עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

יסודות ההדרכה י"ד- איך לנהל דיון מוצלח

מחפשים עצה? זקוקים לעזרה? המדור הזה מכיל מאמרים רבים ומצוינים עם עצות החל מבניית פעולה ועד המצאת סיפורים ויצירת קשר אישי עם החניכים! יש פה גם עזרים נוספים, כמו שירונים וחידות. תהנו!

יסודות ההדרכה י"ד- איך לנהל דיון מוצלח

הודעהעל ידי כפיר ורהפטיג מנהל ראשי » 11/08/2019, 23:31

אחד מהכלים הכי חשובים שיש למדריך הוא הדיון. דיון מאפשר להציף רעיונות, לבחון ערכים ועקרונות, להסתכל על דברים מכמה צדדים, ועוד. בתור מדריך שרוצה לחנך הדיון הוא כלי חשוב מאין כמוהו, שכן ההבדל בין מסר שהמדריך 'מנחית' על החניך מלמעלה למסר שהחניכים מעלים בעצמם- הוא הבדל של שמיים וארץ.
כמדריכים, אנחנו רוצים שהחניכים שלנו יהיו אנשים גדולים, בעלי מחשבה עצמאית, ערכים ועקרונות שהם מאמינים בהם ויכולת לדעת ולהבין מה הם עושים ולמה. דיונים הם כלי מעולה בשביל זה.
דיונים יכולים להיות גדולים, ולהוות את מרכז הכובד של פעולה- או שהם יכולים להיות קטנים וממוקדים יותר, ולהוות מתודה אחת ברצף ארוך יותר. חשוב לדעת להתאים את הדיון לקהל היעד ולמטרה.

איך מתכוננים לדיון
קודם כל, הגדירו לעצמכם מה המטרה של הדיון. דיון בלי מטרה הוא דיון מפוזר, שלא יגיע לשום מקום. שימו לב- אין הכוונה להחליט מראש מה תהיה המסקנה של הדיון. אמנם יש דיונים שנרצה להסליל אותם למסקנה מסויימת (לרוב דיונים שהם לא חלק עיקרי מהפעולה אלא רק מתודת פתיחה, או דיונים לקבוצה של ילדים קטנים יחסית), אבל בגדול אנחנו רוצים שדיון יוכל להתפתח באופן טבעי ועצמאי מנקודת הפתיחה שלו. הכוונה בהגדרת המטרה היא להגדיר מה הם הגבולות שאנחנו רוצים שהדיון יתנהל בהם.
למשל, אם אנחנו רוצים להתדיין על סוציאליזם מול קפיטליזם- אין מקום בדיון להתעסקות בשאלה האם תנועת הקיבוצים הצליחה או נכשלה. אם נגלוש לדיון כזה, נתפזר מהשאלה העיקרית, ונמצא את עצמנו בדיון אחר. אם כי לא תמיד זה רע, ובדיונים שמתפתחים מעצמם עם חברים בארוחת הערב אנחנו גולשים באופן חופשי מנושא לנושא, הרי שדיון שקורה במסגרת פעולה צריך להיות ממוקד ותחום יותר, כדי להיות משמעותי ויעיל יותר.

קחו דף ורשמו לכם שאלה. זוהי "שאלת המוצא". למשל, מה עדיף- כלכלה חופשית או פיקוח ממשלתי? מהשאלה הזאת מתחו קווים ורשמו לעצמכם "שאלות המשך" שעשויות לעלות מתוך שאלת המוצא. למשל, "מה דעת התורה בנושא?" או "אילו נסיונות היו במהלך ההיסטוריה לממש רעיונות כאלה?"
לאחר שרשמתם שאלות כאלה, סמנו לעצמכם באילו שאלות תרצו להתמקד, ואילו שאלות חורגות מחוץ לגבולות הדיון.
כאשר אתם חושבים על שאלת המוצא של הדיון, שימו לב שאתם מציגים שאלה ולה שני צדדים. דיון ששאלת המוצא שלו היא "האם עדיף להיות איש חסד או רשע מרושע" הוא דיון שאין מה לעשות איתו. דיון טוב הוא דיון שמציד שני צדדים אפשריים, למשל "עד כמה צריך לחשוב על אחרים כשזה בא על חשבוני?" או "האם פלאפונים זה טוב או רע?"
כאשר אתם בוחרים את שאלת המוצא של הדיון, נסו לחשוב על לפחות שלושה טיעונים בעד ונגד כל אחד מהצדדים. אם לא הצלחתם, כנראה שהשאלה נוטה יותר מדי לאחד הצדדים, ולכן לא שאלה מוצלחת.

הגדירו לעצמכם את מבנה הדיון. דיון שבנוי היטב מכיל כמה שלבים, שכל אחד מהם ממקד אותו יותר ויותר. נפתח את הדיון בשאלה כללית, זוהי שאלת המוצא שהגדרנו קודם. כנראה שהדיון יילך ויתפזר מנקודה זו. מאחר ואנחנו רוצים להגיע בדיון למקום מסויים, לאחר שנרגיש הדיון מיצה את שאלת המוצא נאסוף אותו ונתקדם לשאלה הבאה. למשל, אם אנחנו רוצים לדון על תרבות הפנאי בעיניים תורניות, נוכל להתחיל עם שאלת המוצא של "עד כמה לתרבות הפנאי אמור להיות מקום ביומיום שלנו?" ולאחר שיוצגו דעות לכאן ולכאן, להתמקד לשאלה הבאה: "איך יודעים איפה להציב את הגבולות?"

כאשר אנחנו מתחילים את הדיון, חשוב מאוד לשים לב לסביבה שלנו (כמו בכל פעולה). דיונים הולכים הכי טוב במעגל. כולם רואים את כולם ולכולם יש זכות התבטאות שווה. גם אתם, המדריכים, תשבו במעגל, ובכך תסמנו לקבוצה שבניגוד לפעולות אחרות בהן אתם מדברים והם מקשיבים- עכשיו כולם חלק מהמעגל, כולם מדברים.

ניהול הדיון
הדיון מתחיל בהצגת שאלת המוצא. אפשר אמנם פשוט לשאול את השאלה, אבל עדיף לעורר אותה בדרך אחרת, שיותר מגרה את העניין והסקרנות של החניכים- סיפור, סרטון, שיר וכו'. אפשר לשאול אחרי מתודת הפתיחה מה ראיתם? מה אתם חושבים על זה? האם גם אתם הייתם עושים ככה? ומשם להתקדם אל עבר שאלת המוצא.

אחרי שהצגתם את השאלה, זה הזמן להשען אחורה ולתת לדברים לצוף מעצמם. בדיון טוב, החניכים ייצרו את התוכן- הם יעלו דברים, יקשו אחד על השני ויתווכחו. התפקיד שלכם הוא לנהל את הדיון, וזה נוגע בכמה עניינים:
  • חידוד העמדות. כאשר חניך מעלה עמדה, אתם יכולים להקשות עליה, לחזק אותה או למקד אותה (אתה מתכוון בעצם... אתה באמת חושב ש... מה שאתה אומר נכון כי...). עמדות מחודדות מאפשרות דיון ממוקד יותר.
  • פיזור הפעילות. אם חניך אחד מדבר כל הזמן, כדאי לסמן לו להיות קצת בשקט. אם חניך שותק כל הזמן, אפשר לפנות אליו (מה אתה חושב על זה? אתה מסכים עם מה שנאמר?). לפעמים קורה שהדיון מתפצל לכמה קבוצות, ובמקרה כזה כדאי להחזיר את כולם לדיון המרכזי; לפעמים שני חניכים 'חוטפים' את הדיון והופכים אותו לדו שיח ביניהם, ואז צריך לעצור אותם ולאפשר לחניכים נוספים להצטרף פנימה.
  • מיקוד הדיון. כמו שכבר הזכרנו קודם, חשוב לשים לב מתי הדיון בורח מהמטרה שלו. אפשר וחשוב לקטוע דיוני צד (זה דיון חשוב אבל נדחה אותו לפעם אחרת; מה שאתם מתדיינים עליו לא ממש קשור עכשיו; זו שאלה מעניינת אבל אני רוצה שנתמקד ב...).
  • החייאת הדיון. לפעמים אפשר לראות שהדיון מת. או כי הוא הגיע למיצוי, או כי מראש הוא לא הצליח לגרות את החניכים. במקרה כזה, חשוב לשים לב לגורם; האם השאלה לא הוצגה מספיק בבירור, ואז כדאי שתחדדו אותה? האם כדאי להתקדם לשאלה הבאה? אולי בכלל כל נושא הדיון לא מעניין את החניכים, ואז אין טעם לנסות למשוך את הדיון בכוח?
  • סיכום הדיון. לא מדובר כרגע בסיכום הדיון בסופו, אלא תוך כדי. דיונים המון פעמים מתפזרים או מתבלבלים, וטוב מדי כמה זמן לסכם: אז הצגנו את הרעיונות והדעות האלה והאלה; הוא והוא חשבו ככה, הם חשבו אחרת. אפשר לסכם רק כדי לסדר את העניינים בראש של כולם, ואפשר להשתמש בסיכום כקרש מקפצה לשאלת ההמשך (אז ראינו שככה וככה והדעות התחלקו בצורה כזו וכזו, מה שמוביל אותנו לשאלה הבאה: האם כך וכך...)
  • מניעת בלגן: התפקיד שלך, המדריך, הוא למנוע מצב של צעקות, עשרה חניכים מדברים בבת אחת, פטפטת לא קשורה, התעסקות בפלאפונים וכל דבר אחר שהופך את העסק מדיון ממוקד ויעיל לבלגן אחד גדול שרק מבזבז את הזמן.
  • הוספת אש למדורה. לפעמים החניכים יתקבצו באחד הצדדים של שאלת המוצא, מה שמונע את הדיון, ולפעמים הם לא ישימו לב לכל המשמעות של הדעות שהם מביעים. התפקיד שלכם זה להוסיף מידע, להקצין בעת הצורך ולהפוך את הדיון לבוער יותר: זה מה שאתה חושב? ומה תגיד על ככה וככה? ואם ככה אתה חושב, תחשוב כך גם כשזה וזה?
  • סוף הדיון: כאשר הדיון מגיע לסיומו, חשוב שתאספו את הקצוות שנשארו פתוחים, ולא תשאירו את החניכים תלויים באוויר. סיכום טוב יפרט את השאלות שהועלו, והפתרונות השונים שעלו; אם הדיון הגיע לכדי מסקנה- לומר אותה, ואם לא- להשאיר את כולם עם שאלה ברורה למחשבה; אם עלה צורך בדיוני המשך, זה הזמן לומר "צריך לחשוב על זה וזה, מוזמנים להמשיך להתדיין בבית/ בווטסאפ/ בפעולה הבאה". זה הזמן שלכם גם לומר את דעתכם בנושא, או דעה של מקור מוסמך אחר (למשל, בסוף דיון שנוגע בעניין תורני אפשר לסכם עם התשובה ההלכתית בנושא).
טיפים נוספים לניהול השיח בדיון
  • אפשר להגדיר חפץ דיבור (צמיד, כדור, בקבוק), שרק מי שמחזיק אותו יכול לדבר.
  • אפשר לתת לכל חניך כמות מסויימת של פתקים, וכל תגובה בדיון עולה לו בפתק.
  • אפשר לקבוע שאסור לשלול דעה של מישהו אחר אלא צריך פשוט להציג מה אתה חושב.
  • אפשר לקבוע שכל אחד חייב לפתוח את דבריו בשיקוף של מה שמי שלפניו אמר.
מתודות שונות לדיונים
לא כל דיון צריך להיות מעגל פשוט בו מביעים דעות על שאלה; יש מגוון רחב של דיונים שאפשר לעשות, והנה כמה רעיונות:
  • חלוקה לקבוצות. אפשר לחלק את השבט לקבוצות קטנות. כל קבוצה דנה בתוך עצמה בשאלת המוצא, ואז מתחברים בחזרה לדון, כאשר יש כבר סיעות ברורות לגבי שאלתה מוצא. אפשרות אחרת היא להציג לכל קבוצה שאלה שונה מעט, ואז בדיון הגדול כל קבוצת חניכים מגיעה עם יחס אחר לנושא.
  • מעגל דיונים קצרים. יושבים בשני מעגלי כסאות. כל פעם המדריך נותן שאלה לדיון ופותח שעון. אחרי כמה דקות כל אחד במעגל החיצוני זז כסא אחד ימינה, ומתחילים דיון חדש בזוגות החדשים.
  • משפטים. המדריך מניח על הרצפה שלטים עם מילים. זה יכול להיות רשימה של ערכים, פסוקים, משפטים מתוך חזון התנועה וכו'. מתחילים את הדיון בסבב בו כל אחד בוחר מילה שהוא התחבר אליה יותר ומסביר למה, וממשיכים משם.
  • חלוקת תפקידים. אפשר לחלק את הקבוצה לשניים ולקבוע לכל צד באיזו עמדה הוא צריך לנקוט (מה שמכריח את חברי הקבוצה 'לצאת מהקופסא' ולחשוב על טיעונים גם לצד שהם לאו דווקא היו תומכים בו). אפשר לתת לכל קבוצה תפקיד שמתאים ל'סיפור' של שאלת המוצא- למשל בדיון על סוציאליזם אפשר לקבוע שקבוצה אחת היא העניים וקבוצה שנייה היא העשירים.
  • רצף. המדריך יתחיל את הדיון בהקראת משפטי עמדה או בהצגת שאלת המוצא, והחניכים ייעמדו על רצף בהתאם למידת הסכמתם עם העניין. כעת אפשר לעמת חניכים מהקצוות השונים בנוגע לשאלה.
  • מליאה. יושבים בחצי מעגל, וכל פעם מי שרוצה לדבר עומד מול כולם ונואם את דעתו.
  • ערימת נעליים. כל אחד מוריד נעל אחת ומניח באמצע. כל פעם שמישהו מסיים להביע את דעתו, הוא בוחר נעל מהערימה ובעל הנעל הוא הבא לדבר.
  • סדר עדיפויות. מחלקים את השבט לכמה קבוצו. כל קבוצה צריכה לדרג ערכים מתוך רשימה על פי סדר העדיפויות שלה.
בהצלחה! וזכרו- דיונים זה כמו קסם. אתם רק מתחילים אותם, ואי אפשר לדעת מראש לאן הם יתגלגלו.

 


חזור אל עזרים למדריך

השארו מעודכנים!