"פנים של חורף קודרות הן. הימים קצרים והאפלה מרובה. הגשמים מונעים רגל מן השוק, ובני אדם נעצרים בבתיהם. שמחה של סוכות כבר נשכחה, ולא קבעה תורה חג שימתיק את הימים. מפני כך נרות חנוכה חביבים הם על ישראל. חיבה יתרה נודעת להם שמקרבים לבבות בני הבית זה לזה. לשון חכמים- מרפא. מיום שאמרו חכמים "מצוות חנוכה נר איש וביתו" נקבעה סגולה זו בהם. ואף על פי שאורם קטן, מחמם הוא את הלב. ואף שלא נתנו לנו חכמים רשות להשתמש בהם, חום הלב לא נאסר. לא עוד אלא שמזכירים הם לנו את התשועות ואת הנחמות, ומעידים שעתידים רשעים לינתן ביד צדיקים, ורבים ביד מעטים, וזדים ביד עוסקי התורה". (הרב סבתו מתוך הספר "אמת מארץ תצמח")