הוא אוהב אותה
היא הדבר החשוב ביותר בחייו,
בלעדיה- כל העולם מת.
היא אוהבת אותו
היא מתגעגעת אליו,
משתוקקת לכל אות חיים ממנו.
היא לא יכולה לחיות בלעדיו.

מבחוץ הם נראים סתם זוג יבש, מרובעים כאלה.

פעם בשנה, במשך 24 שעות הם יחד.
הם חוגגים את אהבתם, האהבה הגדולה בעולם.
ואז, ביום הנישואים, הוא נותן לה מכתב אהבה.
מכתב ארוך ארוך, כזה שנותן לה כח עד השנה הבאה.
היא מצידה נשבעת לו, שתמיד תמיד תמשיך לאהוב אותו.
הם נפרדים, חוזרים לחיים הרגילים.

כמעט לא רואים אותם מדברים,
הוא בעבודה, היא בסידורים.

ושוב מתחילים הגעגועים...

כשהיא מרגישה שהיא כבר לא יכולה,
היא פותחת בשקט את המכתב, וקוראת בו עוד ועוד...
זה המכתב היפה בעולם, אלו המילים הכי עמוקות...

היא בולעת את השורות,
ומרגישה שוב קשורה, שוב מחוברת, כמו אז...

****
בקרוב יש לנו פגישה עם הקדוש ברוך הוא.
בכל שנה, בחג השבועות,
מקבל האי-מייל הלאומי שלנו מכתב אהבה ענקי ממנו.
אנחנו מקבלים תורה.

האהבה החזקה בעולם, היא אהבתינו לאלוקים.
גם הוא אוהב אותנו, כמו שרק אין סוף יודע לאהוב.
זה הקשר הכי עמוק, הכי אישי, הכי נוגע.

ובכל זאת, אנחנו רחוקים, אלוקים בחר להעלם בעולם,
ולהשאיר אותנו מתגעגעים.
אנחנו לא רואים אותו, ולפעמים גם לא מרגישים.

הוא מתחבא לנו, וכדי שלא נשתגע מרוב געגועים אליו,
הוא נותן לנו מכתב אהבה, ונותן לנו תורה.

התורה והמצוות, הם סוד.
מבחוץ הם נראים, לפעמים,
מגבילים ומחוסרי חיים, אבל באמת
הם מחברים, נותנים ביטוי לרגשות העזים
והפנימיים שלנו.

בכל שנה מחדש, בחג השבועות, כולנו עומדים
למרגלות הר סיני, ונפגשים.

בתי הכנסת מלאים כל הלילה ביהודים
שלא יכולים לישון מרוב התרגשות,
יהודים שלומדים תורה,
יהודים שפוגשים את אלוקים.

זאת התורה-
קשר האהבה שלנו.

(אהרוני ברנשטיין)