פורסם: 14/07/2013, 22:12מטרת הפעולה:
1. החניכים יבינו שבכל אדם מישראל יש טוב רב.
2. החניכים ירגילו עצמם להסתכל בצורה חיובית עלהזולת ולדון כל אחד לכף זכות.
עזרים:
סיפורי המקרה שבשלב א' כתובים על חלקי פאזל.
שלב א:
נחלק לחניכים חלקי פאזל, עליהם כתובים סיפורי מקרה(אחד לכל חניך או אחד לזוג, אם השבט גדול).
כל פאזל מורכב משני חלקים המציגים סיפור משתי נקודות מבט שונות.
ננחה את החניכים להסתובב בחדר ולמצוא את החלק המשלים של הפאזל (אותו סיפור דרך העיניים של הדמות השנייה).
לאחר שימצאו את בן הזוג, יישבו אחד ליד השני.
לאחר שהורכבו כל הפאזלים כל זוג יציג בפני השבט אתסיפור מקרה שלו.
נשאל את החניכים:
· מה חשבתם על הדמויות כשקראתם את החלק הראשון שלהסיפור?
· מה חשבתם על הדמויות לאחר שקראתם את החלק השנישל הסיפור?
· כיצד עלינו לנהוג כשאנו נתקלים במצבים כמו בסיפורים?
נסכם: ראינו שלפעמים נדמה לנו שיש לנו סיבה טובהלכעוס על אדם אחר, אך האמת היא שאנו טועים.
אנו טועים פשוט כי איננו יודעים את הצד השני, אנולא מכירים את כל הסיפור.
גם כשאנו חושבים שמישהו נהג איתנו שלא כהוגן עלינולהתאמץ לדון אותו לכף זכות,
ולהבין שיתכן שאם היינו במקומו היינו נוהגים באותה צורה שהוא נהג.
שלב ב:
לאחר שהבנו שיש ללמד זכות על כל אדם, וכי ניתן למצוא בכל אדם נקודה טובה,
ננסה ליישם זאת ביחס לאנשים שבסביבתנו הקרובה:
נחלק לחניכים דפים ועפרונות. לאחר מכן נבקש מהםלחשוב על אדם שהרגיז אותם בזמן האחרון,
או אדם שהם לא מסתדרים איתו בדרך כלל, מבלילהזכיר את שמו.
לאחר שחשבו, נבקש מהם לכתוב דבר אחד טוב על אותואדם .
סיכום:
לעיתים קרובות אנו נוטים לראות אנשים באור שליליולשפוט אותם לכף חובה עוד לפני שביררנו את כל הפרטים.
עלינו ללמוד להסתכל בצורה חיובית על הזולת ולדוןאותו לכף זכות, גם כשהדברים לא נראים כך מראש.
כך הייתה דרכו של הרב קוק. בעינו הטובה השכיל לראות נקודות טובות גם באנשים שעל-פניו נהגו כרשעים.
הוא דן אותם לכף זכות והאמין שהטוב שבהם (למרות שהוא מסתתר) גובר על הרע הגלוי שבהם.
1. החניכים יבינו שבכל אדם מישראל יש טוב רב.
2. החניכים ירגילו עצמם להסתכל בצורה חיובית עלהזולת ולדון כל אחד לכף זכות.
עזרים:
סיפורי המקרה שבשלב א' כתובים על חלקי פאזל.
שלב א:
נחלק לחניכים חלקי פאזל, עליהם כתובים סיפורי מקרה(אחד לכל חניך או אחד לזוג, אם השבט גדול).
כל פאזל מורכב משני חלקים המציגים סיפור משתי נקודות מבט שונות.
ננחה את החניכים להסתובב בחדר ולמצוא את החלק המשלים של הפאזל (אותו סיפור דרך העיניים של הדמות השנייה).
לאחר שימצאו את בן הזוג, יישבו אחד ליד השני.
לאחר שהורכבו כל הפאזלים כל זוג יציג בפני השבט אתסיפור מקרה שלו.
נשאל את החניכים:
· מה חשבתם על הדמויות כשקראתם את החלק הראשון שלהסיפור?
· מה חשבתם על הדמויות לאחר שקראתם את החלק השנישל הסיפור?
· כיצד עלינו לנהוג כשאנו נתקלים במצבים כמו בסיפורים?
נסכם: ראינו שלפעמים נדמה לנו שיש לנו סיבה טובהלכעוס על אדם אחר, אך האמת היא שאנו טועים.
אנו טועים פשוט כי איננו יודעים את הצד השני, אנולא מכירים את כל הסיפור.
גם כשאנו חושבים שמישהו נהג איתנו שלא כהוגן עלינולהתאמץ לדון אותו לכף זכות,
ולהבין שיתכן שאם היינו במקומו היינו נוהגים באותה צורה שהוא נהג.
שלב ב:
לאחר שהבנו שיש ללמד זכות על כל אדם, וכי ניתן למצוא בכל אדם נקודה טובה,
ננסה ליישם זאת ביחס לאנשים שבסביבתנו הקרובה:
נחלק לחניכים דפים ועפרונות. לאחר מכן נבקש מהםלחשוב על אדם שהרגיז אותם בזמן האחרון,
או אדם שהם לא מסתדרים איתו בדרך כלל, מבלילהזכיר את שמו.
לאחר שחשבו, נבקש מהם לכתוב דבר אחד טוב על אותואדם .
סיכום:
לעיתים קרובות אנו נוטים לראות אנשים באור שליליולשפוט אותם לכף חובה עוד לפני שביררנו את כל הפרטים.
עלינו ללמוד להסתכל בצורה חיובית על הזולת ולדוןאותו לכף זכות, גם כשהדברים לא נראים כך מראש.
כך הייתה דרכו של הרב קוק. בעינו הטובה השכיל לראות נקודות טובות גם באנשים שעל-פניו נהגו כרשעים.
הוא דן אותם לכף זכות והאמין שהטוב שבהם (למרות שהוא מסתתר) גובר על הרע הגלוי שבהם.