עמוד 1 מתוך 1
הודעהפורסם: 23/08/2019, 13:05
על ידי אודי
בתחילת פרשת עקב מעלה משה בדבריו חשש, שיתכן שבני ישראל יהססו כשיבינו שיש צורך במלחמה עם עמי הסביבה ("חית השדה"), על מנת לכבוש את הארץ

(ז, יז): "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם"

כדי להקדים תרופה למכה, מעודד אותם משה ואומר (ז, יח-יט): "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם". ועוד הוא מוסיף ואומר את שנאמר כבר בעבר (שמות כג, כח): "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ. לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". אך עם זאת הוא מזכיר הסתייגות מסויימת (שאף היא נזכרה שם פסוקים כט-ל): "וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה"

בנוגע להסתייגות הזאת רש"י אומר:
"פן תרבה עליך חיות השדה - והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה,כג) 'וחית השדה השלמה לך', אלא גליו היה לפניו שעתידין לחטוא"
  • מה לדעתך אומר רש"י?

הרמב"ן כותב:
"ואף על פי שהפרשה הזאת להבטחה נאמרה, כבר הזכרתי (לעיל ד כה) כי משה רבינו במשנה תורה יבטיח ויזהיר, וירמוז כי לא תגיע זכותם להכריתם כלם כאחד ושישבית חיב רעה מן הארץ כמובטח להם בפרשת אם בחקתי (ויקרא כו,ז), אבל יהיה כאשר אמר, שיאבידו את רובם ומלכיהם בהתחלה ואחרי כן יאבדו הנשארים".
  • מה לדעתך אומר הרמב"ן?

לדעת רש"י, היה ראוי שהקב"ה יכלה את הגויים מהר. אך מכיוון שהם עתידים לחטוא והם לא יוכלו לעמוד כנגד החיות שיבואו במקום עמי הארץ, הוא מכלה אותם לאט לאט. לדעת הרמב"ן, זכותם של ישראל לא גבוהה מספיק שזה יעשה מהר ולכן זה נעשה לאט.
  • מה לדעתך יותר נכון - צליחת מכשולים באופן מהיר או איטי?
  • מה היתרונות או החסרונות של תהליך?
  • האם היה נכון לבני ישראל שהקב"ה ימגר את עמי הארץ בבת אחת בלי הצורך של בני ישראל להלחם? או לתת להם את האפשרות להלחם כדי לגדול ולעבור תהליך כעם שמשרת מטרה אחת על מנת להגיע בסוף ליעד שלהם - ארץ ישראל?

מסר:
לפעמים אנחנו מאוד מוקסמים מהאופציה לעבור מאפס למאה בלחיצת כפתור. אבל יש משהו מאוד יפה ומלמד בתהליך.
גם השבט שלנו הוא בתהליך. הוא לא השבט המושלם. לא תהיה נוכחות של 100% בכל פעולה או מסדר, הם לא תמיד יקשיבו לך או ישתפו פעולה. אל תצפו מהם גם להיות מושלמים, כי הם בתהליך.
תחגגו נצחונות קטנים, תהיו גאים בהם על התקדמיות קטנות שיביאו אתכם בסוף להשגים גדולים.