מטרות הפעולה:

1. החניכים יבינו שכל אחד הוא ייחודי בצורה שונה

 
מבנה הפעולה:

1. כל אחד מאיתנו הוא ייחודי לעצמו
2. שונים אבל שווים

 
מהלך הפעולה:

1. נפתח במספר מתודות שממחישות את הייחודיות של כל אחד בעולם, את העובדה שאין שני אנשים שהם בדיוק אותו דבר.
• סבב – כל אחד מה טוב בו
• נראה לחניכים ציור מופשט (בסגנון הנסיך הקטן) ונבקש מהחניכים להגיד מה הם רואים בו. לחילופין אפשר לבקש ממספר חניכים לספר סיפור
  על הציור הזה. כל חניך יספר סיפור אחר כי כל אחד רואה את הדברים בצורה שונה.
• מאכלים – מי אוהב מה?
• סיפור לקטנים – כאשר לדב התחשק לעוף מאת מרים רות. מומלץ להשיג את הספר ולהקריא. (תקציר למי שלא מצליח להשיג את הספר: היה דוב שרצה
  לעוף והוא לא הצליח כי הוא דוב, הציפור לעומתו הצליחה לעוף בקלי קלות. אחר
  כך הציפור רצתה לדוג דגים אבל היא כמעט טבעה כי היא ציפור. הדוב לעומתה דג
  דגים בקלות, כי הוא דוב. בסוף הם הגיעו למסקנה שכל אחד טוב בדברים אחרים וזה
  סבבה).
• ניתן לכל אחד דף ועיפרון ונתאר להם תמונה ( בית,פרח ועוד..) מובן שכל אחד יצייר שונה-מסמל את השוני והייחודיות שלנו.
• דג מלוח- כל אחד בוחר פסל שונה להיות וברגע שהוא זז-מנסה להיות פסל אחר או של מישו אחר-הוא נפסל.
• נכין כרזה עם מסר מהפעולה ונתלה בסניף/בכניסה ליישוב.
• :) לסיום- השיר "יש לי חבר"- צ'ופר/ סתם לשים אותו ולרקוד
2. בשלב זה נקריא לחניכים את המדרש שבנספח (לחניכים קטנים אפשר לקרוא מהנוסח של ´כה עשו חכמינו´, לחניכים גדולים אפשר להקריא את המקור).

עם חניכים גדולים אפשר לפתח דיון סביב המדרש על פי שאלות מנחות שמופיעות בנספח.
העיקרון הוא שגם מי שלמד תורה הרבה, גם מי שיש לו הרבה תכונות טובות – גם הוא צריך לדעת לקבל את השונה. השונה הוא חלק מהחברה, וכמו שבהתחלה
ראינו שלכל אחד מאיתנו יש תכונות שונות ואופי שונה, גם לילדי תסמונת דאון יש אופי שונה, לא רגיל ואנחנו צריכים לדעת לקבל אותם וללמוד מהייחודיות שלהם (למשל: חייכנות, שמחה, קבלה, אהבה, ועוד). 

בהצלחה