תרום
צור קשר
בס''ד ובהשתדלותנו
1. מה זה בכלל עבודה?
ניתן לחניך להציג בפנטומימה/בטאבו ביטויים עם המילה 'עבודה', כששאר החניכים צריכים לנחש את הביטוי.
- עבודת אדמה
- עובד על זה
- עבדות מצרים
- עבודות בית
- עבודה משרדית
- עבד עברי
- עבודת כיתה
- ''עבודה טובה''
- עבודת המידות
- תורה ועבודה
נפזר כרטיסים עם הביטויים על הרצפה.
- איך הייתם מגדירים עבודה ?
- לאיזה עבודה אתם הכי מתחברים ?
- לאיזה עבודה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים ''תורה ועבודה''?
2. למה יחיאל אליאש התכוון ב''עבודה''?
בשביל להבין מה העבודה מסמלת כיום, נחזור עם החניכים אחורה..
היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי (המאה ה-20)- מושגים:
* הגוש הדתי-
הגוש הדתי ייצג את שומרי המצוות ביישוב היהודי בארץ. הוא שאף שהיישוב היהודי ייבנה על יסודות התורה והמוסר היהודי. מטרתו הייתה שהמדינה ההולכת ונבנית תהיה מדינה יהודית באופייה, כחלק מגאולת ישראל. הגוש כלל בתוכו ציונים ולא ציונים, ונחלק למחנות שונים בנוגע לשאלות על אופי המדינה שתקום.
* מפלגת המזרח''י-
ראשי תיבות של ''מרכז רוחני''. המזרחי הייתה המפלגה הוותיקה ביותר בגוש הדתי-ציוני. עיקר השקעתה של המזרחי היה בתחום החינוך הדתי והריבונות, בניסיון ליצור תרבות תורנית בארץ, ואופי יהודי למדינה. חבריה נטו לגוש האזרחי מתוך הגוש הדתי (בני המעמד הבינוני, בעלי חיים עירוניים).
* מפלגת הפועל המזרחי (הפועמ''ז)-
הפועל המזרחי קמה מתוך דאגה לצורכיהם של הפועלים הדתיים, שעד להקמתה לא היה מי שידאג להם. מצד אחד הם לא הוכרו על ידי ההסתדרות הכללית מפני שלא השתייכו לגוש הפועלים, ומצד שני גם מהמזרחי הם לא קיבלו עזרה מספקת, משום שהיא לא הייתה סוציאליסטית ולא עודדה חלוציות ושיתופיות.
המפלגה קראה לעם היהודי לשלב בין תורה ועבודה- עליו לעסוק גם בעבודת האדמה וגם ללמוד תורה, וכך לחיות חיים שבהם העבודה מגשימה את התורה ויוצרת חיים על פיה.
* תנועת בני עקיבא-
ב-1929 הקים הפועל המזרחי את תנועת הנוער ''בני עקיבא'', שדגלה בתורה ועבודה- בניין הארץ לפי ערכי התורה. את התנועה הקים יחיאל אליאש, צעיר בן 21, וחברים נוספים מהפועל המזרחי. בהמשך הצטרף הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה.
3. אז מה העבודה אומרת לנו היום?
נפזר על הרצפה דעות שונות שעונות על השאלה, ונבקש מהחניכים להגיד למה הם הכי מתחברים, ולמה.
עבודה= מה צריך בעולם ?
כל תקופה והמשימה הלאומית שלה.
עבודה= התעוררות !
ההבנה שה' הוא הבורא לעולם- קידוש והפצת שמו.
עבודה= לעבוד !
לבטל את העצלנות שתופסת חלק גדול מהחיים שלנו.
עבודה= עשייה!
התנדבות, הרמה של פרוייקטים, חסד וכו'.
עבודה= יישום התורה בחיי החול.
לבטא את התורה, שמצווה לנו דרך חיים, בחיים החומריים שלנו.
עבודה= כל מעשה שמקדם את עמ''י וא''י.
מהתנדבות בעמותה, ועד קריירת הייטק.
עבודה= עבודה רוחנית
להתעסק ברוח ולא בדברים הגשמיים.
עבודה= לחבר !
להביא את תורת ישראל לעם ישראל.
הרב יעקב אריאל // כיפה
1. . מה חסר בביטוי "תורה" המחייב הוספה של עבודה ?
יש ערכים הגנוזים בתורתנו שהזמן גרמא להבליטם וליישמם. לפעמים תנאי החיים החיצוניים אינם מאפשרים לנו לגלות את כל עומקה ועושרה של תורתנו.
הגלות, למשל, לא אפשרה לנו לקיים מצוות התלויות בארץ ישראל, בממלכתיות, בחברה הנושאת על עצמה תפקידים רבים. "תורת ה' תמימה משיבת נפש". רק כאשך התורה היא בשלמותה ובתמימותה - היא משיבת נפש. לפעמים נוצרות לנו הזדמנויות הגורמות לנו לגלות בתורה חלקים נוספים שלא שמנו לב אליהם לפני כן. "העבודה" היא איפה, חלק בלתי נפרד של התורה התמימה.
2. מה כוללת המילה "עבודה"?
א. יישוב ובניין ארץ ישראל.
ב. עבודת כפיים (לעומת תגרנות שהגלות אילצה אותנו לעבוד בה במיוחד).
ג. צדק חברתי (שאדם יתפרנס בעצמו מעבודתו ולא ינצל אחרים ויהנה מעמל כפיהם בלבד). ערכים אלו הונחו גם ביסודותיהם של התנועות החלוציות לפני כ - 70 שנה, אולם ההדגשה היתה שהם ערכים תורניים, מצוות ישוב ארץ ישראל, מצוות צדקה וכו'.
3. האם חל שינוי במונח "עבודה" לאורך ימיה של המדינה ?
חלו תמורות מרחיקות לכת במציאות הארץ -ישראלית המחייבות יישום מעודכן של הרעיון. מלאכת כפיים אינה עוד ערך. הטכנולוגיה המתקדמת פטרה את האדם ממלאכת כפיים. עם זאת, במקומות שהיא עדיין נחוצה, כגון בחקלאות, היא ערך תורני. באמצעותה מקיימים את יישוב הארץ ומצוותיה. לצערנו, חל פיחות ערכי בחברה באשר ליישובה ובנינה של ארץ - ישראל. בחלקים רבים של החברה הישראלית יש זלזול בוטה בערך זה - "פוסט - ציונות". אצלנו זהו ערך תורני
בר תוקף בכל הדורות, ועתה לא פחות מבעבר, אם לא יותר. גם באשר לצדק החברתי חל פיחות בחברה הישראלית. השאיפה לפרטנות ולמצוינות אישית מעמיקה
את הפערים בחברה - בישראל הפער החברתי הוא בין הגדולים בעולם! יש למצוא דרך לצמצם פער זה, מבלי לדכא את חופש הפרט ואת השאיפות האישיות.
מצוות הצדקה, לתת לאדם די מחסורו, מחייבת מדיניות סעד ורווחה ההולמת את עם ישראל.
4. מהן הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, וכיצד להתמודד עימן ?
הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, הן סילוף הרעיון והטייתו ממקורו. למשל, השימוש בשם "תורה ועבודה" לפשרנות דתית, ערכית וחברתית. זוהי נשיאת שם הרעיון לשווא. "תורה ועבודה" לא באה להקל בשום מצווה מהתורה, אדרבה, היא באה להרחיב ולהדר במצוות שלא קוימו עד כה. ה"עבודה" לא באה למעט מערכו של לימוד תורה או ממעמדם של ההלכה ופוסקיה, אלא להגדיל את התורה ולהאדירה. אך יש המשתמשים בסיסמה זו בצורה הפוכה משהתכוונו לה הוגיה הראשונים. רעיון "תורה ועבודה" יכול וחייב להיות המוביל כיום בחברה הישראלית, על - ידי שאיפה לצדק חברתי ולערכים לאומיים ודתיים נעלים.
בברכת חברים לתורה והעבודה!
ב''הצלחה!
