פורסם: 15/07/2018, 00:13הבסיס של העם היהודי הוא לוחות הברית, בו כתובות עשרת הדיברות.
חלק מן המצוות הכתובות הן מצוות בין אדם לקב"ה, כמו מצוות שמירת השבת. וחלק מן המצוות אלו הן מצוות לא תעשה בין אדם לחברו, כמו לא תגנוב.
עוד מצווה שנחשבת למצוות בין אדם לחברו היא מצוות כיבוד הורים.
שאלות:
* עד כמה אתה מחובר להורים שלך? {1-10}
* עד כמה אתה מקשיב למה שהם מבקשים ממך לעשות? {1-10}
המיוחד במצוות כיבוד הורים היא ששכרה מוזכר ביחד עם הציווי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"
עוד מצווה ששכרה מוזכר היא מצוות שילוח הקן "כי יקרא קן ציפור לפניך... שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך למען ייטב לך והארכת ימים"
מפליא מאוד לראות כי התורה מבטיחה את אותו השכר בדיוק לשתי מצוות, שהקושי והעבודה בשביל לקיים אותן רחוק מאוד זו מזו, מצוות שילוח הקן מצוות כ"כ קלה לביצוע, מצווה חד פעמית שלא כרוכה במאמץ פיזי או כספי גדול אם בכלל, שנאמר עליה בתלמוד ירושלמי "מצווה קלה שבקלות"
ואילו מצוות כיבוד הורים- כ"כ קשה לקיים אותה כראוי, היא דורשת מאמץ רב והקרבה וגם הרבה עבודת המידות, מצווה יומיומית שכרוכה לפעמים גם בהוצאות כספיות גדולות ובהשקעה של זמן רב.
דיון:
* למה השכר מוזכר ביחד עם הציווי?
* איך יתכן ששכר דומה יהיה קיים בשתי מצוות שונות לחלוטין?
* מדוע התורה לא מפרטת שכר של מצוות?
* משוע דווקא בשתי מצוות אלו מפורט שכר?
משל:
אומר המדרש: משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס נאה, שגדלו בו עצים רבים, מינים ממינים שונים. שכר המלך פועלים שיבואו לעבוד בפרדסו, אך לא גילה להם מהו השכר עבור כל עבודה מעבודות הפרדס, כדי שלא ילכו כולם לעשות דווקא את המלאכות ששכרן רב, ויזניחו את העבודות ששכרן מועט. בערב קרא המלך לכל הפועלים, כדי לשלם להם שכר עבור עבודתם. פנה אל הפועל האחד ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב הפועל: תחת אילן זה. אמר לו המלך: זהו שיח של פלפלים, ושכרו זהוב אחד. קרא לפועל אחר ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב: תחת אילן זה. אמר לו המלך: זהו עץ נוי, אתן לך בשכרו חצי זהוב. קרא המלך לפועל נוסף ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב: תחת אילן זה. אמר המלך: זהו עץ משובח של זיתים, אתן לך בשכרו מאתים זוז!תמהו הפועלים ואמרו למלך: האם לא היה המלך צריך להודיע לנו איזה אילן שכרו מרובה, כדי שנדע לעבוד תחתיו?! אמר להם המלך: אילו הודעתי שכר כל אילן ואילן, היאך היה כל פרדסי נעשה?!
נמשל:
כך אמר הקב"ה: לא תהא יושב ומְשַׁקֵּל במצוותיה של תורה. לא תהא אומר: הואיל ומצוה זו גדולה, אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל ומצוה זו קלה, איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו את כל המצוות בתום, שהלוא כל המצוות כולן נצרכות לאדם, כדי להגיע אל תכליתו ואל שלמותו האמיתית, ולכן לא שייך שהאדם יחשב חשבונות, אלו מצוות כדאיות לו יותר ואלו מצוות כדאיות פחות - כולן חיוניות והכרחיות עבורנו. בכל אחת ממצוות התורה צפונה תועלת מיוחדת והכרחית, ולכן אמרו חז"ל (אבות פרק ב משנה א): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת".כדי להראות לנו עד כמה אין לנו שום הבנה אמיתית בשכרן של מצוות, ואין לנו שום אפשרות לחשב מהי מצוה חשובה יותר, ומהי מצוה חשובה פחות - מה עשה הקדוש ברוך הוא? "טלטל" ו"נענע" את שכר המצוות. דהיינו פירטה התורה דווקא מתן שכרן של שתי מצוות מנוגדות: מחד גיסא - החמורה שבחמורות, ומאידך גיסא - הקלה שבקלות, ושכר שתיהן "אריכות ימים"! ועל כך אמר שלמה המלך (משלי ה ו): "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס [שמא תתחיל לחשב חשבונות ולפלס לך דרך אלו מצות לקיים ואלו לא, לכך:] נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ - לֹא תֵדָע".יחד עם זאת, בודאי לא יתכן לומר שהשכר בעבור שתי מצוות אלו, הוא אכן שווה, שהלוא אמרו חז"ל (אבות ה כג): "לפום צערא - אגרא", כלומר: ככל שהאדם מתאמץ ועמל יותר בקיום המצוה, כך הוא מקבל שכר גדול יותר. ואם כן בהכרח לומר ששכר האריכות ימים, הוא רק חלק קטן מן השכר, והשכר האמיתי הוא לעולם הבא, אשר עין לא ראתה, ואין לנו שום יכולת לנסות לתאר ולהבין אותו, ונסמוך בזה על חסדו ויכולתו של הקדוש ברוך הוא, ונאמן הוא בעל מלאכתנו שישלם לנו שכר פעולתנו. (מדרש רבה דברים פרשה ו אות ב, ובפירוש מהרז"ו)
לסיכום:
מצוות כיבוד הורים היא מצווה שמחזיקה את עמ"י מאוחד, וכשנחרב בית המקדש השני משום חוסר כבוד בין אדם לחברו היה גם משום חוסר כבוד בין אדם להוריו.
אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור, שגם אם לפעמים ההורים מעצבנים אותנו או שלא תמיד מבינים אותנו, גם לנו בעתיד יהיו ילדים בעז"ה וכשם שאנחנו רוצים שהם יכבדו אותנו אנחנו צריכים לכבד את ההורים שלנו.
אנחנו חייבים המון להורים שלנו, ולהורים של ההורים שלנו ולהורים של ההורים של ההורים שלנו וכו'... ונמשיך כך עד לאדם הראשון, אנחנו חייבים גם לאבא שלו, שנמצא איתנו בסידור ובלב.
נשאל שוב את אותן השאלות רק בשינוי קטן: (עבודה עצמית)
* עד כמה את מחובר לקב"ה? {1-10}
* עד כמה את מקשיב למה שהוא מצווה אותך לעשות? {1-10}
(* ולמה יש פער בין השאלות ששאלנו בהתחלה לשאלות האלו?)
מצורף קובץ הפעולה
חלק מן המצוות הכתובות הן מצוות בין אדם לקב"ה, כמו מצוות שמירת השבת. וחלק מן המצוות אלו הן מצוות לא תעשה בין אדם לחברו, כמו לא תגנוב.
עוד מצווה שנחשבת למצוות בין אדם לחברו היא מצוות כיבוד הורים.
שאלות:
* עד כמה אתה מחובר להורים שלך? {1-10}
* עד כמה אתה מקשיב למה שהם מבקשים ממך לעשות? {1-10}
המיוחד במצוות כיבוד הורים היא ששכרה מוזכר ביחד עם הציווי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"
עוד מצווה ששכרה מוזכר היא מצוות שילוח הקן "כי יקרא קן ציפור לפניך... שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך למען ייטב לך והארכת ימים"
מפליא מאוד לראות כי התורה מבטיחה את אותו השכר בדיוק לשתי מצוות, שהקושי והעבודה בשביל לקיים אותן רחוק מאוד זו מזו, מצוות שילוח הקן מצוות כ"כ קלה לביצוע, מצווה חד פעמית שלא כרוכה במאמץ פיזי או כספי גדול אם בכלל, שנאמר עליה בתלמוד ירושלמי "מצווה קלה שבקלות"
ואילו מצוות כיבוד הורים- כ"כ קשה לקיים אותה כראוי, היא דורשת מאמץ רב והקרבה וגם הרבה עבודת המידות, מצווה יומיומית שכרוכה לפעמים גם בהוצאות כספיות גדולות ובהשקעה של זמן רב.
דיון:
* למה השכר מוזכר ביחד עם הציווי?
* איך יתכן ששכר דומה יהיה קיים בשתי מצוות שונות לחלוטין?
* מדוע התורה לא מפרטת שכר של מצוות?
* משוע דווקא בשתי מצוות אלו מפורט שכר?
משל:
אומר המדרש: משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס נאה, שגדלו בו עצים רבים, מינים ממינים שונים. שכר המלך פועלים שיבואו לעבוד בפרדסו, אך לא גילה להם מהו השכר עבור כל עבודה מעבודות הפרדס, כדי שלא ילכו כולם לעשות דווקא את המלאכות ששכרן רב, ויזניחו את העבודות ששכרן מועט. בערב קרא המלך לכל הפועלים, כדי לשלם להם שכר עבור עבודתם. פנה אל הפועל האחד ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב הפועל: תחת אילן זה. אמר לו המלך: זהו שיח של פלפלים, ושכרו זהוב אחד. קרא לפועל אחר ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב: תחת אילן זה. אמר לו המלך: זהו עץ נוי, אתן לך בשכרו חצי זהוב. קרא המלך לפועל נוסף ושאלו: תחת איזה אילן עבדת? השיב: תחת אילן זה. אמר המלך: זהו עץ משובח של זיתים, אתן לך בשכרו מאתים זוז!תמהו הפועלים ואמרו למלך: האם לא היה המלך צריך להודיע לנו איזה אילן שכרו מרובה, כדי שנדע לעבוד תחתיו?! אמר להם המלך: אילו הודעתי שכר כל אילן ואילן, היאך היה כל פרדסי נעשה?!
נמשל:
כך אמר הקב"ה: לא תהא יושב ומְשַׁקֵּל במצוותיה של תורה. לא תהא אומר: הואיל ומצוה זו גדולה, אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל ומצוה זו קלה, איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו את כל המצוות בתום, שהלוא כל המצוות כולן נצרכות לאדם, כדי להגיע אל תכליתו ואל שלמותו האמיתית, ולכן לא שייך שהאדם יחשב חשבונות, אלו מצוות כדאיות לו יותר ואלו מצוות כדאיות פחות - כולן חיוניות והכרחיות עבורנו. בכל אחת ממצוות התורה צפונה תועלת מיוחדת והכרחית, ולכן אמרו חז"ל (אבות פרק ב משנה א): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת".כדי להראות לנו עד כמה אין לנו שום הבנה אמיתית בשכרן של מצוות, ואין לנו שום אפשרות לחשב מהי מצוה חשובה יותר, ומהי מצוה חשובה פחות - מה עשה הקדוש ברוך הוא? "טלטל" ו"נענע" את שכר המצוות. דהיינו פירטה התורה דווקא מתן שכרן של שתי מצוות מנוגדות: מחד גיסא - החמורה שבחמורות, ומאידך גיסא - הקלה שבקלות, ושכר שתיהן "אריכות ימים"! ועל כך אמר שלמה המלך (משלי ה ו): "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס [שמא תתחיל לחשב חשבונות ולפלס לך דרך אלו מצות לקיים ואלו לא, לכך:] נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ - לֹא תֵדָע".יחד עם זאת, בודאי לא יתכן לומר שהשכר בעבור שתי מצוות אלו, הוא אכן שווה, שהלוא אמרו חז"ל (אבות ה כג): "לפום צערא - אגרא", כלומר: ככל שהאדם מתאמץ ועמל יותר בקיום המצוה, כך הוא מקבל שכר גדול יותר. ואם כן בהכרח לומר ששכר האריכות ימים, הוא רק חלק קטן מן השכר, והשכר האמיתי הוא לעולם הבא, אשר עין לא ראתה, ואין לנו שום יכולת לנסות לתאר ולהבין אותו, ונסמוך בזה על חסדו ויכולתו של הקדוש ברוך הוא, ונאמן הוא בעל מלאכתנו שישלם לנו שכר פעולתנו. (מדרש רבה דברים פרשה ו אות ב, ובפירוש מהרז"ו)
לסיכום:
מצוות כיבוד הורים היא מצווה שמחזיקה את עמ"י מאוחד, וכשנחרב בית המקדש השני משום חוסר כבוד בין אדם לחברו היה גם משום חוסר כבוד בין אדם להוריו.
אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור, שגם אם לפעמים ההורים מעצבנים אותנו או שלא תמיד מבינים אותנו, גם לנו בעתיד יהיו ילדים בעז"ה וכשם שאנחנו רוצים שהם יכבדו אותנו אנחנו צריכים לכבד את ההורים שלנו.
אנחנו חייבים המון להורים שלנו, ולהורים של ההורים שלנו ולהורים של ההורים של ההורים שלנו וכו'... ונמשיך כך עד לאדם הראשון, אנחנו חייבים גם לאבא שלו, שנמצא איתנו בסידור ובלב.
נשאל שוב את אותן השאלות רק בשינוי קטן: (עבודה עצמית)
* עד כמה את מחובר לקב"ה? {1-10}
* עד כמה את מקשיב למה שהוא מצווה אותך לעשות? {1-10}
(* ולמה יש פער בין השאלות ששאלנו בהתחלה לשאלות האלו?)
מצורף קובץ הפעולה