פורסם: 28/12/2020, 23:40בסיעתא דשמיא והשתדלותינו
פעילות וועדה
אהבת ישראל ואהבת חינם
1.
מחלקים את הקבוצה ל4, ומסבירים שהם עומדים לקבל רצף של 6 משימות,
ובסוף כל משימה הם יקבלו חלק מהפאזל שלהם, ואת המשימה הבאה.
(אסור להם להסתכל על חלקי הפאזל עד שיקבלו את כל החלקים).
הקבוצה שתשלים את הפאזל ראשונה תנצח.
נותנים משימות שדורשות שיתןף פעולה, כמו למצוא שם לקבוצה, לעשות פירמידה, או לעשות מורל בקול. בכל פעם שקבוצה מסיימת את המשימה שקיבלה- היא מקבלת חלק מהפאזל ואת המשימה הבאה. קבוצה שסיימה את כל 6 המשימות יכולה להרכיב את הפאזל.
ברגע שהם יסיימו להרכיב את רבע הציור שלהם- הם יבואו להגיד שניצחו ואז אומרים להם
: "עוד לא סיימתם את הפאזל". בשלב כלשהו הם יבינו, וילכו לעזור לקבוצות האחרות לגמור את הפאזלים שלהם, כך שהם יוכלו להרכיב מכל הפאזלים את הציור השלם.
2.
מכינים פתקים שכתוב עליהם סוגי אנשים- דתי, חילוני, אמריקאי, מורה, חרדי וכו' וכל אחד בתורו שולף פתק ואמר את מה
שעולה לו בראש מהאסוציאציה
3.
. קטע-
האיש הזה הוא- אחי / יאיר לפיד
האיש ההוא- שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט: "מוות לערבים", הוא בעצם אותו בנאדם שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בנאדם.
והאיש ההוא- שאני שונא- שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שמלווה לי 50$ דולר באתונה, רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא- שאני שונא- שבשם ערכים דתיים, שהוא אפילו לא מבין, תובע זכות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא- שאני שונא- שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שמבזבז יום שלם רק בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא- שאני שונא- שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שאם ארצה או לא ארצה- הוא אחי.
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים, והצעקות, והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם אתה.
צופרים (יש כאן 3 אני עשיתי תאחרון..):
"כולנו נמצאים בבלון אחד,
פועלים יחד, חושבים יחד,
נהנים יחד,
ואם אחד מאיתנו
קצת יפספס,
או שיחליט לחפף,
או אחד יצא וישב בצד,
הבלון שלנו יתפוצץ מיד.
כי אם יש חור בבלון,
אפילו חור קטנטן,
כל הבלון מתפוצץ
ולאט לאט נעלם".
בעזרת ה' שנזכה לאהוב אחד את השני וניהיה תמיד מאוחדות בתור עם ושבט!
*אפשר להביא כאן בלון עם עוד הפתעה..
אנשים הם כמו פופקורן
כשמחממים אותם, הם מתפוצצים
כשעוטפים אותם באהבה, הם נפתחים.
בעזרת ה שנזכה לאהוב כל יהודי כמו שהוא ונמשיך להיות מאוחדים
*אפשר כאן להביא שקית פופקורן..
"אהבת ישראל היא אהבת הבורא. כשאוהבים את האב אוהבים את ילדיו" (הבעש"ט)
בעזרת ה' שנזכה לאהוב כל אחד כמו שהוא ויחד ניהיה עם מאוד ואהבת ישראל בנשמה
מסר:
שיש כל מידי תיוגים וסטיגמות על אנשים שלפעמים אנחנו מסתכלים על החיצוניות והמראה של האנשים אבל בעצם כולנו יהודים.
ושהתגיות האלה לפעמים גם הורסות אותנו בתור עם.
כשאנחנו מסתכלים על אדם בצורה כל שהיא על פי מה שאנחנו רואים (חרדי,חילוני אוטיסט ועוד..)
אנחנו לא יכולים להשלים ככה את הפזאל השלם שלנו רק כשאנחנו מאוחדים ומורידם את כל הסטיגמות והמסכות רק כשנסתכל באדם עצמו שעומד מולינו בתור בנאדם
אנחנו ניהיה ונמשיך להיות עם אחד ומאוחד שאוהב!!!
אהבת חינם
פעילות וועדה
אהבת ישראל ואהבת חינם
1.
מחלקים את הקבוצה ל4, ומסבירים שהם עומדים לקבל רצף של 6 משימות,
ובסוף כל משימה הם יקבלו חלק מהפאזל שלהם, ואת המשימה הבאה.
(אסור להם להסתכל על חלקי הפאזל עד שיקבלו את כל החלקים).
הקבוצה שתשלים את הפאזל ראשונה תנצח.
נותנים משימות שדורשות שיתןף פעולה, כמו למצוא שם לקבוצה, לעשות פירמידה, או לעשות מורל בקול. בכל פעם שקבוצה מסיימת את המשימה שקיבלה- היא מקבלת חלק מהפאזל ואת המשימה הבאה. קבוצה שסיימה את כל 6 המשימות יכולה להרכיב את הפאזל.
ברגע שהם יסיימו להרכיב את רבע הציור שלהם- הם יבואו להגיד שניצחו ואז אומרים להם
: "עוד לא סיימתם את הפאזל". בשלב כלשהו הם יבינו, וילכו לעזור לקבוצות האחרות לגמור את הפאזלים שלהם, כך שהם יוכלו להרכיב מכל הפאזלים את הציור השלם.
2.
מכינים פתקים שכתוב עליהם סוגי אנשים- דתי, חילוני, אמריקאי, מורה, חרדי וכו' וכל אחד בתורו שולף פתק ואמר את מה
שעולה לו בראש מהאסוציאציה
3.
. קטע-
האיש הזה הוא- אחי / יאיר לפיד
האיש ההוא- שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט: "מוות לערבים", הוא בעצם אותו בנאדם שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בנאדם.
והאיש ההוא- שאני שונא- שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שמלווה לי 50$ דולר באתונה, רק בגלל שאני ישראלי.
והאיש ההוא- שאני שונא- שבשם ערכים דתיים, שהוא אפילו לא מבין, תובע זכות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא- שאני שונא- שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שמבזבז יום שלם רק בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא- שאני שונא- שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שאם ארצה או לא ארצה- הוא אחי.
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים, והצעקות, והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם אתה.
צופרים (יש כאן 3 אני עשיתי תאחרון..):
"כולנו נמצאים בבלון אחד,
פועלים יחד, חושבים יחד,
נהנים יחד,
ואם אחד מאיתנו
קצת יפספס,
או שיחליט לחפף,
או אחד יצא וישב בצד,
הבלון שלנו יתפוצץ מיד.
כי אם יש חור בבלון,
אפילו חור קטנטן,
כל הבלון מתפוצץ
ולאט לאט נעלם".
בעזרת ה' שנזכה לאהוב אחד את השני וניהיה תמיד מאוחדות בתור עם ושבט!
*אפשר להביא כאן בלון עם עוד הפתעה..
אנשים הם כמו פופקורן
כשמחממים אותם, הם מתפוצצים
כשעוטפים אותם באהבה, הם נפתחים.
בעזרת ה שנזכה לאהוב כל יהודי כמו שהוא ונמשיך להיות מאוחדים
*אפשר כאן להביא שקית פופקורן..
"אהבת ישראל היא אהבת הבורא. כשאוהבים את האב אוהבים את ילדיו" (הבעש"ט)
בעזרת ה' שנזכה לאהוב כל אחד כמו שהוא ויחד ניהיה עם מאוד ואהבת ישראל בנשמה
מסר:
שיש כל מידי תיוגים וסטיגמות על אנשים שלפעמים אנחנו מסתכלים על החיצוניות והמראה של האנשים אבל בעצם כולנו יהודים.
ושהתגיות האלה לפעמים גם הורסות אותנו בתור עם.
כשאנחנו מסתכלים על אדם בצורה כל שהיא על פי מה שאנחנו רואים (חרדי,חילוני אוטיסט ועוד..)
אנחנו לא יכולים להשלים ככה את הפזאל השלם שלנו רק כשאנחנו מאוחדים ומורידם את כל הסטיגמות והמסכות רק כשנסתכל באדם עצמו שעומד מולינו בתור בנאדם
אנחנו ניהיה ונמשיך להיות עם אחד ומאוחד שאוהב!!!
אהבת חינם