עד מתן תורה, על כל אדם השואף אל הקרבה לקב"ה, היה לחתור בלבו, ושם פנימה היה עליו לחפש ולמצוא את הדרך הנכונה לעבודת ה.

. ההקשבה וההאזנה מעתה מכוונת לא רק פנימה - אל מעיין הלב הכמהה לקרבת ה'. אלא גם חוצה – לקול ה' חוצב להבות בהר סיני. משם יוצאת תורה, משם יש לשאוב את מקור ההשראה, וגם משם תוצאות חיי המעשה – הוראות מעשיות ללבבות ולמעשים.  יש בכך הקלה עצומה, שוב האדם היהודי לא יאבד לשווא בנבכי רעיונותיו, ובחדרי לבבו. יש לו מסלול מואר ונהיר..

למרות זאת עדיין ישנו קושי, בכך שהיהודי מצוי עומד בין הקולות והלפידים שבהר סיני, לבין הקולות האילמים הבוקעים מלבבו.  ותפקידו אם כן הוא, לסנכרן בין הקולות. עליו לשלב את קולות ליבו עם קולות הר סיני, לכדי קול אחד שיוביל אותו במעלה חייו. עד שהחוויה והתחושה האנושית האישית שלו, תהיה זהה לחלוטין עם הרצוי וה'לא רצוי' על פי התורה.. .
(הרב משה הרשלר)

השפעה מוגדרת כ"העברה של דעות, של תכונות וכד' על אחרים"
השפעה מוגדרת כ"יכולת להניע אנשים לעשות את רצונותיך, לעיתים באותה מידה של התלהבות שהם עושים בה את רצונם שלהם, מבלי להזדקק לסמכות או
לכוח,
סמכות - במובן של יכולת ענישה, פיקוח, קביעת חוקים וכללים - היא רק מקור כוח אחד להשפעה.
בעוד שגישה סמכותית מנסה לגרום לאחרים לעשות או לא לעשות דברים מסוימים כפי שאנו רוצים, הרי גישה משפיעה מנסה לגרום לאחרים שיראו דברים כפי שאנחנו רואים...
(חיים עמית)
 
בין מעשים להתחברות..
מאלפים או מאפשרים ?