פורסם: 14/11/2018, 21:47כבר זמן רב שהיא מודאגת.. הרבה לפני שהתחיל חודש הארגון..
הקומונרית שואלת את עצמה מי יהיו השליחים או השליחות שלה בשבת ארגון??
מסורת השליחים היא מסורת רבת שנים שהביאה המון ברכה לסניפי התנועה, הרימה את המורל והביאה לסניפים את החיבור לתנועה והפכה את שבת הארגון לאטרקטיבית ביותר. יחד עם זאת, בשנים האחרונות אני שומע מקרוב על קומונריות רבות שיוצאות שבורות מהשליחים שהביאו, כאלו שבאו בלי שום התאמה או הבנה, ללא שום רלוונטיות והיכרות עם הסניף, ללא שיחה מקדימה עם הקומונרית. כך הפכו את השבת לכישלון אחד גדול ולעוגמת נפש רבתי לקומונרית ולכל קהילת הסניף – חניכים, צוותים, בוגרים והורים. וכל זה בלי לדבר על כאלו שבאו מסיבות חברתיות בלבד..ללא שום דבר מעבר.. למרות שהם בשוליים חשוב לומר שיש גם כאלו.
המסורת להביא שליחים מוטמעת בצורה כה חזקה בסניפים שהיא בכלל לא נתונה לערעור או שאלה. ברשותכם, אני מבקש רגע להטיל ספק על עצם הרעיון ולחדד את הסיבות הראויות להבאת השליחים כדי לעורר אתכם לחשוב מחדש ולצאת מהתבניות.
תנועת בני עקיבא בחרה בך הקומונרית להוביל את הסניף, בחרה בך לעמוד בראשו ולהנהיג אותו ברגישות, בראיה חינוכית, בהתלהבות ושמחה ומתוך חיבור אמיתי ונכון לערכי התנועה. חודש הארגון הוא אחד מרגעי השיא הגדולים ביותר במשך השנה, כל העבודה הקשה והסזיפית שלך מתנקזת לשבת אחת, שבת ארגון! ופרוסה לכמה רגעי שיא משמעותיים – פעולת ערב שבת, מפקד בשבת בצהריים, הופעות, תערוכות, העלאת שבטים ועוד..
אני שואל שאלה פשוטה – למה את מוותרת בקלות רבה מדי על המקום שלך בהובלת השבת? האם לא ראוי שזאת את שכל השנה עמלה וטורחת! יגעה ומתאמצת! את שעובדת מסביב לשעון, מוכשרת ימים ולילות לתפקיד, לוקחת איתך את התפקיד ברצינות ואחריות! חולמת עליו בלילה, מתעוררת אליו כל בוקר.. את! את הקומונרית! למה את מוותרת כ"כ בקלות?!
האם זה לא מובן מאליו שאת זו שאמורה לעמוד בראש הסניף, לנשום את אוויר הפסגות, להביט בעיני החניכים הנוצצות להעלות אותם לשבט הבא הסולל את דרכם בתנועה?!
מה שהכי לא מובן זה שכל שעובר הזמן אני פוגש אותך יותר ויותר נואשת להביא שליחים. מוכנה לשמוע על חבר של חבר של חבר של מישהו שאת מכירה, תגידי – את אמתית?! באמת תפקירי בידיים שאת לא מכירה את הרגעים הגדולים האלה?!
קומונרית יקרה, הסניף באחריותך. כל ימות השנה, בחגים ובשגרה. ברגעי שיא ושפל. קחי אחריות על הסניף גם בשבת ארגון. אל תוותרי על הרגע, את שליחת ההנהלה הארצית, אין ראויה ממך!
יחד עם זאת, אני חושב שאם השליחים והשליחות יבינו היטב את התפקיד הגדול שלהם הם יכולים להיות לעזר רב!
אז.. מה בעצם התפקיד של השליח/ה?
א. אנרגיות והתלהבות - אתם מגיעים ברגע השיא, הקומונריות (במיוחד היא..) והצוותים עייפים מאוד מימים ולילות ללא שינה... חלקם עלולים לפספס את הרגע שבשבילו טרחו ועמלו כ"כ.. ואתם? הגעתם עכשיו! איזה מרץ ואנרגיות! תדביקו את הסניף בזה! תגיעו בשיא ההתלהבות ותהפכו את השבת למהנה ושמחה! (דמיינו שחקן מחליף שעולה מהספסל ושם את שער הניצחון.. למי שקל לו להבין דימויים מלאי צבע )
ב. תהפכו את השבת למלאה בתוכן! כן! אתם שמגיעים מחוץ לעומס של חודש ארגון יכולים להשקיע בהכנה של השבת מבחינה תכנית. תשקיעו בזה! ואם באתם להיות שליחים מהסיבות הנכונות אתם אומרים ממש לשמוח בסעיף הזה...
ג. גאוות יחידה - הדבר הכי חזק אולי שאתם יכולים לעשות זה לומר לקומונרית (במיוחד לה...) ולסניף כולו איזה דברים מדהימים יש פה! תמציאו מורלים חדשים לסניף, תלמדו אותם ריקוד חדש.. תגרמו להם לעוף על עצמם! תמצאו את מה שמיוחד בסניף! אני לא מתכוון שתנפיצו, אלא בואו בעין טובה לסניף.. כמה פעמים פגשתי קומונרית שמרוב קשיים מתקשה לראות את הדברים הטובים שקורים בסניף.. ואתם באים מבחוץ.. עם עיניים חדשות. יש לכם יכולת אדירה בהקשר הזה!
ד. אתם לא רק שליחי ההנהלה הארצית, אתם שליחי הקומונרית! תהיו גלגלי העזר שלה בשבת ותזכרו שאתם אורחים והסניף בניהולה. בואו עם ענוה, זכרו שהיא מובילה את השבת, פרגנו לה, העריכו אותה ותרימו לה מול כולם, היא ראויה לזה! ולא תמיד יש מי שיעשה את זה.. ווואו כמו מגיעה לה, כמה היא מחכה לזה. סליחה, קומונריות בהווה ובעבר... מישהו צריך לומר את זה ואתן הרי לא תעשו את זה.. אני מכיר אתכן...
כי זה מה ששליחים אמתיים עושים, מבינים שהם שליחים של מישהו ושל משהו יותר גדול מהם, בעז וענווה.
אז קומונרית יקרה, עשיהם כלי לשליחותך.
ניתן להגיב גם בפייסבוק:
https://facebook.com/photo.php?fbid=1154667504696202
מאמר זה נכתב על ידי אלחנן כהן ששון ראש מחלקת הדרכה בתנועת הנוער בני עקיבא
הקומונרית שואלת את עצמה מי יהיו השליחים או השליחות שלה בשבת ארגון??
מסורת השליחים היא מסורת רבת שנים שהביאה המון ברכה לסניפי התנועה, הרימה את המורל והביאה לסניפים את החיבור לתנועה והפכה את שבת הארגון לאטרקטיבית ביותר. יחד עם זאת, בשנים האחרונות אני שומע מקרוב על קומונריות רבות שיוצאות שבורות מהשליחים שהביאו, כאלו שבאו בלי שום התאמה או הבנה, ללא שום רלוונטיות והיכרות עם הסניף, ללא שיחה מקדימה עם הקומונרית. כך הפכו את השבת לכישלון אחד גדול ולעוגמת נפש רבתי לקומונרית ולכל קהילת הסניף – חניכים, צוותים, בוגרים והורים. וכל זה בלי לדבר על כאלו שבאו מסיבות חברתיות בלבד..ללא שום דבר מעבר.. למרות שהם בשוליים חשוב לומר שיש גם כאלו.
המסורת להביא שליחים מוטמעת בצורה כה חזקה בסניפים שהיא בכלל לא נתונה לערעור או שאלה. ברשותכם, אני מבקש רגע להטיל ספק על עצם הרעיון ולחדד את הסיבות הראויות להבאת השליחים כדי לעורר אתכם לחשוב מחדש ולצאת מהתבניות.
תנועת בני עקיבא בחרה בך הקומונרית להוביל את הסניף, בחרה בך לעמוד בראשו ולהנהיג אותו ברגישות, בראיה חינוכית, בהתלהבות ושמחה ומתוך חיבור אמיתי ונכון לערכי התנועה. חודש הארגון הוא אחד מרגעי השיא הגדולים ביותר במשך השנה, כל העבודה הקשה והסזיפית שלך מתנקזת לשבת אחת, שבת ארגון! ופרוסה לכמה רגעי שיא משמעותיים – פעולת ערב שבת, מפקד בשבת בצהריים, הופעות, תערוכות, העלאת שבטים ועוד..
אני שואל שאלה פשוטה – למה את מוותרת בקלות רבה מדי על המקום שלך בהובלת השבת? האם לא ראוי שזאת את שכל השנה עמלה וטורחת! יגעה ומתאמצת! את שעובדת מסביב לשעון, מוכשרת ימים ולילות לתפקיד, לוקחת איתך את התפקיד ברצינות ואחריות! חולמת עליו בלילה, מתעוררת אליו כל בוקר.. את! את הקומונרית! למה את מוותרת כ"כ בקלות?!
האם זה לא מובן מאליו שאת זו שאמורה לעמוד בראש הסניף, לנשום את אוויר הפסגות, להביט בעיני החניכים הנוצצות להעלות אותם לשבט הבא הסולל את דרכם בתנועה?!
מה שהכי לא מובן זה שכל שעובר הזמן אני פוגש אותך יותר ויותר נואשת להביא שליחים. מוכנה לשמוע על חבר של חבר של חבר של מישהו שאת מכירה, תגידי – את אמתית?! באמת תפקירי בידיים שאת לא מכירה את הרגעים הגדולים האלה?!
קומונרית יקרה, הסניף באחריותך. כל ימות השנה, בחגים ובשגרה. ברגעי שיא ושפל. קחי אחריות על הסניף גם בשבת ארגון. אל תוותרי על הרגע, את שליחת ההנהלה הארצית, אין ראויה ממך!
יחד עם זאת, אני חושב שאם השליחים והשליחות יבינו היטב את התפקיד הגדול שלהם הם יכולים להיות לעזר רב!
אז.. מה בעצם התפקיד של השליח/ה?
א. אנרגיות והתלהבות - אתם מגיעים ברגע השיא, הקומונריות (במיוחד היא..) והצוותים עייפים מאוד מימים ולילות ללא שינה... חלקם עלולים לפספס את הרגע שבשבילו טרחו ועמלו כ"כ.. ואתם? הגעתם עכשיו! איזה מרץ ואנרגיות! תדביקו את הסניף בזה! תגיעו בשיא ההתלהבות ותהפכו את השבת למהנה ושמחה! (דמיינו שחקן מחליף שעולה מהספסל ושם את שער הניצחון.. למי שקל לו להבין דימויים מלאי צבע )
ב. תהפכו את השבת למלאה בתוכן! כן! אתם שמגיעים מחוץ לעומס של חודש ארגון יכולים להשקיע בהכנה של השבת מבחינה תכנית. תשקיעו בזה! ואם באתם להיות שליחים מהסיבות הנכונות אתם אומרים ממש לשמוח בסעיף הזה...
ג. גאוות יחידה - הדבר הכי חזק אולי שאתם יכולים לעשות זה לומר לקומונרית (במיוחד לה...) ולסניף כולו איזה דברים מדהימים יש פה! תמציאו מורלים חדשים לסניף, תלמדו אותם ריקוד חדש.. תגרמו להם לעוף על עצמם! תמצאו את מה שמיוחד בסניף! אני לא מתכוון שתנפיצו, אלא בואו בעין טובה לסניף.. כמה פעמים פגשתי קומונרית שמרוב קשיים מתקשה לראות את הדברים הטובים שקורים בסניף.. ואתם באים מבחוץ.. עם עיניים חדשות. יש לכם יכולת אדירה בהקשר הזה!
ד. אתם לא רק שליחי ההנהלה הארצית, אתם שליחי הקומונרית! תהיו גלגלי העזר שלה בשבת ותזכרו שאתם אורחים והסניף בניהולה. בואו עם ענוה, זכרו שהיא מובילה את השבת, פרגנו לה, העריכו אותה ותרימו לה מול כולם, היא ראויה לזה! ולא תמיד יש מי שיעשה את זה.. ווואו כמו מגיעה לה, כמה היא מחכה לזה. סליחה, קומונריות בהווה ובעבר... מישהו צריך לומר את זה ואתן הרי לא תעשו את זה.. אני מכיר אתכן...
כי זה מה ששליחים אמתיים עושים, מבינים שהם שליחים של מישהו ושל משהו יותר גדול מהם, בעז וענווה.
אז קומונרית יקרה, עשיהם כלי לשליחותך.
ניתן להגיב גם בפייסבוק:
https://facebook.com/photo.php?fbid=1154667504696202
מאמר זה נכתב על ידי אלחנן כהן ששון ראש מחלקת הדרכה בתנועת הנוער בני עקיבא