מתחילים בסבב מה שלומי, כל אחת אומרת מה שלומה ומשהו טוב שקרה לה השבוע(אם זה בימים ראשון-שלישי אז מה שלומה ומשהו שהיא מתגעגעת אליו שאין בקורונה)

שואלים: נגיד והיה דג זהב, והייתן יכולות לבקש ממנו משאלה, מה הייתן מבקשות?
הן עונות או עונים ואז מסבירים: בעצם הדג שלנו הוא הקב"ה שממנו אנחנו יכולים לבקש בכל יום משהו , בתפילה, כשאנחנו מתפללים ומתכוונים, ומה שביקשנו הוא לטובתנו, הדג, יגשים את המשאלה , ובמקרה הזה הדג הוא הקב"ה
צריך לנצל את ההזדמנות שיש לנו כל יום, אפילו בשביל להגיד תודה

שואלים: למה צריך להתפלל?

הן/הם עונים/עונות ואז מתחילים בסיפור:
מדובר באיש ואישה, שרצו ילדים, אך האישה לא הצליחה ללדת 
יום אחרי יום הם הלכו לכל הרופאים הכי גדולים במדינה, אך כולם אמרו כי אין זה אפשרי, וכדאי להם פשוט להתייאש
האישה התייאשה אך הבעל לא וויתר, הבעל שהתייעץ ושאל המון אנשים, כל האנשים הפנו אותו לרב, כולם אמרו לו ללכת לשאול את הרב מה לעשות
הבעל הלך לרב ואמר לו דבר פשוט, אם אתם רוצים ילדים, תלכו להתפלל על זה כל יום, אתה ואשתך, בבית הכנסת
כל יום במשך חודש הלכו הבעל ואשתו להתפלל בבית הכנסת, האישה זלזלה אך הבעל דחף אותה ואמר לה ששווה לנסות
לאחר שנה האישה נכנסה להריון
אחרי כמה שנים, נולד עוד ילד והמשפחה חזרה בתשובה

מכאן זורמים עם רעיוות.. זה ספתח:)

יפה

אני לא מסכימה עם המסר בכלל, ההפך הוא הנכון , תמיד כשמתפללים ברור שעדיף להיות מרוכזים אבל אם הילד לא מצליח בכלל זה לא אומר שהתפילה לא מתקבלת . עדיף שיתפללו בלי כוונה מאשר שלא בכלל לא כולם מצליחים להתרכז עד כדי כך וזה בסדר.