בס''ד

פעילות מיוחדת בנושא מנהיגות \ הדר אלאלוף

הפעולה בנויה בצורה כזו שכל חלק מסתכם במשפט\ צ'ופר. (ראו את הקבצים המצורפים). אני בחרתי להדפיס כל סיכום כזה ולניילן אותו, וככה בסיום הפעולה כל הצ'ופרים מתחברים למחזיק מפתחות צבעוני בנושא מנהיגות. (ראו תמונה...)

חלק ראשון: מתודת פתיחה
 מתחילים בשאלה : מי המנהיג האולטימטיבי של עם ישראל?
כל אחת אומרת מישהו, אני כותבת את המנהיגים ושואלת- למה היו צריכים אותם?
נניח- יהושע. חומת יריחו- לא הייתה נופלת בלעדיו.
מסקנה- ה' ברא כל אחד מאיתנו בשביל משהו מסויים, צריכים אותנו בשביל משהו, יש לנו מטרה. אנחנו צריכים לברר מה זה.

חלק שני: משחק
כולן קמות, עושים מעגל כשכל אחת תופסת את המשענת של הכיסא שלה, כשהכיסא עומד על שתי רגליו הקדמיות בלבד.
כשאני אומרת 1 כל אחת זזה לכיסא הימני בלי שהכיסא יפול
כשאני אומרת 2 כל אחת זזה שמאלה.
 מסר- לכל אחת המקום שלה בעולם, ורק היא יכולה להשפיע בו. אם היא תנסה להחליף מקום, 'הכיסא יפול' 
כל אחת מנהיגה בעולם את הדרך שלה, ואם לא יונהגו כל הדרכים, העולם לא יהיה מגוון כל כך, וממילא למישהו לא תהיה הדרך שלו שלמה. 

חלק שלישי: חלומות
לבקש מכל בת לחשוב בראש על חלום אחד או שניים שיש לה והייתה רוצה להגשים. 
ועל דף גדול לכתוב- "חלומות הם הדבר הכי טוב והכי רע למנהיגות"
לעורר דיון, מסכימות, לא מסכימות...  
למה חלומות הן הדבר הכי *טוב* למנהיגות?
 כי בלי לחלום לא נגיע לשום מקום, והרצון הוא להתקדם ולגלות את הייעוד. 
ולמה זה דבר *רע* למנהיגות?כי כשלא מורידים את החלום והערכים לכלים מעשיים, זה הורס את המנהיגות, כי נשארים עם הראש בעננים,  
כשחולמים בלי ליישם הכל נהרס. 
מסקנה- צריך לדעת איך לחלום, יש לעשות דברים כדי שהחלום יתגשם, להוריד אותו לתכלס. לכל מנהיג יש חלום שמניע אותו. חלום נובע מצורך לתיקון. 
אני מתקן את העולם בניסיון לבצע את החלום שלי, ואם אני לא מוריד את החלום שלי לכלים מעשיים זה משאיר אותי במקום ואף מדרדר אותי אחורה. לכן, כולנו צריכות להרים ראש, לראות מה פחות טוב בסביבה שלנו, ולחלום.
את החלום אנחנו צריכות לקחת, ולמצוא דרכים מעשיות כדי להגשים אותו.
וזה המקום של כל אחת ואחת, כי החלום הוא אישי, ולכן אף אחד לא יכול לעשות את העבודה יותר טוב מאשר אנחנו.
 משפט- יש החולמים חלומות ויש הנשארים ערים להגשימם.
כאן אפשר להקריא את הספר 'מתקן החלומות'

צ'ופר סיום:
בראש הרכבת ראיתי קטר
 זה היה נראה לי די מיותר,
בכל קרון יש איזה עשרים איש,
 והוא יושב שם לבד ולא מרגיש!
לא רציתי לפגוע באופן אישי,
 אז אמרתי לו בעדינות שזה די טפשי,
להוסיף קרון שלם (ועוד מלפנים!) 
כשבכלל לא יושבים אנשים בפנים..
אז הוא היה איש די מקסים, 
והוא הסביר לי שעל הפסים,
הקטר את העניינים מנהל ואף קרון לא שואל.
להיות סתם קרון זה ממש סביל. 
הקטר מחליט, משנה ומוביל!
אם אני הייתי נשאל- להיות קרון זה לא שווה בכלל.
שנדע להוביל, לא ללכת אחרי כולם בלי לחשוב ושנצליח לגרום לאנשים שיושבים ולא עושים כלום להפוך לקטרים של רכבות אחרות.
זוהי מנהיגות.

לסיום: אפשר ליצור דיון סביב המשפט: "היה המנהיג שאחריו היית הולך".

בהצלחה רבה!!
לכל שאלה ניתן לפנות אליי באימייל: hadarvsr4@gmail.com