טיול. אחד מאירועי השיא של השנה (אם כי למעשה יש לא מעט מאלה. מסע פסח, מסע סוכות, מסע חולצה, נטיעות, מחנה, ל"ה, ביריה, מסע גרעין, טיול שבטי... והרשימה רק הולכת ונמשכת). בשביל החניכים מדובר בכיף גדול, אבל בשביל המדריכים זה יכול להיות אחד הסיוטים הגדולים- יום שלם להעביר עם החניכים, בסיטואציות ששמים אותך עם אחריות מטורפת בזמן שהחניכים מתרוצצים ועלולים לשבור רגל, ללכת לאיבוד, או סתם להתגעגע לאמא.

אז... כמה עצות שיעזרו לכם להעביר את הטיול בצורה טובה יותר!

מתכוננים מראש
דבר ראשון צריך שהחניכים יגיעו אל הטיול. יש פה שני מישורים שצריך לעבוד איתם: צריך למשוך את החניכים אל הטיול, ואת ההורים לשלם. בדרך כלל עם חניכים ותיקים יותר בסניף זה יהיה יותר קל, אבל בכל מקרה זה אומר שצריך לדבר גם עם ההורים וגם עם החניכים. עם החניכים זה פשוט יותר- בכל פעולה, מזכירים על הטיול; אל ההורים כדאי לשלוח הודעה, מפורטת כמה שיותר, על מועד הטיול, עלות הטיול, ומה מתוכנן בטיול. כמה שיותר פרטים, יותר טוב.

לקראת סוף ההרשמה, כדאי להרים טלפון אל כל החניכים שלא נרשמו, ולברר למה- הם לא יכולים ביום הזה? ההורים שלהם לא מסכימים (אז צריך לעבור לדבר עם ההורים)? הטיול לא מעניין אותם (לנסות להלהיב אותם)? אם הורים לא מסכימים לרשום את הילד לטיול כדי לדבר איתם ולהבין למה- זה נובע מבעיה כספית? חוסר בטחון באחריות של הסניף על הילד? משהו אחר? כל מקרה והפתרון שלו, אבל חשוב שכל חניך שלא מגיע לטיול- תדעו בדיוק למה.

לקראת הטיול, חשוב לשלוח לחניכים את רשימת הציוד ואת מועד היציאה לטיול שוב ושוב- מובטח לכם שהם ישכחו ברגע שהם יקראו את זה. נעליים סגורות, כובע, שלוש ליטר מים, קרם הגנה (בקיץ), ציוד ללילה (אם ישנים בשטח), סוודר (בעונות המתאימות), ארוחות, ממתקים, מצב רוח טוב.

יוצאים לטיול
קבעתם שעה עם האוטובוס. החניכים יגיעו חצי שעה לפני, האוטובוס יגיע חצי שעה אחרי. אבל אתם צריכים להגיע ראשונים (בצורה הגיונית, כמובן. חניך הזוי שמגיע בארבע בבוקר לא אומר שאתם צריכים לקום באמצע הלילה). להגיע לפני החניכים משדר רצינות ואחריות, בטח בעיני הורים שמקפיצים את החניך. בשביל להגיע בזמן, כדאי להכין את התיק שלכם מראש. שימו לב להכניס בו יותר מהכל- יותר מים (בטוח ייגמר לאיזה חניך), יותר ממתקים (הרי תצטרכו לחלק לכל השבט), יותר כובעים (מישהו בטוח ישכח). בנוסף, תעשו לעצמכם טובה ותקומו שעה לפני. אל תגיעו אל הטיול ישר מהמיטה- ככה זה גם ייראה.

מחכים לאוטובוס. מה עכשיו? זה הזמן לארוחת בוקר, לתמונות של הסניף והשבט, למשחקים קטנים, ובעיקר- לוודא שלכולם יש הכל. מים? נעליים? כובע? אם מישהו שכח, אולי יש מספיק זמן שירוץ הביתה להביא.

הגיע האוטובוס! זה הזמן לעלות, כדאי להקשיב להוראות הנהג (שלרוב ירצה תיקים בתא המטען ובלי אוכל בנסיעה). בכל זאת, כמה שהנהג פחות עצבני- הנסיעה תהיה יותר נחמדה, והנהג הרי בכל מקרה יתעצבן ברגע שתתחילו לצעוק ולעשות לו חור בראש, אז למה לא להקטין מראש את הסכסוך ביניכם?

את הנסיעה אפשר לנצל במורלים, משחקי אוטובוס (חידות, סיפורים וכו'), או בשיחות עם החניכים. שימו לב לחניך שאתם יושבים לידו- אל תשבו כל פעם ליד אותו חניך; אל תשבו כל פעם ליד החניכים הפופולריים יותר. שימו לב כל הזמן למה קורה מסביב- מישהו יושב ליד מישהו ומציק לו? מישהו לא מרגיש טוב בנסיעה וצריך להקיא? מישהו צריך לשירותים? תהיו עירניים ואחראים. אל תשכחו לעדכן את ההורים: יצאנו. 

במהלך הטיול
במהלך הטיול אתם אחראים לכיף ולבטחון של החניכים. שימו לב שכל החניכים נמצאים אתכם כל הזמן- כל עצירה תספרו את כולם; תעשו מספרי ברזל (זה כיף). שימו לב שכולם הולכים ביחד, שאף אחד לא נשאר מאחור. שלאף אחד לא כבד מדי עם התיק; שכולם שותים (תעשו מיקי מיקי; תעשו עצירות מים מאורגנות; תסמנו לחניכים עם טוש כמה מהבקבוק הם צריכים לשתות עד העצירה הבאה). אפשר להביא לחניכים מדבקות עם מספר הטלפון שלכם, למקרה שהם ילכו לאיבוד.

שימו לב לבריאות החניכים. שאף אחד לא יתייבש, שאף אחד לא יפול. אם מישהו נפצע, תדאגו שיהיה תיק חובש אתכם בטיול. פלסטרים, תחבושת. אם מישהו מתחיל להתייבש, זה הזמן להושיב אותו בצל, להרטיב לו את הפרצוף ולתת לו לנוח ולשתות. בכל טיול אמור להיות חובש- אל תתביישו להציק לו כדי לשמור על החניכים שלכם בריאים ושלמים.

מורלים ומשחקים! בעצירות, בהליכות. לבד וליד סניפים אחרים. טיול זה הזמן לגבש את כולם ביחד, בצעקות, בבדיחות, ובשירים.

הטיול זה זמן מעולה לשיחות אישיות עם חניכים. קחו חניך אחד, תלכו איתו כמה זמן, תדברו איתו קצת. ההליכה מאפשרת זמן מעולה לדבר על נושאים שלא קשורים דווקא לסניף- מה נשמע בבית? ובבית הספר?

אם יש בסוף הטיול אירוע, אטרקציה או הופעה, שימו לב שהחניכים לא הולכים לאיבוד. אחת הדרכים הנוחות להתנייד עם שבט שלם של חניכים במקום שמלא בסניפים אחרים זה לעשות שרשרת ידיים. כל אחד נותן למישהו אחר יד, וככה אף אחד לא הולך לאיבוד.

נגמר הטיול? שולחים להורים הודעה: יצאנו בדרך חזרה, ועוד הודעה כשהגעתם. חלק מההורים יאספו את החניכים, אבל את השאר מומלץ ללוות הביתה, כי מן הסתם כבר מאוחר (גם חניכים גדולים כדאי ללוות הביתה, זה כיף ונותן עוד זמן לדבר איתם).

אחרי הטיול מומלץ לעשות ישב"ץ- מה היה; מה כדאי לשפר, מה כדאי לשמר, וסתם לפרוק ביחד את העייפות.

צ'ופרים
את הצ'ופרים מומלץ להכין ולקנות מראש- הבוקר של הטיול הוא זמן די גרוע להכין בו צ'ופרים. בכל טיול מומלץ להביא לפחות שלושה צ'ופרים- בהתחלה, באמצע ובסוף- אבל כל המרבה הרי זה משובח. ניתן למצוא מלא צ'ופרים לטיולים כאן.

פלאפונים
פלאפונים וטיולים זה שני דברים שלא הולכים ביחד, קצת כמו פלאפל וגויאבה; הדרך הכי מומלצת להתעסק עם פלאפונים בטיולים זה לבקש (או לאסור, אם החניכים קטנים) על פלאפונים במהלך הטיול. אם זה בלתי אפשרי, אז לפחות לדאוג שהפלאפון הוא רק לנסיעה; בכל מקרה, במהלך הטיול עצמו להוציא פלאפון זה לא לעניין, וכדאי שתבהירו את זה מראש.

כמובן, חשוב שתהוו דוגמא אישית. להוציא פלאפון בשביל לעדכן את ההורים או לצלם זה בסדר; אבל אל תכנסו לווטסאפ באמצע הטיול.

ולסיכום
אחריות, רצינות ומצב רוח טוב; שלושת הדברים שהופכים טיול למוצלח. אם יש לכם עוד עצות, מוזמנים להוסיף אותן כאן בתגובות. 

בהצלחה, והדרכה מהנה!

יסודות ההדרכה י"ד:
https://פעולה.net/forum25-post-2733