מטרה: החניכים יהיו יותר מודעים להשפעת הלשון הרע ולרמה בה זה קיים בשבט ובעזרת השם גם יפנימו.
מהלך הפעולה:1. מספרים סיפור עם מלא פרטים למישהו אחד והוא צריך לספר את זה למי שאחריו והוא לזה שאחריו וכן הלאה (מוציאים את כולם ומכניסים אחד אחד).
2. טלפון שבור
3. סיפור: דואר- אלקטרוני לקדוש ברוך הוא (מצורף בקובץ)
מסר: כוח הדיבור הוא חזק ומשפיע ויכול להשפיע לטובה ולרעה.
בסיפור שמספרים אחד לשני ראינו גם עד כמה דברים יכולים להתעוות ולהשתנות במעבר מפה לאוזן, נוספים פרטים, אחרים נשמטים, והסיפור יכול להתנפח למימדים מבהילים(על אותו עניין טלפון שבור).
ככה זה בלשון הרע, והסיפור גם ממחיש בצורה חד-משמעית עד לאיפה לשון הרע יכול להגיע.
אם אתם מרגישים שזה נושא כואב בשבט את יכולים לפתוח את זה עם החניכים- (כמובן שאומרים להם שזה לא רק הם מדברים לשון הרע וזה לא שאנחנו המדריכים מושלמים והם לא, אלא שזו התמודדו גם לנו) מה אתם אומרים על המצב בשבט? רוצים לשנות? האם יש לחץ חברתי של לשון הרע? אם מישהו מהשבט יגיד להפסיק, יפסיקו? האם הם חושבים בכלל שיש הרבה לשון הרע בשבט?
התאמה לתקופת הקורונה
במקום הטלפון שבור אפשר שכל חניך יספר בתורו את אותו סיפור וכך נראה שאצל כל אחד המילים השתנו:) (סיפור מוכר כמו למשל כיפה אדומה)