פורסם: 14/12/2018, 12:28בס''ד ובהשתדלותנו
♡ חלק א- עם ישראל
נותנים לחניכים סיטואציות על דברים קשים
שקורים לאנשים בעולם. שמים על הרצפה בצד אחד את המספר 1 ובצד שני 10, ועל כל סיטואציה שואלים את החניכים עד כמה היא קשורה אליהם, ועד כמה הם מרגישים אותה ביומיום שלהם.
לדוגמא:
- מצב העוני בהודו
- תאונה בתל אביב
- רעידת האדמה הגדולה
- אחוזי הגירושין בעולם
- אמריקאי שהתאבד
- פיגוע בצומת תפוח
נראה שהפיגוע, ובכללי מה שקורה בעם ישראל, יותר נוגע בנו וכואב לנו.
אפשר להעלות שאלות לדיון- מה גורם לכך שיהיה לנו יותר אכפת מהעם שלנו ? איפה נקודת החיבור בין כולם? איך זה שכל כך כואב לי אפילו שאני לא מכיר אותו בכלל ?
קטע בנושא:
האיש הזה הוא אחי \ יאיר לפיד-
האיש ההוא- שאני שונא,
העומד בהפגנות עם השלט "מוות לערבים",
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא, שאני שונא,
שצובע את שמו על פסל בוינה,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמלווה לי חמישים שקל באתונה רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא שאני שונא,
שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שעומד לידי ביוה"כ ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא
שחושב ש"שלום עכשיו" הם בוגדים, והמערך הוא דפוק,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של
לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא-
שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמבזבז יום שלם כדי להחזיר הביתה את ילדם של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא,
שנכנס למסעדה האהובה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו,
הוא אותו האיש שאני אוהב, שעבד כל היום במפעל ייצור, והתרגל לצעוק כדי שהרעש של המכונה לא יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא,
שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי!
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה!
♡ חלק ב- ארץ ישראל
מביאים ממתקים. כל פעם מראים ממתק אחר, ושואלים מה החניכים היו מוכנים לעשות בשביל לקבל את הממתק. מי שמציע את המעשה הכי גדול, צריך לעשות אותו ואז הוא מקבל את הממתק.
בסוף מביאים אדמה ושואלים- מה הייתם מוכנים לעשות בשביל האדמה של ארץ ישראל ?
אפשר להעלות שאלות לדיון- למה ארץ ישראל חשובה לנו כלכך ? למה אנחנו מחוברים לארץ ישראל ? למה העם שלנו מוכן לתת כל כך הרבה בשבילה ?
קטע בנושא:
איש מוזר / נעמי שמר
בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר
שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר
על משכבי בלילות אני שומע קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והד עונה לי מן הגיאיות והזריחה בהרים היא יפה להלל
וארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והיא שייכת לו, לא כדי להקים בה חיל כיבוש או חיל-מצב
היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו
וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל...
איש מוזר – אמרתי – תתבייש, סיסמה כל-כך ישנה
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו ובעיקר מחוץ לאפנה –
אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה...
ואז ראיתי מסביב את העשרות ואת המאות ואת האלפים
אנשים כל-כך מוזרים, אנשים כל-כך יפים
וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל –
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
ואז – מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם
אמרתי – אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם.
♡ חלק ג'- אמונה בקב''ה
עוצמים לחניך אחד את העיניים, ונותנים לחניך אחר להוביל אותו.
שואלים את החניך- איך סמכת עליו שיוביל אותך בדרך הנכונה והטובה ?
אם אנחנו סומכים על חברים שלנו, קל וחומר אנחנו יכולים לסמוך ולהאמין בקב''ה שהכל לטובה, ושהכל חלק מהמהלך האלוקי שאנחנו לא יכולים להבין.
צ'ופר- עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה / מי שמאמין לא מפחד ..
ב''הצלחה!♡
בשורות טובות בע''ה.
♡ חלק א- עם ישראל
נותנים לחניכים סיטואציות על דברים קשים
שקורים לאנשים בעולם. שמים על הרצפה בצד אחד את המספר 1 ובצד שני 10, ועל כל סיטואציה שואלים את החניכים עד כמה היא קשורה אליהם, ועד כמה הם מרגישים אותה ביומיום שלהם.
לדוגמא:
- מצב העוני בהודו
- תאונה בתל אביב
- רעידת האדמה הגדולה
- אחוזי הגירושין בעולם
- אמריקאי שהתאבד
- פיגוע בצומת תפוח
נראה שהפיגוע, ובכללי מה שקורה בעם ישראל, יותר נוגע בנו וכואב לנו.
אפשר להעלות שאלות לדיון- מה גורם לכך שיהיה לנו יותר אכפת מהעם שלנו ? איפה נקודת החיבור בין כולם? איך זה שכל כך כואב לי אפילו שאני לא מכיר אותו בכלל ?
קטע בנושא:
האיש הזה הוא אחי \ יאיר לפיד-
האיש ההוא- שאני שונא,
העומד בהפגנות עם השלט "מוות לערבים",
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא, שאני שונא,
שצובע את שמו על פסל בוינה,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמלווה לי חמישים שקל באתונה רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא שאני שונא,
שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שעומד לידי ביוה"כ ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא
שחושב ש"שלום עכשיו" הם בוגדים, והמערך הוא דפוק,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של
לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא-
שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמבזבז יום שלם כדי להחזיר הביתה את ילדם של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא,
שנכנס למסעדה האהובה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו,
הוא אותו האיש שאני אוהב, שעבד כל היום במפעל ייצור, והתרגל לצעוק כדי שהרעש של המכונה לא יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא,
שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי!
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה!
♡ חלק ב- ארץ ישראל
מביאים ממתקים. כל פעם מראים ממתק אחר, ושואלים מה החניכים היו מוכנים לעשות בשביל לקבל את הממתק. מי שמציע את המעשה הכי גדול, צריך לעשות אותו ואז הוא מקבל את הממתק.
בסוף מביאים אדמה ושואלים- מה הייתם מוכנים לעשות בשביל האדמה של ארץ ישראל ?
אפשר להעלות שאלות לדיון- למה ארץ ישראל חשובה לנו כלכך ? למה אנחנו מחוברים לארץ ישראל ? למה העם שלנו מוכן לתת כל כך הרבה בשבילה ?
קטע בנושא:
איש מוזר / נעמי שמר
בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר
שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר
על משכבי בלילות אני שומע קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והד עונה לי מן הגיאיות והזריחה בהרים היא יפה להלל
וארץ ישראל שייכת לעם ישראל
והיא שייכת לו, לא כדי להקים בה חיל כיבוש או חיל-מצב
היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו
וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל...
איש מוזר – אמרתי – תתבייש, סיסמה כל-כך ישנה
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו ובעיקר מחוץ לאפנה –
אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה...
ואז ראיתי מסביב את העשרות ואת המאות ואת האלפים
אנשים כל-כך מוזרים, אנשים כל-כך יפים
וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל –
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל
ואז – מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם
אמרתי – אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם.
♡ חלק ג'- אמונה בקב''ה
עוצמים לחניך אחד את העיניים, ונותנים לחניך אחר להוביל אותו.
שואלים את החניך- איך סמכת עליו שיוביל אותך בדרך הנכונה והטובה ?
אם אנחנו סומכים על חברים שלנו, קל וחומר אנחנו יכולים לסמוך ולהאמין בקב''ה שהכל לטובה, ושהכל חלק מהמהלך האלוקי שאנחנו לא יכולים להבין.
צ'ופר- עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה / מי שמאמין לא מפחד ..
ב''הצלחה!♡
בשורות טובות בע''ה.