לימוד מדריכים לראש השנה - התחלה חדשה

היחס המיוחד לראש השנה כ"ראש", נובע מכך שהשנה עצמה היא "גוף" - הוויה שלמה שיש לה מציאות ממשית. השנה, כמו כל יחידת זמן, איננה רק יחידת מידה קבועה בלבד, אלא הוויה מסוימת ונבדלת מאחרות, בעלת התחלה וסוף. הזמן אמנם נמדד במדדים חיצוניים, אולם, כפי שבמדידות של שטח ברור כי למרות שכל סנטימטר מרובע השווה לחברו במידה, הרי שהוא שונה ממנו בטיבו ובמהותו, כל סנטימטר מרובע בעולם הוא ייחודי, אי אפשר למצוא אפילו גרגר אבק ששווה בדיוק לאחר - כך גם לגבי הזמן. הוא נמדד אמנם במרווחים קבועים, אך כל אחד ואחד מהם הוא דבר מסוים; כל אחד מהם שונה וחדש מחברו.


ראייה כזו גורמת להתייחס בכובד ראש לחשבון הזמן, ולמידת ניצולו או בזבוזו. כל רגע הוא חד פעמי, יחידאי. אם הרגתי את הרגע הזה, כבר לא ניתן לתקן אותו. זמן התיקון הוא כבר רגע אחר. בקבלה מדברים על זה שמערכת הקואורדינטות של הזמן והמקום מסודרת על פי מערכת הספירות. כל נקודת זמן היא הצטלבות חד פעמית של זמן ומקום. בהגדרה זו, בכל רגע יש דבר משלו, שאין ולא יהיה לשום רגע אחר. לשני רגעים עוקבים יש אולי סיכוי להיות דומים - אך לעולם לא זהים, אם לא שונים לחלוטין. אם נעשתה ברגע מסוים מצווה - הרגע הספציפי הזה קיבל פרצוף מסוים, עיטור מסוים. אם ברגע אחר נעשתה עבירה - הרגע "התלכלך".


(הרב עדין אבן ישראל זצ"ל)


שאלות למחשבה

• כל שנה היא מעין 'יחידה אחת סגורה'. איך אני מסכם את השנה שנגמרה? האם אני מרגיש שניצלתי אותה כמו שצריך?
• שנה חדשה בפתח. איך הייתי רוצה שהיא תיראה?
• כשאני מעביר פעולה, איך אני מגדיר 'רגעים שנוצלו היטב'? זו נקודה שמעניין להתבונן בה - האם הדגש שלי הוא על המסר של הפעולה, על הגיבוש הקבוצתי וכו'...

ולסיים באיחול: שנזכה בע"ה לשנה טובה, שבה נצליח למצות ולנצל את הזמן שלנו בצורה הטובה ביותר.