פורסם: 17/02/2019, 22:23טיפים לשיחות אישיות
איך מקיימים שיחה טובה ומשמעותית עם החניכים?
- אל תתנו לחניכים להשתבץ, כי הם לא יעשו את זה. מתקשרים אליהם וקובעים איתם אחד אחד. זה גם נותן להם הרגשה שהם באמת חשובים לכם.
- מתחילים מהחניכים שנותנים לכם ביטחון, שאתם יודעים בוודאות שילך איתם טוב, שיתן דרייב להמשך.
- מדפיסים שאלות או נושאי שיחה מראש, כדי שלא יהיו שתיקות מביכות. (חלום, דמות מוערכת, משפחה וחברים, ערך חשוב ..)
- לפני השחנש יושבים עם עצמנו וחושבים: מה המטרה שלי בשיחה הזאת? מה אני רוצה לדעת? לאן אני רוצה להגיע עם החניך?
- בוחרים מקום שנוח ונעים לשבת בו.
- אפשר לא רק לשבת ולדבר, אלא גם להכין, לאכול, לשחק וכו'.
- לחניכים לוקח זמן להיפתח אליכם. תהיו סבלניים.
- שימו לב איפה גבול הפתיחות של החניך, ותהיו ברגישות לא לעבור אותו.
- תנו לשיחה זמן קצוב, כדי שיהיה תירוץ לקטוע אותה אם מרגיש שמיצינו.
- תמיד תתחילו עם פירגון ותסיימו בפירגון. כמה השבט אוהב אותך, כמה אתה נותן לשבט, כמה אתה מוכשר וחברותי.
- גם אם יש לכם משהו פחות טוב להגיד לחניך, אל תתנו לו את ההרגשה שבשביל הדבר הזה אתם מדברים איתו, וכל השאר זה רק מסביב. להפך- השיחה היא המרכז, והדבר ''הרע'' הוא קטן ושולי ונעשה בלית ברירה בתוך השיחה האישית.
- תנו לחניך הרגשה שהוא עכשיו כל העולם. אין דבר חשוב יותר ממנו, אתם לגמרי שלו.
- תדברו גם על עצמכם. תנו דוגמא על עצמכם. תשתפו את החניך מהחיים הפרטיים שלכם. זה יתן לו הרגשה טובה, שהמדריך מספר לו חוויות משלו, גם יעזור לו להיפתח בעצמו וגם יעצים את ההערכה שלו כלפיכם.
- תקשרו את הדברים שלכם לחיים של החניך. תדברו אליו מגובה עיניים, מהמקום שלו.
- תשתיקו את הפלאפון ושימו בצד כל דבר שעלול להפריע לכם מלהתרכז לגמרי בחניך.
- שיחה אישית לא חייבת להיות מתוזמנת. נצלו רגעים קטנים כדי להגיע לשיח עם החניכים שלכם אחד על אחד. ללוות חניך הביתה, לשבת לידו באוטובוס לטיול, וכו'.
- תסיימו את השיחה בצפייה להמשך של הקשר בעתיד. הקשר ביניכם לא מתחיל ונגמר בשיחה, אלא הוא רק ימשיך להתפתח ולצמוח בע''ה! (''אנחנו עוד נדבר"..).
- גם אם השיחה נראתה לכם רדודה ולא משמעותית, אל תתנו לזה לייאש אתכם. אף פעם אי אפשר לדעת איפה הדברים פוגשים את החניך ומה השיחה עשתה לו. אתם משמעותיים תמיד!
המון ב''הצלחה!
איך מקיימים שיחה טובה ומשמעותית עם החניכים?
- אל תתנו לחניכים להשתבץ, כי הם לא יעשו את זה. מתקשרים אליהם וקובעים איתם אחד אחד. זה גם נותן להם הרגשה שהם באמת חשובים לכם.
- מתחילים מהחניכים שנותנים לכם ביטחון, שאתם יודעים בוודאות שילך איתם טוב, שיתן דרייב להמשך.
- מדפיסים שאלות או נושאי שיחה מראש, כדי שלא יהיו שתיקות מביכות. (חלום, דמות מוערכת, משפחה וחברים, ערך חשוב ..)
- לפני השחנש יושבים עם עצמנו וחושבים: מה המטרה שלי בשיחה הזאת? מה אני רוצה לדעת? לאן אני רוצה להגיע עם החניך?
- בוחרים מקום שנוח ונעים לשבת בו.
- אפשר לא רק לשבת ולדבר, אלא גם להכין, לאכול, לשחק וכו'.
- לחניכים לוקח זמן להיפתח אליכם. תהיו סבלניים.
- שימו לב איפה גבול הפתיחות של החניך, ותהיו ברגישות לא לעבור אותו.
- תנו לשיחה זמן קצוב, כדי שיהיה תירוץ לקטוע אותה אם מרגיש שמיצינו.
- תמיד תתחילו עם פירגון ותסיימו בפירגון. כמה השבט אוהב אותך, כמה אתה נותן לשבט, כמה אתה מוכשר וחברותי.
- גם אם יש לכם משהו פחות טוב להגיד לחניך, אל תתנו לו את ההרגשה שבשביל הדבר הזה אתם מדברים איתו, וכל השאר זה רק מסביב. להפך- השיחה היא המרכז, והדבר ''הרע'' הוא קטן ושולי ונעשה בלית ברירה בתוך השיחה האישית.
- תנו לחניך הרגשה שהוא עכשיו כל העולם. אין דבר חשוב יותר ממנו, אתם לגמרי שלו.
- תדברו גם על עצמכם. תנו דוגמא על עצמכם. תשתפו את החניך מהחיים הפרטיים שלכם. זה יתן לו הרגשה טובה, שהמדריך מספר לו חוויות משלו, גם יעזור לו להיפתח בעצמו וגם יעצים את ההערכה שלו כלפיכם.
- תקשרו את הדברים שלכם לחיים של החניך. תדברו אליו מגובה עיניים, מהמקום שלו.
- תשתיקו את הפלאפון ושימו בצד כל דבר שעלול להפריע לכם מלהתרכז לגמרי בחניך.
- שיחה אישית לא חייבת להיות מתוזמנת. נצלו רגעים קטנים כדי להגיע לשיח עם החניכים שלכם אחד על אחד. ללוות חניך הביתה, לשבת לידו באוטובוס לטיול, וכו'.
- תסיימו את השיחה בצפייה להמשך של הקשר בעתיד. הקשר ביניכם לא מתחיל ונגמר בשיחה, אלא הוא רק ימשיך להתפתח ולצמוח בע''ה! (''אנחנו עוד נדבר"..).
- גם אם השיחה נראתה לכם רדודה ולא משמעותית, אל תתנו לזה לייאש אתכם. אף פעם אי אפשר לדעת איפה הדברים פוגשים את החניך ומה השיחה עשתה לו. אתם משמעותיים תמיד!
המון ב''הצלחה!