בס''ד ובהשתדלותנו


*מערך ישבצ חתונה:*
הישבצ הוא בקונספט של חתונה מקשרים את זה בסוף לתפקיד המדריך והמשמעות שלט ולמחוייבות לסניף.


1. פרסום לישבצ - כמו הזמנה לחתונה (דוגמא בתמונה למטה)
ואומרים להם גם להתלבש חגיגי כמו שהולכים לאירוע, שישקיעו!! חליפות, שמלות וכו.


2. מכינים ערכה למדריכים עם: לוח חודש, 2 נספחים שתכף ארחיב עליהם, עוד איזה פינוק טעים(: (תמונות למטה)


4. מבקשים מהצוות להגיע מראש עם כלי כתיבה ומשהו מפנק לשתות☕


3. ואז בזום:
א. כשהם נכנסים שיהיו שירי חתונה ברקע

ב. מתחילים במשחק נפש תאומה, כי כל זיווג 
הוא מדוייק

ג. יש דף בתוך הערכה שיש בו מקום לכתוב שלושה שמות ושלוש תכונות. מבקשים מהמדריכים לכתוב שלושה אנשים שהם מעריכים ואת התכונה שבזכותם הם מעריכים אותם. עושים סבב וכל אחד אומר מה הוא כתב (שמות לא חייב להגיד, אבל ממש חשוב שיגידו את התכונות, אפילו אחת), ושימי לב לכתוב את התכונות שכל אחד אומר תוך כדי שהם מדברים. לדוגמא "חיים אמר מנהיגות ועין טובה, יובל אמרה שמחה ורצינות".

ד. מקרינים על המסך את המשפט של הרב קוק "אין מרגישים את היופי של העולם, כי אם לפי המידה של יופי שיש בפנימיותה של הנשמה". מבקשים ממישהו לקרוא ומתחילים לחשוב יחד מה הכוונה? מישהו הבין מה הרב אומר? וכו. מסבירים שהיופי שהאדם רואה מבחוץ זה יופי שהוא מכיר כבר אצלו מבפנים. ז"א - התכונה הטובות שאנחנו מצליחים לזהות באחרים אלה תכונות שאנחנו כבר מכירים מתוכינו, זה יופי שנמצא בתוכינו. ממש כמו מראה. ואז מקריאים את התכונות שכל מדריך אמר, שכתבת כשהם דיברו, וזה באמת מגניב לגלות שבאמת כל תכונה מתאימה למי שאמר אותה.

ה. מביאים קטע של הרב קרליבך על זוגיות/עמל בזוגיות, או כל קטע אחר בנושא. שואלים את הצוות מה לדעתם גורם לזוגיות להיות אמיתית ובריאה ושמחה. מה מחזיק ומחזק את האהבה. שומעים את הדעות ובסוף מסכמים שהנקודה היא העמל. העמל שאני מוכן להשקיע מעצמי בשביל האחר. היכולת שלי לצאת מעצמי ולתת למישהו אחר. זה מחזק ומגדיל את האהבה ואת הקשר.

ו. ועוד מסכמים - שכניסה להדרכה היא כמו "חתונה". זו מחוייבות כלפי מישהו (החניכים), מישהו שעכשיו אנחנו חלק (וזה יכול להיות חלק משמעותי) מחייו. זו זוגיות שמנהלים עם השבט, עם החניכים. ואולי כדאי שנעצור ונשאל - עד כמה אני מוכן לעמול בשביל הקשר הזה? עד כמה אני מוכן לתת, לצאת מעצמי, לעמול?

ז. מקשרים את הנקודה של התכונות: אומרים שנכון שקל לדבר על עמל וכו. אבל בסוף בפועל, בטח במציאות הזו, לא תמיד קל לחשוב מה לעשות ואיך... אז מדברים על זה שאין צורך לחפש רחוק ומחוץ לנו. לכל אחד עם כוחותיו הטובים יש את התפקיד שלו. אם למדריך יש עין טובה אז שיכתוב מכתבים מחזקים לחניכים. אם יש מישהו מצחיק שיעשה פינת שמחה בזום או משהו. לעבוד עם הכוחות שה' שם בנו ברוך ה'

ח. מזכירים בקצרה את נקודת השמחה - שאין שמחה כשמחת חתן וכלה(: ואנחנו שמחים בעמל ובמחוייבות, ושבעה נצא מכאן עם המון שמחה וראבק ורצון להשקיע ולתת בע"ה
מקשרים את הנקודה של התכונות והעמל ככה: אומרים שנכון קל לדבר על עמל וכו. אבל בסוף בפועל, בטח במציאות הזו, לא תמיד קל לחשוב מה לעשות ואיך... אז מדברים.



המון ב''הצלחה!

וואו נשמע מהמם!!