הפעולה נכתבה ע"י שרה נאומבורג

מטרה: החניכים יבינו את המשמעות של הבירור הפנימי, מי אני והחשיבות של זה.

מהלך הפעולה:
• כל אחת מקבלת פתק עם השם שלה וכותבת פרטים עליה- בכוונה לא אומרים איזה פרטים, רק אומרים-איך היית מציגה את עצמך למישהו שלא מכיר אותך? אפשר לעשות מעיתונים. (לראות אם הם כותבות פרטים טכניים או גם יותר אישיים וכאלה..)

• סיפור ילדים הביצה שהתחפשה

• -מה רואים בסיפור? בעצם למה הביצה מנסה להתחפש? מה רע לה שהיא ביצה? למה היא רצתה לעשות שינוי בחייה? (כי היא לא ידעה לעמוד לקפוץ או ללכת, רק להתגלגל ולהתהפך ובהשוואה לשאר הדברים שראתה זה היה נראה לה מטופש, רצתה להיות "שווה" כמוהם) בעצם יש לביצה חוסר שביעות רצון' עצמי ומהחיים שלה.

• עושים סבב שכל אחת צריכה להגיד "אני..." עם תכונה או תיאור שלה. בהתחלה זה יהיה רדוד ולאט לאט זה יהיה יותר עמוק, מהר בלי להפסיק ברצף.

• קטע-
האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם. חטא האדם הראשון בכך שהתנכר לעצמו, בכך שהקשיב לדעתו של הנחש ואיבד את קולו הפנימי. חטא כשלא ידע להשיב תשובה ברורה לשאלה "איכה!?". חטא עם ישראל כשהלך אחרי אל זר מפני ששכח את עצמיותו. חטאה הלבנה כשקנאה בשמש איבדה את שמחת חלקה כשהשוותה את עצמה אל זולתה. וכה הולך העולם וצולל באובדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח. וכיוון שאין אני, אין הוא, וודאי וודאי שאין אתה.
(הרב קוק)

מסר:
בעצם אנחנו מבינים שגם שאדם מנסה להיות אחרים -כמו הביצה, פשוט לא הולך לו כי זה לא הטבע שלו, לפעמים אדם מנסה לגלות מי הוא בהשוואה לאחרים אבל זה לא העניין, העניין הוא באמת להגיע לאמת הפנימית ללא הקשבה לקולות זרים חיצוניים.