תרום
צור קשר
באחד הימים קיבל רב מפורסם הזמנה לחתונה, הסתכל הרב על ההזמנה... "לכבוד מורי רבי הרב..." פתח את ההזמנה ולא הכיר את החתן, שאל את רעייתו אך גם היא לא הכירה את החתן או את משפחתו.
בהגיע יום החתונה התלבטו השניים אם ללכת, הציעה אשתו שיילכו, "אולי אתה לא זוכר אותו, מקסימום נזכה להיות בחופה ונחזור" הוסיפה.
כשהגיעו השניים לאירוע לא הכירו איש, גם החתן המהולל לא היה מוכר לרב.
בסיום החופה ניגש החתן אל הרב ואמר: "מורי ורבי, תודה רבה לך שבאת לשמוח בשמחתי".
הרב הנבוך אמר לו: "סליחה ידידי היקר, מנסה אני לזכור מניין אני מכיר אותך אך הדבר לא עולה בזכרוני..."
"אזכיר לך כבודו" אמר החתן והחל לספר...
"לפני כעשור הייתי תלמיד ישיבה, לא מצאתי טעם בלימודיי, ניסיתי להשתלב בין הלומדים אך אש הלימוד בי התעמעמה. בחלוף חודשים מספר ללא מוצא גבר בי הייאוש והחלטתי לעזוב את כותלי הישיבה.
באותה שעה היה זמן תפילת מנחה בישיבה. נכנסתי להיכל הישיבה כדי להתפלל תפילה אחרונה. חפציי כבר היו ארוזים ותוכניותיי על היום שאחרי הלימוד בישיבה התרוצצו בראשי.
עמדתי בכניסת בית הכנסת, ואז אתה הגעת, יישרת את הצווארון שלי שהיה מקופל, לקחת אותי לשבת לידך, ומידי פעם בשעת התפילה אחזת את ידי.
בסיום התפילה הרהרתי לעצמי: 'אם יש מישהו שרואה אותי וחושב עליי, אני נשאר'.
חזרתי להיכל הישיבה והמשכתי להתמיד בלימודיי עד שזכיתי היום להקים בית נאמן עם בחורה טובה... המעשה הקטן שלך הביא לי אור גדול בחיים... אתה הוא מורי ורבי" סיים החתן.
בסימן תרע"ה סעיף א' כותב בעל ה"שולחן ערוך" שהדלקת נר חנוכה היא מצוות החנוכה ולא הנחת הנרות, פרוש הדבר - שאם כבה הנר אינו חייב להדליקו שוב, שכבר יצא ידי חובה.
כל אדם הוא נר, נשמתו יוקדת בו כנר דולק, לעיתים הנר של האחר מתעמעם, מתחיל להיכבה, הרוח שלו נופלת והוא נשבר.
כל אחד מאיתנו יכול לתת מהנר שלו ולהדליק את נר חברו, לתת לו דחיפה, לתת לו יחס, לתת לו כוחות. כשם שבנרות חנוכה ההדלקה היא המצווה, כך אתה יכול לעשות את המצווה הגדולה בחייך ולהאיר את היום של חברך, את נשמתו, את חייו.
לא צריך לעשות הרבה, מספיק ש"תסדר לו את הצאוורון", שתראה אכפתיות כלפיו והוא יאיר כאור הירח.
אמר הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "צריך שכל איש יידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש יידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו..."
