☆פעולה בנושא תקווה☆
▪︎שלב ראשון:▪︎
מניחים דף על הרצפה עם המילה תקווה. 
שואלים את החניכים מה האסוציאציה שעולה להם. 
(המנון , ציפייה, ייחול, וכו')
▪︎שלב שני▪︎
מכינים כרטיסיות עם סוגים של תקוות. 
אני מקווה.....
-להצליח במבחן
-לסיים יום הלימודים
-שיהיה חודש ארגון
-שיהיה חיסון לקורונה
-שיבוא המשיח
-שיהיה טוב בעולם
-שלא יהיה מלחמות (וכו ' )
אומרים לחניכים לסדר את התקוות מהתקווה שהכי חשובה להם כרגע הכי פחות.
▪︎שלב שלישי▪︎
משחקים בינגו, עם מילים שקשורות לתקופה
(אלכוג'ל, מסיכה, הופעות, חודש ארגון, חורף, זום, ועוד.)
מסר:
כל פעם שהמדריך הקריא את המילה הבאה, הייתה איזושהי תקווה בלב החניך. כנל למי שניצח בסוף, כל פעם שהכריזו על מנצח הייתה עוד תקווה שאתה הבא בתור. 
(בסוף הבינגו יש כמה חניכים שהתבאסו שלא ניצחו, תשאלו אותם, למה ? הם יענו כי קיווינו לנצח..)
▪︎שלב רביעי:▪︎
מקריאים את הקטע של הרב חגי לונדין על התקווה. דנים עליו עם החניכים. (ראה בסוף הדף)
○סיכום:○
יש לנו בחיי היומיום 2 סוגים של תקוות. תקווה אישית, ותקווה כללית, לאומית. החיים מלאים תקוות בכל דבר קטן, אפילו לקוות לתכנית מסויימת בטלוויזיה, או למשחק כדורגל. לתקווה יש כח. לפעמים היא מביאה משמעות לחיים של האדם. החיים הם רצף של תקוות קטנות, זה מה שמניע אותנו. שנזכה לקוות רק לדברים טובים, ולביאת המשיח בעזרת השם:)



קטע:
מה שתקווה יכולה לעשות
הרב חגי לונדין
ההודעה של חברת פייזר על הצלחת החיסון שלה גרמה לכולנו לחייך ולכל הבורסות בעולם לזנק. לכאורה זהו נתון תמוה, הדרך עד להגעת החיסון בפועל אלינו היא ארוכה וזרועה במכשולים. החזרה המלאה לשגרה רחוקה עוד יותר.
מה אכפת לי מחברת תרופות בזמן שהבוקר הזום שוב לא עובד לילד?
אנו לומדים מכאן נתון חשוב:
תקווה היא כוח ממשי! הידיעה שיש אור בקצה המנהרה היא תובנה מופשטת, אבל היא משפיעה באופן ממשי על חיינו כאן ועכשיו.בעבר זה לא היה כך. בזמן בו בני אדם היו בעלי חשיבה גסה - מחשבות לא שינו את חייהם.
בעת העתיקה בני אדם לא השקיעו בבורסה או בסטארט-אפ אלא החזיקו את אוצרות הזהב שלהם בקופסה. נחשב רק מה שהיה זמין וניתן למישוש. היכולת לפשט מחשבות ולתת להווה להיות מושפע מהעתיד - אלו הם סימנים מעודדים של מה שהיהדות מכנה 'זמן הגאולה'. 
הבוקר, יותר מאתמול ויותר משלשום, קל יותר לומר -
הרע יעבור 
הטוב יתגבר
בעזרת ה'