מערך כבוד

מערך כבוד!!:
אחרי כמה מקרים קיצוניים של קללות והשפלות בשבט, החלטנו לעשות מערך כבוד. במערך התעסקנו בעיקר בדיבור מכובד (שעל זה הרגשנו צורך גדול יותר לעבוד) אבל גם על כיבוד הורים, כבוד עצמי וצניעות.

פעולה 1: כוחן של מילים:
משחקים את המשחק שבו עומדים על כיסאות, וכל פעם מוציאים כיסא אחר וכולם צריכים להישאר על הכיסאות.
אחרי ששיחקנו את זה אמרנו להן שמשחקים את המשחק הזה שוב, אבל בדממה, ואם מישהי מוציאה ציוץ מהפה מתחילים מההתחלה. וככה היה.
אחרי שסיימנו עם המשחק שאלנו אותן מה ההבדל בין המשחק שיכלנו לדבר בו לבין המשחק שלא, וניתבנו את זה בצורה שהן אמרו שלפעמים לא שולטים על מה שיוצא לנו מהפה.
אח"כ שיחקנו כן לא שחור לבן. 
ואז עשינו סטופר של שתי דקות וכל אחת הייתה צריכה לחשוב על תשובה לשאלה "למה כשאני רבה עם חברה אני לא חושבת על מה שיוצא לי מהפה, אבל במשחק כן לא שחור לבן כן?"
והאמת שב"ה היינו ממש ממש מופתעות מהתשובות, היו תשובות פשוט מדהימות.
אחרי זה שיחקנו את המשחק שבו צריך לספור ביחד עד 21, אבל כל פעם מישהי אחרת צריכה לצעוק מספר לבד. אם מישהי סופרת ביחד איתה, מתחילים מההתחלה.
אני והמדשית שלי בכוונה הרסנו כל פעם, ואז שאלנו אותן למה הן כל כך התעצבנו. הן ענו שבגלל שהתפרצנו ולא נתנו גם להן לדבר. כמובן שאמרנו להן שזה היה בכוונה..
אחר כך סיפרנו את הסיפור עם הבור והצפרדעים (מצורף למטה).
והסברנו להן שלכל מילה שאנחנו מוציאות מהפה יש כוח עצום, שאם רק נדע לאן לנתב את הכוח הזה, מתי לדבר, מתי לא לדבר, מה להגיד ומה לא, יהיה לנו הרבה יותר כיף וטוב.


*****
להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. כל שאר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור. כשהם ראו עד כמה הבור עמוק הם צעקו לצפרדעים שנפלו: 

"חבר'ה, אין לכם שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים... אתם נחשבים כבר למתים... 
חבל לכם בכלל להתאמץ!" 
לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהם בכזאת קלות. שני הצפרדעים התעלמו מהצעקות והסימנים של חבריהם מלמעלה וניסו לקפוץ החוצה בכל כוחם, בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכים לצעוק להם ולסמן להם בכל מיני דרכים עם הידים שאין להם סיכוי... "בחיים לא תצאו מכאן..." 

אחד הצפרדעים שמע בעצתם של הצפרדעים, אפסו כוחותיו, הוא פשוט נכנע ומת בקרקעית הבור. הצפרדע השני, לא ויתר, הוא ניסה והמשיך בכל כוחו בשעה שהצפרדעים מסמנים לו בתנועות וצועקים מפתח הבור "חבל על המאמץ... אין לך שום סיכוי בעולם...". 
"הפסק את המאמץ והסבל שלך, ופשוט תמות". 
בכל זאת הצפרדע המשיך לנסות, הוא קפץ אפילו חזק יותר... ובסופו של דבר, הוא נתן ניתור כזה חזק שהצליח לצאת החוצה מהבור כשהוא יצא החוצה, שאלו אותו חבריו הצפרדעים: 
"איך עשית את זה? הבור היה ממש עמוק..." 
בשפת הסימנים הסביר להם הצפרדע הזה כי הוא חירש... הוא לא שמע מה אומרים לו, ובטעות פירש את קריאותיהם הנרגשות כמילות עידוד...


פעולה 2- דיבור מכובד, לשון הרע:
שיחקנו טלפון שבור. שאלנו מתי בחיים קורה שמעבירים שמועות בלי לדעת שהן לא נכונות או משובשות. נתנו להן לחשוב על זה קצת ואז רמזנו להן את התשובה.
שיחקנו תופסת לא ידוע. תופסת לא ידוע= מתחילים מתופסת רגילה, אבל הבת הראשונה שנתפסת מחליפה את התופסת. הבנות עסוקות בלרוץ אז הן לא כל כך שמות לב מי מחליפה את התופסת, ואז ככה בנות לא יודעות ממי לברוח, כי כל מי שנתפסת הופכת באוטמט לתופסת).
אח"כ שיחקנו מירוץ שליחים עם כיפים.
הסברנו להן שבכל המשחקים ששיחקנו יש כוח עצום לדיבור. 
המשלנו להם את המירוץ שליחים ללשון הרע, שבאים, מעבירים את הלשון הרע הלאה ולא שמים לב לזה כל כך.
שאלנו אותן מה עושים כדי לתקן דיבור רע, איך אפשר לחזור בתשובה על זה. והיו בנות שממש שיתפו מעצמן וזה היה ממש יפה.
בעקבות הצעה של אחת הבנות החלטנו לשים בחדר של השבט מעטפה לכל בת, שבה אפשר לשים מכתבים או פתקים עם מילים יפות ואם יש צורך גם פתקי בקשת סליחה..
אחר כך הצענו לעשות איתן לוח תורנות של שמירת הלשון לפי שעות, הן התלהבו בטירוףף וביקשו להמשיך עם זה גם אחרי שנגמר. 

צ'ופר: "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום מרודפהו".


פעולה 3- פעולת השקט:
פעולת השקט/ פעולת השלטים:
עדיף לעשות אותה בשבת...
כל הפעולה מתנהלת אך ורק דרך שלטים. אם מישהי מדברת בטעות או בכוונה, מתחילים עם השלטים מחדש. כמובן שאפשר להוסיף משימות...
רשימת שלטים:
שבת שלום אהובות
הפעולה עושים משהו מיוחד
כל הפעולה- 
תיהיה בדממה.
סבבה?
יופי. ידענו שתזרמו.
אבללל
אם מישהי מרעישה
מתחילים הכל מההתחלה. 
סבבה?
מעולה.
שלוש
ארבע 
ו...
התחלנו!!
משימה ראשונה:
תעמדו במעגל
כיסאות אחורה
לכי קצת אחורה מותק
כן, את...
קחו כדור
תשחקו 21. אם הכדור נופל-
מתחילים מההתחלה את המשחק!
יופי, כל הכבוד!!
אתן ממש תותחיות!!
משימה שניה- 
תסתדרו לפי מידת נעליים
הילדה עם הנעל הכי גדולה פה
והילדה עם הנעל הכי קטנה שם
אנחנו מודדות זמן
וואו, הצלחתןן!!
כל הכבוד!!!
עכשיו תסתדו לפי אורך שיער
תותחיות!!
טוב, בואו נחזור למעגל
רוצות לספר מה הלך בפעולה?
בעצם אל תספרו
אנחנו נספר
כשלכולן יש מטרה להיות בשקט- באמת יש שקט בשבט.
נכון?
אז למה אין תמיד מטרה להיות בשקט?
הרי הרבה הרבה יותר כיף ככה,
נכון?
אולי ננסה לקחת את השקט מהפעולה הזאת,
ולהעביר אותו לפעולות אחרות?
מה דעתכן?
מסכימות?
איזה כיף!!
אז בספירה לאחור
עשר
תשע
שמונה
שבע
שש
חמש
ארבע 
שלוש 
שתים
אחד
אפשר לדבררר

וגם שלטים כמו:
טוב, מתחילים מההתחלה
שקט!!!
שששש

(בעיקרון זה הבסיס של הפעולה. עשינו עוד מלא שלטים עם מלא משימות. זאת אחת הפעולות הטובות שעובדות מעולה על רוב מוחלט של השבטים).

פעולה 4- כיבוד הורים:
המסר של החלק הבא היה שצריך לכבד הורים אפילו שקשה:
תלינו מראש המון מעטפות על הקיר. בכל מעטפה היה חלק של פאזל. על כל מעטפה הייתה מילה שכתובה או בגימטריה או באת בש, ומספר בצד למטה. החניכות מקבלות דף טיוטה וכזה "מפתח גימטריה ומפתח את-בש". זה הולך ככה: המדריכות מקריאות שאלה, למשל "מה אסור לאכול בפסח", והתשובה היא חמץ. במקום שהחניכות יצעקו את התשובה, הן מתחילות לפענח בזריזות את התשובה על דף טיוטה, (אומרים להם לפני כל שאלה אם התשובה בגימטריה או באת בש) ואז הן מחפשות את המעטפה הנכונה על הקיר, וצועקות את המספר שכתוב במעטפה למטה. 
חניכות שלי נהנו מזה בטירוףףף! 

מכל החתיכות שבמעטפות יוצא פאזל "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". ומסבירים שאפילו שכיבוד הורים זה דבר מאוד קשה אנחנו עדיין צריכים לעשות את זה.

החלק השני של הפעולה עסק קצת בכבוד לאנשים גדולים או אנשים שנותנים לך משהו. 
מתחלקים לזוגות, אחת מכסה עיינים וקושרת ידיים מאחורה ואחת עומדת מולה ומכניסה לה במבה או משהו לפה. 
אחרי זה נותנים לבת שהאכילה איזשהי משימה לעשות, ולא אומרים לבת שהעיינים שלה היו עצומות לעשות משהו מיוחד, ונותנים לה אפשרות לבחור- האם היא מחזירה טובה למי שעזרה לה או לא.

ומסבירים שבעולם יש לנו המון אנשים שעוזרים לנו כל הזמן, שנותנים מעצמם בשבילנו ולא תמיד מצפים שיחזירו להם, אבל בגלל שאנחנו שואפים להיות בני אדם טובים אנחנו צריכים להחזיר להם טובה, לעשות איתם גם טוב, לכבד אותם...

פעולה 5- כבוד עצמי:
רצינו לדבר איתן בפעולה על כבוד עצמי ממקום של צניעות, ענווה, לתת מקום לחברה שלי...
כל הפעולה הייתה סביב חבילה עוברת (המסר של החבילה הוא שלכל יהודי יש נשמה טהורה, גם לי, והמון פעמים אני מסתכלת על עצמי בצורה ביקורתית ופוסלת כל דבר טוב שעשיתי בגלל שאני מכירה את עצמי הכי טוב מכולם. כן צריך להסתכל על עצמי בביקורתיות ולשפוט את עצמי, אבל לזכור שה' נתן לי נשמה טובה וענקית אפילו אם היא מכוסה כרגע במלא עטיפות).

המשימות של החבילה היו רגילות (לשיר את ההמנון, לקפוץ על רגל אחת וכו) אבל אחרי כל משחק ששיחקנו דיברנו על המסר שיש בו ואז המשכנו:
פסלים עמודו דום: לדעת מתי לעצור את עצמי ומתי להמשיך, לדעת שיש אנשים שאולי יכולים להיפגע ממה שאני אומרת ולכן להשתמש בכוח הדיבור בצורה נכונה.
מירוץ שליחים: לדעת מתי לתת מקום לחברה שלי לפעול, לדבר, ומתי אני צריכה לפעול ולדבר.
7 בום: לחשוב לפני שאני מוציאה מילים, לדעת מתי לעצור, לדעת באיזה צורה להגיד מה שאני רוצה להגיד (לצעוק או לדבר בעדינות, לקלל או לדבר יפה)
מלך התנועות: לדעת אחרי מי אני הולכת, מה אני עושה, מה אני לא עושה בשום אופן...

אחרי שנגמרה החבילה דיברנו איתן קצת על צניעות, על איך מתנהגים ואיך לא מתנהגים ברחוב, מה מתאים ומה לא. מומלץ לשאול אותן שאלות בסגנון של "מה לדעתכן יותר מכבד, לצעוק לחברה שנמצאת בצד השני של המדרכה או לחצות את הכביש ולהגיד לה את זה? למה?" או "כשמישהו מקלל, זה מכבד את עצמו? למה?


פעולה 6- פעולת סיכום מערך:
חילקנו את הפעולה לשלושה חלקים:
חלק ראשון: משחק:
המטרה של המשחק הוא לחזור על מה שעשינו במערך ולהיזכר בערך, אז כל משחק שיש בו הגדרות- מתאים. אפשר ג'אנגל ספיד אנושי, בינגו, שרלוק, קטגוריות עם דברים שקשורים, קריסטל וכו...
חלק שני: "השבעה":
הכנו מראש נייר רצף שבלמעלה שלו כתוב את "נוסח ההשבעה" (אני ______ משבט נבטים סניף _____ כבוד אשתדל מעכשיו לדבר בצורה מכובדת, להתחייחס לאנשים בכבוד, אזהר מלשון הרע וכו וכו וכו.. לא זוכרת את הנוסח המדויק של זה), בלמטה של הנייר רצף השארנו מקום לחתימות. שמנו אלבד אדום והלהבנו אותן ממש ואז כל אחת בתורה הלכה על השטיח והקריאה את הנוסח וחתמה עם כף היד שלה והשארנו אח"כ את הנייר רצף תלוי על הקיר).
בחלק השלישי אכלנו פיצה (אפשר גם פונדו או גלידה או משהו שווה) והבאנו להן מכתב שכתבנו על התהליך שראינו שב"ה קרה בשבט. 
לסיכום המערך כל אחת אמרה משהו שהיא לקחה מהמערך.

(עוד אופציות לסיום מערך: *חפש את המטמון עם תזכורות על הפעולות שעשינו. *כל אחת כותבת על פתק משהו שהיא לקחה מהמערך ומפריחים בבלוני הליום. *להכין איתן ארוחת ערב שלפני כל דבר מזכירים משהו מהמערך)



והעיקר- שיהיה ב"הצלחה גדולה!!!