל תמיד קורה איכשהו שנתקעים בלי פעולה... רגע לפני שהחניכים באים. אז במיוחד בשבילכם מאגר הפעולות הגדול והעדכני בארץ!

סליחה ויום הכיפורים

הודעהעל ידי ShayKeller » 16 יוני 2017, 14:55

סליחה לפני יום הכיפורים: *משחקים את המשחק "שלום בוריס", רק במקום "שלום" אומרים "סליחה".
יושבים במעגל חניכים א, ב, ג.
חניך א' אומר לב': "סליחה בוריס", וב' עונה: "סליחה בוריס".
א' אומר לב': "תגיד סליחה לבוריס, בוריס",
ואז ב' אומר לג' "סליחה בוריס", וג' עונה "סליחה בוריס", וב'
אומר לג': "תגיד סליחה לבוריס, בוריס", ואז ג' אומר לד' וכך הלאה...,
כשמישהו מתבלבל מחליפים לו את השם לאולגה, אח"כ ולדימיר, וכו'...  

* דיון – על הSMS "סליחה שפגעתי"- זה שכולנו שולחים ומקבלים בכמויות לפני יו"כ. מי פה קיבל פעם כזה? מי שלח כזה? מי מתכנן לשלוח..?
איך זה מתקשר למשחק? האם זה דבר טוב..?
באיזשהו מקום הסמסים האלה הופכים להיות איזה משהו שגרתי, פחות אישי, שכולם שולחים לכולם כי ככה זה.. –
כמו שבוריס מבקש סליחה סתמית מבוריס כי איזה בוריס אחר אמר לו... אנחנו פחות
חושבים במי באמת פגענו, לא עושים חשבון נפש אמיתי, ובכך מפספסים הזדמנות לתיקון חברתי ואישי...

 *מחלקים ומקריאים לחניכים את "הריני מוחל וסולח..." (מה שיש בקריאת שמע לפני השינה)
דיון – איך אפשר לסלוח לכל בנאדם מידי לילה?! זה אפשרי בכלל? והרי זה מצופה מאיתנו... איך?!

אם יש מצברוח עמוק-למה דווקא המחילה פותחת את התפילה האחרונה ביום?

*מה יותר קשה – לבקש סליחה או לסלוח?

*מקריאים את הטקסט של הרב שלמה אבינר על "הריני מוחל וסולח".

*מבקשים סליחה מהלב ומנסים לסלוח באמת...
כל חניך יכתוב 2 מכתבי סליחה, אחד למי שהוא רוצה, והשני למי שיוצא לו בהגרלה. מי שרוצה כמובן יכול לכתוב יותר

הריני מוחל /
 הרב שלמה אבינר:
 
"ריבונו של עולם, הריני מוחל" - אף על פי שאולי איני חייב למחול. בכל זאת, הריני מוחל.
אף על פי שלא ביקשו ממני סליחה, בכל זאת הריני מוחל. ואף על פי שממשיכים להציק לי, בכל זאת הריני מוחל.
ואף שאיני צדיק וחסיד, אלא יהודי פשוט, אבל בזה אני רוצה, לכן הריני מוחל. הרי אתה ריבונו של עולם, מוחל לי כל כך הרבה, אז גם אני הריני מוחל.
"הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי". אולי לא הייתי צריך לכעוס. אולי לא הייתי צריך להרגיש מוקנט. אך גם אם בצדק הרגשתי מוקנט, בכל זאת לא אחטט בתוך עצמי, אני רוצה לחיות חיים פשוטים וטהורים, נקיים וזכים, בלי טינה בלב. לכן, הריני מוחל. "או שחטא כנגדי". חבל עליו שהוא חטא. מסכן.
אך כנראה שהיה מגיע לי. שום דבר לא קורה במקרה. מאת ד' הייתה זאת. והוא היה שליח לרעה. אם לא הוא היה עושה, אז הרבה שלוחים יש למקום.
כמובן, אין זה משחרר את מי שחטא כנגדי מאחריותו, אך אין זה הנושא שלי. שהוא יתחשבן ישירות עם ריבונו של עולם. מצדי, אני מוחל לו. "בין בגופי" אמנם גופי קר לי מאוד. אני יודע שבעולם הבא לא אצטרך לו, אך כאן אני צריך אותו מאוד. אך לא בגללו אכנס למערבולת נפשית. לכן אני מוחל.  "בין בממוני".
כסף איננו חשוב, הוא לא סוף העולם. ד' ימלא חסרוני - אם ירצה. לכן הריני מוחל. "בין בכבודי". זה ממש כואב. אני לא רודף כבוד, אך כואב לי אם פוגעים בכבודי. אך זה עוד יותר כבודי לא לשים לב לכל פגיעה. ובכלל מה זה כבוד? העיקר זה כבוד ד'. וזה כבוד ד' שאמחל. לכן הריני מוחל. "בין בכל אשר לי". אם ד' ירצה, הוא ישלים לי יותר ויותר. הריני מוחל. אני אוהב לומר מלים אלו: הריני מוחל. "בין באונס". אולי הוא סתם מסכן, זה שפגע בי, ולא רצה לפגוע. הריני מוחל. אני אוהב לומר: הריני. הריני, הנני. הנני מוכן בכל רגע ורגע - למחול. "בין ברצון". איני מבין איך לאדם יש רצונות כאלה. לכן איני רוצה שיהיו לי סוג כזה של רצונות. דברים אחרים לגמרי מביאים לי אושר. וזאת הסיבה שאני מוחל. "בין בשוגג". אמנם הוא היה צריך להיזהר. אבל אני מוחל. ריבונו של עולם, אני מוחל. אני בכלל לא צריך להכריח את עצמי, זה טבעי לי. הריני מוחל. "בין במזיד". איזה אדם זה! אבל לא אכפת לי, אני מוחל. טוב לי בזה. איזו מתנה נפלאה נתת לי ריבונו של עולם שאני יכול למחול ולסלוח ולומר בקול צהלה פנימית: הריני מוחל. "בין בדיבור". דיבור לפעמים שורט כל כך, אבל בשבילי זו הזדמנות לומר, עוד ועוד ועוד: הריני מוחל. "בין במעשה". איזה אדם מסכן שעסוק בזה, כמה אני מרחם עליו, לכן אני מוחל. כמה אני מאושר לומר: הריני מוחל. "בין בגלגול זה...".
איני יודע מה קרה לי בגלגולים אחרים, אך בגלגול זה אני רוצה להיות זך ונקי בלי טינה. ריבונו של עולם, הרי אתה מסדר את הכול, אז בוודאי שזה מגיע לי מאיזו סיבה, כמו שאמר דוד המלך: ד' אמר לו קלל. וגם אני הריני מוחל. כל כך טוב לי לומר : הריני מוחל. זה לא רק עניין שלי. זה גם עניין כלל ישראלי. כל חטא מכביד על כלל ישראל. לכן עוד פעם: הריני מוחל. "ולא ייענש שום אדם בסיבתי". איני צריך זאת. טוב לי בזה שאני זך ונקי. טוב לי בזה שאני מוחל וסולח. זה לי האושר הכי גדול. אם תרצה, ריבונו של עולם, להענישו, תעניש אותו, אבל זה לא יהיה בגללי. אולי אשמח כשזה יקרה, אבל זה לא יהיה בגללי, ואולי לא אשמח. איך שיהיה, הריני מוחל ומוחל. יש לי ראש קטן, אין בו מקום לרגשות רבים וסותרים. לכן אין בו מקום לטינה. זה מעייף, זה מכביד, זה מלכלך. כן, הריני מוחל. לא רק למי שחטא כנגדי אני מוחל, אלא גם כמו שנהג מרן הרב קוק לומר: למי שיחטא כנגדי. אני מאושר מדברים אחרים. למשל אשרי יושבי ביתך. או למשל, אשרי תמימי דרך. לא אסכים שתישאר טיפת טינה בתוכי. זה מפריע לי. ככל שאני מזדכך כבדולח, אני מאושר. ככל שאני טהור, אני מאושר. מי שפגע בי, הוא המסכן. ד' ירחם עליו, כי אני מצדי, הריני מוחל. גם אם פגע בי, שלא ייענש בסיבתי. עצוב שייענש, למה להדיף ריח רע. אני אוהב ריח טוב, אני אוהב ריח גן עדן, בשמי גן עדן. לכן הריני מוחל. ואז אני נרדם מתוך בשמי גן עדן. אוי כמה טוב לי שאני מוחל. כשאני מוחל, אני מרגיש קל, אני עולה כמו אוויר זך. קודם הייתה לי אבן על הלב והייתי כבד. ועכשיו אני קל, אני ישר ואני שר. איזו תפילה נפלאה: הריני מוחל! איני מצליח להיפרד ממנה. הייתי אומר אותה כל הלילה, אז אומר אותה עד שאירדם... 
נערך לאחרונה על ידי יהונתן בתאריך 01 אוגוסט 2017, 11:21, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: עימוד

תגובה מהירה:


חזור אל פעולות