בעת העתיקה, מצריים נתפסה כסמל ליציבות וקביעות. היו חוקי טבע קבועים: הנילוס תמיד זורם ללא תלות בגשם, העבדות היא חוק טבע, השושלת הפרעונית קיימת מאז ומתמיד, ואפילו לאחר המיתה הפרעונים נחנטים ונשארים לנצח.

*איפה בחיים שלנו אפשר לראות חוקים שלא משתנים?

בפרשת וארא אנחנו קוראים על יציאת מצרים: "לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י ה' וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵֽעֲבֹֽדָתָ֑ם וְגָֽאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹקים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י ה' אֱלֹ֣קיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם: וְהֵֽבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּלְיַֽעֲקֹ֑ב וְנָֽתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מֽוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י ה'."

יציאת מצרים נתנה פתאום תקווה לאנושות: היא הראתה לכולם שאפשר לפרוץ את המעגל הסגור של חוקי הטבע הקבועים שבהם רק החזק שורד. אפשר לשנות את המציאות ולתת לאור לחדור בתוכה ולהאיר אותה באור מוסרי.
יציאת מצרים התאפשרה על ידי מכות מצרים שמערערות את תחושת היציבות הקיומית (הרי ניתן היה להגיע לתוצאה של יציאת מצרים גם בדרך אחרת, ללא שינוי סדרי הטבע): הנילוס הכל כך קבוע הופך לדם, האדמה היציבה פתאום רוחשת כינים והשמש שתמיד זורחת פתאום נעלמת. אלה מצבי חירום שמטרתם לערער קצת את היציבות שלנו, את הקיבעון, את האמונה ש'ככה זה היה וככה תמיד יהיה'.

תנו למדריכים רגע לשתף:
*מה המצרים הפרטי שלי בסניף?
*מה נדרש כדי להוציא משם?

מסר: אנחנו לפעמים מאוד מקובעים במה ש"מקובל", מה שהסניף "תמיד עושה". אני תמיד מתנהג למדריכים שאיתי ולחניכים בצורה שבה אני חושב שאני צריך לנהוג או לחנך. אם מישהו חווה קושי מול מדריך או חניך, אולי שווה לקחת רגע כמה צעדים אחורה ולנסות לגשת לנושא מכיוון אחר. אולי אם נאפשר לאור אחר להאיר את הנושא, נוכל לפתור אותו בצורה טובה יותר.

שבת שלום,
צוות פעולה נט.