פורסם: 04/06/2018, 21:50
נושא: אחדות עם ישראל
סגנון: סיפור, דיון
הרחבה: פוסט שהועלה בפייסבוק, שיחה בין 2 אנשים-חב"דניק ו"חילוני".
[10:37 בבוקר, רחוב בן יהודה ת"א]
- אחי, תפילין?
דין: אל תקרא לי אחי, קרא לי דין. וחוץ מזה, עזוב, אתה לא רוצה שאלכלך לך את התפילין, נכון?
- למה שתלכלך?
דין: אתה לא רואה את הקעקועים? אתה לא שומע את המוזיקה מהאוזניות שלי? אתה לא קולט שאני ואתה זה לא אותו בנאדם. אז כפרה עליך, חפש לך מישהו אחר.
- איזו מוזיקה אתה שומע?
דין: עזוב, שחרר, אתה לא מכיר.
- אולי בכל זאת?
דין: פינק פלויד, מכיר?
- תן להקשיב.
[דין מגחך]
[אני שם את האוזניות, מקשיב... דיסטורשן בפול ווליום]
- אהה זה The Dark Side of the Moon.
דין: חחח בואנה אתה לא אמיתי; מאיפה אתה יודע? מה אתה צוחק עלי?
- צוחק? למה?
דין: לא.. סתם... אבל אתה בעניינים אהה?
- אהה הבנתי, אני לא נראה בעניינים כי יש לי זקן, כיפה וציציות ואני נראה כמו דוס מלפני 300 שנה. כפרה עליך.
דין: לא נו... אל תפגע לי עכשיו.
- מה פתאום נפגע, זה בסדר.
דין: אז נפגעת.
- למה, אתה רוצה לנחם אותי?
דין: מה ינחם אותך, שאני אניח תפילין?
- לא.
דין: אז מה כן?
- שתסתכל עלי, ולא על מה שאני לובש.
[דין מושיט לי יד]
דין: אוקי, נרגעת עכשיו?
- הכל בסדר. אבל שתדע, היהדות היא משהו אחר לגמרי ממה שאתה חושב.
דין: מה אתה מנסה לומר?
- אני מנסה לומר שהיהדות שלא מנתקת אותך מהחיים הנורמליים ומהעדפות התרבותיות שלך, אלא היא מוסיפה נדבך של קדושה לכל מה שאתה עושה.
דין: תסביר.
- דיסטורשן, יחד עם כיפה, זקן וציצית.
דין: מה?
- תחשוב על שמות כמו אביתר בנאי, שולי רנד, אתי אנקרי, חנן בן ארי, ישי ריבו, אהוד בנאי, מאיר אריאל, דניאל זמיר, ארז לב ארי, מאיר בנאי ועוד... מכיר אותם?
דין: מה מכיר? מת עליהם. אותם גם האוזן החילונית שומעת ואוהבת.
- אאוץ', עצור! אל תגיד חילוני. הרבי מלובביץ' לימד אותנו שאין דבר כזה יהודי חילוני; יהודי הוא לא חול. הוא קודש. נשמה טהורה. תמיד; ומשום כך הוא לימד אותי לאהוב כל יהודי.
דין: מי? הרבי מלובביץ'?
- כן, למה?
דין: כי אתמול בערב הייתי עם חברה שלי בסעודה אצל ההורים, ואבא שלי הזכיר את הרבי הזה. הוא סיפר שבמלחמת יום כיפור הוא היה בתעלת סואץ, ושם לצערנו הוא איבד את יד שמאל - ואז משום מקום הופיעו אנשי חב"ד עם ממתקים ושתייה ורקדו איתם ושרו, עד שהאדמה נרטבה מדמעות של שמחה.
- מעניין, גם אבא שלי היה בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור, וגם הוא פגש שם לראשונה את אנשי חב"ד.
דין: ת'מבין איזה קטע?
- ת'מבין שהרבי שלח אותי לעמוד כאן בת"א ולחכות לך שתסיים את הקפה בבוקר ותגולל את הפיד בפייסבוק מאה פעמים, ותתן לייק למי שבא לך, ואולי בסוף גם תצא לעבודה ותפגוש אותי כאן, כדי לספר לי שיש לנו הרבה מן המשותף?
דין: יאללה כפרה עליך, איך מניחים תפילין?
- תביא את יד שמאל.
דין: את יד שמאל?
- כן, את יד שמאל.
[אנחנו מביטים זה בזה, וששנינו מבינים שברגע זה למילים "יד שמאל" יש קונוטציה מרטיטה]
[אני מניח לו תפילין על יד שמאל ועל הראש, את יד ימין הוא שם על העיניים וקורא "שמע ישראל" כמו שהרבה זמן לא שמעתי. הוא מסיים. אני חולץ לו את התפילין. הוא מושיט לי יד ואומר]
דין: יאללה גבר, תמסור ד"ש לרבי מלובביץ' הזה. באמת כפרה עליו ששלח אותך לפה. תבוא כל יום.
- יום טוב יא אח.
[10:43, לאחר 6 דקות בהן רחוב בן יהודה בת"א הוצף באור]
- אחי, תפילין?
{מומלץ להרחיב בדיון}
סגנון: סיפור, דיון
הרחבה: פוסט שהועלה בפייסבוק, שיחה בין 2 אנשים-חב"דניק ו"חילוני".
[10:37 בבוקר, רחוב בן יהודה ת"א]
- אחי, תפילין?
דין: אל תקרא לי אחי, קרא לי דין. וחוץ מזה, עזוב, אתה לא רוצה שאלכלך לך את התפילין, נכון?
- למה שתלכלך?
דין: אתה לא רואה את הקעקועים? אתה לא שומע את המוזיקה מהאוזניות שלי? אתה לא קולט שאני ואתה זה לא אותו בנאדם. אז כפרה עליך, חפש לך מישהו אחר.
- איזו מוזיקה אתה שומע?
דין: עזוב, שחרר, אתה לא מכיר.
- אולי בכל זאת?
דין: פינק פלויד, מכיר?
- תן להקשיב.
[דין מגחך]
[אני שם את האוזניות, מקשיב... דיסטורשן בפול ווליום]
- אהה זה The Dark Side of the Moon.
דין: חחח בואנה אתה לא אמיתי; מאיפה אתה יודע? מה אתה צוחק עלי?
- צוחק? למה?
דין: לא.. סתם... אבל אתה בעניינים אהה?
- אהה הבנתי, אני לא נראה בעניינים כי יש לי זקן, כיפה וציציות ואני נראה כמו דוס מלפני 300 שנה. כפרה עליך.
דין: לא נו... אל תפגע לי עכשיו.
- מה פתאום נפגע, זה בסדר.
דין: אז נפגעת.
- למה, אתה רוצה לנחם אותי?
דין: מה ינחם אותך, שאני אניח תפילין?
- לא.
דין: אז מה כן?
- שתסתכל עלי, ולא על מה שאני לובש.
[דין מושיט לי יד]
דין: אוקי, נרגעת עכשיו?
- הכל בסדר. אבל שתדע, היהדות היא משהו אחר לגמרי ממה שאתה חושב.
דין: מה אתה מנסה לומר?
- אני מנסה לומר שהיהדות שלא מנתקת אותך מהחיים הנורמליים ומהעדפות התרבותיות שלך, אלא היא מוסיפה נדבך של קדושה לכל מה שאתה עושה.
דין: תסביר.
- דיסטורשן, יחד עם כיפה, זקן וציצית.
דין: מה?
- תחשוב על שמות כמו אביתר בנאי, שולי רנד, אתי אנקרי, חנן בן ארי, ישי ריבו, אהוד בנאי, מאיר אריאל, דניאל זמיר, ארז לב ארי, מאיר בנאי ועוד... מכיר אותם?
דין: מה מכיר? מת עליהם. אותם גם האוזן החילונית שומעת ואוהבת.
- אאוץ', עצור! אל תגיד חילוני. הרבי מלובביץ' לימד אותנו שאין דבר כזה יהודי חילוני; יהודי הוא לא חול. הוא קודש. נשמה טהורה. תמיד; ומשום כך הוא לימד אותי לאהוב כל יהודי.
דין: מי? הרבי מלובביץ'?
- כן, למה?
דין: כי אתמול בערב הייתי עם חברה שלי בסעודה אצל ההורים, ואבא שלי הזכיר את הרבי הזה. הוא סיפר שבמלחמת יום כיפור הוא היה בתעלת סואץ, ושם לצערנו הוא איבד את יד שמאל - ואז משום מקום הופיעו אנשי חב"ד עם ממתקים ושתייה ורקדו איתם ושרו, עד שהאדמה נרטבה מדמעות של שמחה.
- מעניין, גם אבא שלי היה בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור, וגם הוא פגש שם לראשונה את אנשי חב"ד.
דין: ת'מבין איזה קטע?
- ת'מבין שהרבי שלח אותי לעמוד כאן בת"א ולחכות לך שתסיים את הקפה בבוקר ותגולל את הפיד בפייסבוק מאה פעמים, ותתן לייק למי שבא לך, ואולי בסוף גם תצא לעבודה ותפגוש אותי כאן, כדי לספר לי שיש לנו הרבה מן המשותף?
דין: יאללה כפרה עליך, איך מניחים תפילין?
- תביא את יד שמאל.
דין: את יד שמאל?
- כן, את יד שמאל.
[אנחנו מביטים זה בזה, וששנינו מבינים שברגע זה למילים "יד שמאל" יש קונוטציה מרטיטה]
[אני מניח לו תפילין על יד שמאל ועל הראש, את יד ימין הוא שם על העיניים וקורא "שמע ישראל" כמו שהרבה זמן לא שמעתי. הוא מסיים. אני חולץ לו את התפילין. הוא מושיט לי יד ואומר]
דין: יאללה גבר, תמסור ד"ש לרבי מלובביץ' הזה. באמת כפרה עליו ששלח אותך לפה. תבוא כל יום.
- יום טוב יא אח.
[10:43, לאחר 6 דקות בהן רחוב בן יהודה בת"א הוצף באור]
- אחי, תפילין?