המסר של הפעולה הזאת הוא קצת שונה ומסובך אז שימו לב איך אתם מעבירים אותו לחניכים

מתחילים בכמה משחקים של דג מלוח למי שלא מכיר הנה החוקים:
כל השחקנים עומדים בשורה במרחק גדול מאוד מהקיר בזמן שהסופר עומד ליד הקיר
ברגע שהסופר מסתובב וסופר "123 דג מלוח" על השחקנים להתקדם כמה שיותר לעבר הקיר
ברגע שהסופר מסתובב חזרה כל השחקנים עוצרים במקום ואסור להם לזוז בכלל
הסופר רשאי לנסות להזיז אותם או להצחיק אותם בלי לגעת בהם!
אם מישהו זז הוא הולך 3 צעדים אחורה
אחרי זה הסופר חוזר לקיר וסופר וממשיכים לשחק עד ששחקן מגיע לקיר וצועק "סיפור"
אז הסופר מספר סיפור בזמן שהוא נותן לכל שחקן כיף תוך כדי הסיפור
ברגע שהוא אומר 3 פעמים דג מלוח מתחילים תופסת ומי שנתפס ניהיה הסופר ומשחקים שוב.

לאחר מכן מספרים סיפור ב2 גרסאות (ממומלץ לעשות את זה בהצגה )
גרסה א.דני שיחק בהפסקה ופתאום רועי בא אליו והתחיל לצחוק עליו ועל איך שהוא משחק דני פשוט התעלם והמשיך לשחק ולאחר מכן ניגש לרועי ושאל אותו למה הוא ירד עליו רועי הסביר שהוא לא יודע מה קרה לו אז והוא פשוט כנראה טיפה לחוץ מהמבחן במתמטיקה שהם אמורים לקבל גרסה ב. שיחק בהפסקה ופתאום רועי בא אליו והתחיל לצחוק עליו ועל איך שהוא משחק דני התעצבן והתחיל ולצעוק עליו ולרדת על איך שהוא נראה השניים עוד רגע הלכו מכות ואז היה הצלצול והמורה נכנסה לכיתה גם בהפסקה הבאה דני ורועי צעקו אחד על השני ולאחר מכן הם קיבלו תמבחנים במתמטיקה ודני צחק על הציון של אורי גם ביום למחרת שני הילדים רבו וכך גם ביום שאחרי וכן הלאה


איזו גרסה יותר עדיפה? בוודאי שגרסה א לפעמים אנחנו צריכים להבין שלהחזיר ולא להתאפק רק יחמם יותר את האווירה
עלינו לעבוד על המידות וביניהם על מידת הכעס ולא להתעצבן מכל דבר בקלות.

שבת שלום