פורסם: 09/08/2020, 15:36פעולת מסגרת
שלב ראשון: חשיבות הכללים
*משחק: פעם אחת בלי כללים ופעם שנייה עם כללים
דיון: באיזה משחק היה יותר כיף לשחק? (הצבעה קבוצתית)
שלב שני: בשביל מה אנחנו צריכים כללים?-באופן כללי,בסניף...
*סיפור: לפני שמתחילים את הסיפור כל בת מקבלת שני פתקים על אחד כתוב כן ועל השני לא. באמצע הסיפור עוצרים לדיון:
גם אתן הייתן רוצות לחיות בעיר כזאת? למה?
כל אחת מרימה את הפתק שלדעתה הכי מתאים.
סופרים כמה בנות ענו כן וכמה בנות לא.
ממשיכים בקריאה ובסוף הסיפור שוב שואלים את השאלה ובודקים האם יש מישהי ששינתה את דעתה.
*דיון:
למה אנחנו צריכים כללים?
במה הם עוזרים לנו?
איפה אנחנו פוגשות כללים בחיים שלנו?
כדי לשמור על חיים תקינים אנחנו חייבים לשמור על גבולות וסדר
לכן גם בסניף יש כללים. אם לא היו כללים וסדר היה באלגן וכנראה שלא היה נעים להגיע לסניף (כמו במשחקים בתחילת הפעולה)
כדי שלכולנו יהיה כיף בסניף אנחנו חייבות לשמור על הכללים
שלב שלישי:
מבחן עצמי:
קו גבול אדום-נותנים סיטואציות שונות וכל חניכה בוחרת האם הייתה עושה אותן או שזה גבול שאין לעבור מבחינתה. אם התשובה חיובית והיא הייתה עושה את הדבר הזה (ז"א מבחינתה זה לא גבול) תתקדם צעד קדימה ולבסוף כל אחת תניח את הגבול האדום בנקודה אליה הגיעה.
גבול צהוב-לאחר שהציבו לעצמן גבולות יחזרו לאחור. הפעם ניתן את אותן הסיטואציות והפעם נשאל האם עשו אותן, בכל פעם שהתשובה תהיה חיובית הן יתקדמו צעד אחד ולבסוף יניחו את הגבול הצהוב.
ועכשיו לבדיקה-האם באמת אנחנו עומדות בגבולות שהפעם הם הגבולות והערכים האישיים שלנו?
מה גורם לנו לעבור על גבול אפילו שאנחנו יודעות שזה לא בסדר?
האם אז עדיף לוותר על גבולות וזהו אם אנחנו גם ככה עוברים עליהם?
לא! הגבלות הם המסגרת וגם אם הם מטשטשים לפעמים תמיד אפשר לחזור למוטב.
סיכום-
*החיים של רובנו בנויים ממסגרות רבות.
דוגמאות למסגרות: מעון,גן,יסודי,סניף,חוג תיכון,צבא,שירות לאומי,עבודה וכו'.
המסגרת היא משמעותית ויש לה חלק גדול מהזהות שלנו וממי שאנחנו נהפוך להיות.
*על מנת שמסגרת תתפקד כראוי יש בה כללים וחשוב לשמור עליהם.
ראינו שהכללים שומרים עלינו ועוזרים לנו להיות בני אדם טובים יותר לעצמנו ולסביבה.
*עכשיו לאחר החזרה המיוחדת לשגרה אנו מתחילות להתרגל בעזרת ה' גם למסגרת הסניף ומחדדות את הכללים הקבועים וגם את החדשים כמו מסיכה,שמירת מרחק והקושי שיש בהם-וגם פה הכל בשביל לשמור עלינו.
שיהיה לנו המשך חזל"ש נעים וחופש גדול מהנה ובטוח בעז"ה!!
הסיפור:
חלמתי פעם על עיר משונה,שאין כמוה באף מדינה.
מקום כל כך כיף ואידיאלי,שמותר לעשות שם פשוט מה שבא לי.
מוקדם בבוקר קרני השמש זורחות,אבל אני יכולה להישאר במיטה גם כמה שעות.
אפשר להתלבש המון זמן, אם בכלל רוצים,ולא צריך ללכת אף פעם ללימודים.
אם יש משהו שנורא מציק,
אפשר להתעצבן ולצעוק – זה בכלל לא מזיק.
שם אף אחד לא ממהר לעבודה,ולא צריך להיות נימוסיים ולומר "שלום ו"תודה".
נראה לי ששם הכסף גדל על העצים,כי כל היום הילדים אוכלים ממתקים.
אז החלטתי אחרי מאמץ לא קטן,לתאר לכם חלק ממש קטנטן.
רק תדעו שמדינה כזו קשה לתאר,אז אני אנסה לעשות זאת פחות או יותר.
ותגידו לי גם אתם ילדים,אם במדינה כזאת לחיות, הייתם רוצים:
במדינה הזאת יש משהו מוזר,מותר לאכול שם כל דבר.
כי בארץ הזאת המשונהאפשר לבקש גם עוד מנה.
ואמא לא תגיד "די, מספיק"וגם לא תצווה "קח עוד כפית"
ואם לא רוצים לגמור כל כך,אפשר פשוט לזרוק לפח.
וכל יום אוכלים מה שרוצים ואפשר לאכול מיליוני ממתקים.
ואף אחד לא יזכיר שיניים לצחצח,גם אם אני לא רוצה וגם אם אני שוכח.
חלמתי גם על עוד דבר נחמד,שלא שמים שם על אף אחד.
אין שם מבוגרים שאומרים לך מה לעשות,ואפשר להתחצף ולעשות שטויות.
ולא משנה אם הגרביים לא באותו הצבע,והלכלוך נמצא שם בדרך קבע
העיקר לעשות מה שרוצים,ולא אכפת מה שאומרים.
ובין 2 ל4 מותר לצעוק ולהפריע,
לדלג, להשתולל, לרוץ ולהריע כי אף אחד לא שם לב,
אפילו אם ילד גדול משתובב.
בעיר הזאת, האדירה,לא הייתה מילה כזאת "מורה".
לכל אחד יש שם מחשב,שעושה בשבילו הכל – חושב ופותר, מוחק וכותב
ובסוף המחשב ניגש גם לבחינה,ומקבל ציון אחד שמספיק לשנה.
אז תגידו לי קבוצת שורשים,נכון שמקום כזה נשמע כה מדהים?
כאן עוצרים לדיון
אבל אחרי שהייתי שם במדינה יום שלם,התחיל להיות לי קצת משעמם.
כי כשמותר לעשות מה שרוצים,ואין בכלל הגבלות וחוקים,
ואין מסגרת כי עושים מה שרוצים,אז אנשים נהיים לא כל כך שמחים.
ופתאום שמתי לב, כשהסתכלתי מסביב,שאין בכל האנשים האלה אדם אדיב.
וזה בכלל לא נחמד לעשות רק מה שאתה אוהב,כי ככה כל אחד רק על עצמו חושב.
אז אולי זה נחמד לכמה רגעים,אך ממש לא כדאי לכל החיים.
ועכשיו, גם אתם – חישבו כל אחד,
היית רוצה לגור שם לעד?
נספח 2: סיטואציות
שלב ראשון: חשיבות הכללים
*משחק: פעם אחת בלי כללים ופעם שנייה עם כללים
דיון: באיזה משחק היה יותר כיף לשחק? (הצבעה קבוצתית)
שלב שני: בשביל מה אנחנו צריכים כללים?-באופן כללי,בסניף...
*סיפור: לפני שמתחילים את הסיפור כל בת מקבלת שני פתקים על אחד כתוב כן ועל השני לא. באמצע הסיפור עוצרים לדיון:
גם אתן הייתן רוצות לחיות בעיר כזאת? למה?
כל אחת מרימה את הפתק שלדעתה הכי מתאים.
סופרים כמה בנות ענו כן וכמה בנות לא.
ממשיכים בקריאה ובסוף הסיפור שוב שואלים את השאלה ובודקים האם יש מישהי ששינתה את דעתה.
*דיון:
למה אנחנו צריכים כללים?
במה הם עוזרים לנו?
איפה אנחנו פוגשות כללים בחיים שלנו?
כדי לשמור על חיים תקינים אנחנו חייבים לשמור על גבולות וסדר
לכן גם בסניף יש כללים. אם לא היו כללים וסדר היה באלגן וכנראה שלא היה נעים להגיע לסניף (כמו במשחקים בתחילת הפעולה)
כדי שלכולנו יהיה כיף בסניף אנחנו חייבות לשמור על הכללים
שלב שלישי:
מבחן עצמי:
קו גבול אדום-נותנים סיטואציות שונות וכל חניכה בוחרת האם הייתה עושה אותן או שזה גבול שאין לעבור מבחינתה. אם התשובה חיובית והיא הייתה עושה את הדבר הזה (ז"א מבחינתה זה לא גבול) תתקדם צעד קדימה ולבסוף כל אחת תניח את הגבול האדום בנקודה אליה הגיעה.
גבול צהוב-לאחר שהציבו לעצמן גבולות יחזרו לאחור. הפעם ניתן את אותן הסיטואציות והפעם נשאל האם עשו אותן, בכל פעם שהתשובה תהיה חיובית הן יתקדמו צעד אחד ולבסוף יניחו את הגבול הצהוב.
ועכשיו לבדיקה-האם באמת אנחנו עומדות בגבולות שהפעם הם הגבולות והערכים האישיים שלנו?
מה גורם לנו לעבור על גבול אפילו שאנחנו יודעות שזה לא בסדר?
האם אז עדיף לוותר על גבולות וזהו אם אנחנו גם ככה עוברים עליהם?
לא! הגבלות הם המסגרת וגם אם הם מטשטשים לפעמים תמיד אפשר לחזור למוטב.
סיכום-
*החיים של רובנו בנויים ממסגרות רבות.
דוגמאות למסגרות: מעון,גן,יסודי,סניף,חוג תיכון,צבא,שירות לאומי,עבודה וכו'.
המסגרת היא משמעותית ויש לה חלק גדול מהזהות שלנו וממי שאנחנו נהפוך להיות.
*על מנת שמסגרת תתפקד כראוי יש בה כללים וחשוב לשמור עליהם.
ראינו שהכללים שומרים עלינו ועוזרים לנו להיות בני אדם טובים יותר לעצמנו ולסביבה.
*עכשיו לאחר החזרה המיוחדת לשגרה אנו מתחילות להתרגל בעזרת ה' גם למסגרת הסניף ומחדדות את הכללים הקבועים וגם את החדשים כמו מסיכה,שמירת מרחק והקושי שיש בהם-וגם פה הכל בשביל לשמור עלינו.
שיהיה לנו המשך חזל"ש נעים וחופש גדול מהנה ובטוח בעז"ה!!
הסיפור:
חלמתי פעם על עיר משונה,שאין כמוה באף מדינה.
מקום כל כך כיף ואידיאלי,שמותר לעשות שם פשוט מה שבא לי.
מוקדם בבוקר קרני השמש זורחות,אבל אני יכולה להישאר במיטה גם כמה שעות.
אפשר להתלבש המון זמן, אם בכלל רוצים,ולא צריך ללכת אף פעם ללימודים.
אם יש משהו שנורא מציק,
אפשר להתעצבן ולצעוק – זה בכלל לא מזיק.
שם אף אחד לא ממהר לעבודה,ולא צריך להיות נימוסיים ולומר "שלום ו"תודה".
נראה לי ששם הכסף גדל על העצים,כי כל היום הילדים אוכלים ממתקים.
אז החלטתי אחרי מאמץ לא קטן,לתאר לכם חלק ממש קטנטן.
רק תדעו שמדינה כזו קשה לתאר,אז אני אנסה לעשות זאת פחות או יותר.
ותגידו לי גם אתם ילדים,אם במדינה כזאת לחיות, הייתם רוצים:
במדינה הזאת יש משהו מוזר,מותר לאכול שם כל דבר.
כי בארץ הזאת המשונהאפשר לבקש גם עוד מנה.
ואמא לא תגיד "די, מספיק"וגם לא תצווה "קח עוד כפית"
ואם לא רוצים לגמור כל כך,אפשר פשוט לזרוק לפח.
וכל יום אוכלים מה שרוצים ואפשר לאכול מיליוני ממתקים.
ואף אחד לא יזכיר שיניים לצחצח,גם אם אני לא רוצה וגם אם אני שוכח.
חלמתי גם על עוד דבר נחמד,שלא שמים שם על אף אחד.
אין שם מבוגרים שאומרים לך מה לעשות,ואפשר להתחצף ולעשות שטויות.
ולא משנה אם הגרביים לא באותו הצבע,והלכלוך נמצא שם בדרך קבע
העיקר לעשות מה שרוצים,ולא אכפת מה שאומרים.
ובין 2 ל4 מותר לצעוק ולהפריע,
לדלג, להשתולל, לרוץ ולהריע כי אף אחד לא שם לב,
אפילו אם ילד גדול משתובב.
בעיר הזאת, האדירה,לא הייתה מילה כזאת "מורה".
לכל אחד יש שם מחשב,שעושה בשבילו הכל – חושב ופותר, מוחק וכותב
ובסוף המחשב ניגש גם לבחינה,ומקבל ציון אחד שמספיק לשנה.
אז תגידו לי קבוצת שורשים,נכון שמקום כזה נשמע כה מדהים?
כאן עוצרים לדיון
אבל אחרי שהייתי שם במדינה יום שלם,התחיל להיות לי קצת משעמם.
כי כשמותר לעשות מה שרוצים,ואין בכלל הגבלות וחוקים,
ואין מסגרת כי עושים מה שרוצים,אז אנשים נהיים לא כל כך שמחים.
ופתאום שמתי לב, כשהסתכלתי מסביב,שאין בכל האנשים האלה אדם אדיב.
וזה בכלל לא נחמד לעשות רק מה שאתה אוהב,כי ככה כל אחד רק על עצמו חושב.
אז אולי זה נחמד לכמה רגעים,אך ממש לא כדאי לכל החיים.
ועכשיו, גם אתם – חישבו כל אחד,
היית רוצה לגור שם לעד?
נספח 2: סיטואציות
- לצעוק על ההורים
- לחזור מאוחר מדי הביתה
- לבזבז זמן בטלפון/טלוויזיה כשיש דברים חשובים לעשות במקום
- להרביץ לחברים כשרבים
- לצאת באמצע פעולה ללא רשות
- לקחת משהו שלא שייך לי ללא רשות (חטיף,משחק)
- לזרוק עטיפה על הדשא
- לחטוף משהו
- להוריד מסיכה בפעולה
- לצחוק על חברה שמתקשה במשהו