חסד או ניצול? איפה עובר הגבול?

גילאים: כל הגילאים. שימו לב להערות...
אורך הפעולה : כ-40 דקות
דברים שצריך : מרשמלו, שיפודים

חבריה ב':
מתודה 1: משחק המרשמלו:
חומרים דרושים: חבילת שיפודים וחבילת מרשמלו.
מהלך המשחק:כל משתתף מקבל שיפוד שבקצהו יש מרשמלו. על כל משתתף להרים את הידיי'ם לגובה הכתפיי'ם, כאשר מרפקיו נעולים.
מטרת המשחק: לאכול מהמרשמלו. (שימו לב- אסור לכופף מרפקים!) סביר להניח שהחניכים ינסו לאכול מהמרשמלו שבקצה השיפוד שלהם, ורק לאחר כמה נסיונות הם
יגיעו למסקנה שהם צריכים להאכיל מרשמלו האחד את השני.
המסר: לימוד על ערך הנתינה. מתודה זו מהווה מתודת פתיחה המסכמת בקצרה את רעיון החסד שהובהר בפעולות הקודמות- על מנת לקבל צריך לדעת לתת.
מתודה 2: ציטוט:"אילו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים..."
במתודה הזאת מעוררים את השאלה האם לחסד באמת אין כמות? מה פרוש "אין שיעור"? האם החניכים נתקלו פעם במצב שבו הרגישו שנתנו יותר מידי?
חשוב להשאיר את השאלה פתוחה ולא לחשוף את כל הקלפים ישר=)
מתודה 3: סיטואציות.
מספרים לחניכים סיפור: אתה הולך ברחוב, ולפתע אחד השכנים שלך קורא לך ומבקש שתעזור לו להכנס דרך החלון לדירתו, כי הוא שכח ת'מפתחות ואשתו נרדמה. האם
תעזור לו?                               החניכים מן הסתם יענו בחיוב, ולאחר מכן משנים טיפה את המקרה. בסיטואציה הבאה הכל מתנהל בדיוק אותו דבר, רק שהפעם זה לא
הכן, אלא אדם שברור לנו שהוא גנב. האם נעזור לו?
בתקווה שהחניכים יענו בשלילה (אם לא הגיע הזמן לחשוש=)ממשיכים ומקשים עליהם יותר.  מציגים מקרים מורכבים יותר, לדוגמא חבר טוב ביקש עזרה במבחן (יענו העתקה), הערס של השכבה ביקש עזרה במבחן, ילד שאני שונא ביקש עזרה במבחן, ילד גאון שיודע הכל ופשוט
מרב לחץ שכח ביקש עזרה במבחן וכו'. החניכים סביר להניח יסתבכו ויבינו שלא תמיד חסד
הוא המובן הפשוט של המילה. ולפעמים צריך לסרב "לעזור" בגלל התנגשות
בערכים אחרים, לא משנה כמה קרוב האדם הזה אליי'. שימו לב! אפשר לנצל את המתודה הזאת כדי להסביר שבשמירת מצוות אין חיה כזאת : "עיגול פינות"!!
מה שאסור לעשות אסור לעשות, וזה לא משנה אם זה חד פעמי או שגרתי.
מתודה 4: סיפור (את הסיפור רצוי או לספר בע"פ או להקריא ולבחור כמה חניכים שיציגו את הדברים)
הסיפור הוא סיפור מוכר ולכן נכתוב רק את התקציר שלו:
אבא אחד איי'ם על בנו שיסלק אותו מביתו אם לא יביא לו 5 דולר. הילד לווה מאמו והביא את הכסף לאביו. אביו לקח את הכסף, קרע אותו מול עיני הבן והשליכו
מהחלון. לאחר מכן שלח אותו להביא עוד 5 דולר. הבן לווה מאמו, ובכל פעם חזר הסיפור
על עצמו, עד שלאמו נגמר הכסף. בסופו של דבר הוא נאלץ לעבוד ולהרוויח את הכסף בעמל
ידיו. כאשר בא מיוזע עם הכסף, קרע האב גם את 5 הדולר האלה. הבן התרגז והתפרץ בזעם.
האב הסביר שרק דברים שהרוויח בעמל כפיו יגרמו לו הנאה, והסיפוק האמתי לא ניתן בדרך
הפשוטה. (לא לדאוג הוא החזיר לו 5 דולר אח"כ.)
 האב למעשה לימד את הבן חיי' עצמאות ועבודה, ואילו האם שלכאורה עזרה לו גרמה לו להיות תלותי יותר. לאחר הסיפור,
יש לשאול החניכים מי עזר יותר לבן, האבא או האמא. ומשם לזרום עם זה. תהיו ערניי'ם
ואל תפחדו להקשות על חניכים...=)
הרעיון של הסיפור הוא שלפעמים אי הנתינה- היא הנתינה עצמה. שכן האב שלכאורה התאכזר לבנו, חינך אותו ולימד אותו דרך חיי'ם. לפעמים החסד גורם לאדם השני
להיות תלותי ועצלן. במצב כזה החסד אינו חסד יותר, אלא ניצול גרידא. (בעדינות עם
הנושא הזה. שחניכים לא יתלהבו ויחליטו לא לעשות חסדים יותר כדי לחנך את העולם...)
מתודה 5: שאלה מאתר כיפה (מופיע בקובץ בתגובות)
מציגים את השאלה בנפרד ומבקשים מהחניכים לענות לילדה. לאחר מכן מחלקים את התשובה. שימו לב! התשובה ארוכה ועלולה ליי'גע. מומלץ למרק חלקים מסויי'מים
מראש, כך שלכל חניך יהיה קטע קריאה. זה אחור להחזיק אותם מרוכזים.
המכתב אמור להוות סיכום טוב של הפעולה, אבל למדריך שמרגיש צורך יש סיכו קצרצר:
לחסד אין שיעור, צריך לתת הכל. אבל, צריך וחשוב מאוד לזכור שאותו ר' עקיבא שאמר: "ואהבת לרעך כמוך..." אמר גם:" חיי'ך קודמים לחיי'
חברך..." רק אדם מלא יכול למלא, ורק אדם שטוב לו יכול להיטיב...
עם הפעולה הזאת אתם יכולים לשחק כאוות נפשכם, העיקר זה הזרימה.
                                        
חבריה א':
מתודה 1: משחק המרשמלו:
חומרים דרושים: חבילת שיפודים וחבילת מרשמלו.
מהלך המשחק:כל משתתף מקבל שיפוד שבקצהו יש מרשמלו. על כל משתתף להרים את הידיי'ם לגובה הכתפיי'ם, כאשר מרפקיו נעולים.
מטרת המשחק: לאכול מהמרשמלו. (שימו לב- אסור לכופף מרפקים!) סביר להניח שהחניכים ינסו לאכול מהמרשמלו שבקצה השיפוד שלהם, ורק לאחר כמה נסיונות הם
יגיעו למסקנה שהם צריכים להאכיל מרשמלו האחד את השני.
המסר: לימוד על ערך הנתינה. מתודה זו מהווה מתודת פתיחה המסכמת בקצרה את רעיון החסד שהובהר בפעולות הקודמות- על מנת לקבל צריך לדעת לתת.
מתודה 2: ציטוט:"אילו דברים שאין להם שיעור... וגמילות חסדים..."
המדריך יסביר לחניכים א משמעות המשפט וישאל האם לדעתם זה נכון?
חשוב להשאיר את השאלה פתוחה ולא לחשוף את כל הקלפים ישר=)
מתודה 3:סיטואציות
מציגים מצבים שונים, כמו למשל עזרה במבחן לחבר, שקר לטובת חבר שעשה מעשה רע,אכילה בבית לא כשר כדי לא להביך את הבעלים וכו'... תזרמו אם זה ואם מצב
הקבוצה מאפשר תחדדו את הסיטואציות כמו אצל חבריה ב'.
מתודה 4:הסיפור שמוצג בחבריה ב'. מומלץ להציג אותו.
מתודה 5: משחק משיכה בחבל.
סביר להניח שיהיו חניכים שירגישו מקופחים יותר (הם משכו יותר), ויהיו כאלה שישמחו שהם משכו יותר. יש לשאול איך כל אחד מרגיש ולמה. בסופו של דבר תגיעו
למסקנה שמי שהיה לו מספיק כח- שמח שהשתמשו בו, ומי שהיה חלש ועיי'ף- לא שמח והרגיש
מנוצל. הרעיון הוא שרק אדם מלא יכול למלא.
סיכום: מומלץ כמובן להעביר לשפה שהחניכים יבינו:
לחסד אין שיעור, צריך לתת הכל. אבל, צריך וחשוב מאוד לזכור שאותו ר' עקיבא שאמר: "ואהבת לרעך כמוך..." אמר גם:" חיי'ך קודמים לחיי'
חברך..." רק אדם מלא יכול למלא, ורק אדם שטוב לו יכול להיטיב...
ושוב, הפעולה היא רק השלד. אל תהססו לשנות ולעצב בדרך הטובה ביותר=)
                                               ב"הצלחה[;