פרשת השבוע, פרשת תרומה, פותחת במילים:
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. ג וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. ד וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. ה וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. ו שֶׁמֶן לַמָּאֹר, בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. ז אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן. ח וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. ט כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו, וְכֵן תַּעֲשׂוּ. {ס}

לפני כמה פרשות אלוקים הביא עשר מכות על מצרים, קרע לנו את הים ונתן לנו את התורה, ופתאום הוא מבקש את התרומה שלנו ואת הפעילות שלנו כדי לבנות משכן.
*למה הקב"ה משקיע כל-כך הרבה לתת הסברים טכניים לבניית המשכן?
*מה הערך המוסף בזה?

פרשנים רבים מסבירים שאלוקים לא צריך מאיתנו כסף וזהב – הוא רוצה את הלב, את השותפות. עד עכשיו בני ישראל היו פסיביים ונהנו משלל חסדים וניסים, ועכשיו הם הופכים לאקטיביים ולוקחים אחריות. הם חלק מכתיבת הסיפור, וככל שמשקיעים יותר – אוהבים יותר. בחינוך, ילדים צריכים לא רק זכויות אלא גם חובות על מנת להרגיש אחריות. בהתנדבות, ככל שמשקיעים יותר, מרגישים יותר שייכות. 
הרב דסלר ניסח זאת במשפט נוקב: "יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה – האהבה באה בעקבות הנתינה".
*מה אפשר ללמוד מזה על הפעולות שלנו?
*איך אנחנו יכולים ללמוד מזה כדי לשפר את המסרים והערכים שאנחנו מעבירים לחניכים שלנו?

שבת שלום!