פורסם: 24/02/2021, 12:40מטרה:
להבין קצת יותר על עשרה בטבת, הבנת חשיבותנו בהעברת זכרון השואה, חווית המצור, הבנה כי העיקר זה הרוח על פני החומר.
מהלך:
1. נוציא החוצה 3 חניכים. נחזיר אחד מהם ונספר לו בפני הקבוצה סיפור עם פרטים קטנים רבים.
נחזיר חניך נוסף, והחניך לו סיפרנו את הסיפור יצטרך לספר אותו לחניך שנכנס בדיוק המירבי.
נעשה כך שוב עם החניכים הנוספים שבחוץ, כאשר החניך האחרון מספר לקבוצה כולה.
-החניכים יראו את הפער בין הסיפור ההתחלתי לסיפור הסופי וכן את תהליך שכחת הפרטים שבדרך.
2. נשחק 'חתול ועכבר'
3. נסביר לחניכים שבעשרה בטבת אנחנו מציינים גם את תחילת המצור על ירושלים (שנערך מספר שנים ולבסוף הוביל לפריצת החומות ולחורבן המקדש וירושלים) וגם את יום הקדיש הכללי לזכר הנרצחים בשואה שיום מותם לא ידוע.
בסיפור ראינו שנשמטו פרטים רבים עם הזמן, נבין שכך גם עם התקדמות הדורות הולכים ונשכחים פרטים שהיו בשואה, ואנחנו אחראים לנסות לזכור כמה שיותר ולהעביר הלאה את מה שעם ישראל עבר לדורות הבאים.
במשחק ראינו את הקושי של החתול שרצה להיכנס לתוך המעגל ולפרוץ את המצור שעשינו לו, ננסה להשליך את זה על אנשי ירושלים שנמנע מהם כל כך הרבה זמן לעבור ולקבל דברים חשובים והכרחיים עבורם.
4. נחלק את החניכים ל2 קבוצות: קבוצה אחת צריכה ללמוד בעל פה שיר קצר, קבוצה שניה צריכה לבנות מגדל מהרבה כוסות.
כשכל הקבוצות גמרו את המשימה שלהם, אפשר לעשות 'תצוגה' שמראים את תוצר העבודה שלהם
נאמר לחניכים שכעת כל קבוצה צריכה לקחת מהקבוצה השניה את מה שהיא עשתה.
כמובן- גם אם הקבוצה שבנתה מגדל תיקח מהקבוצה של השיר את הדף עם המילים של השיר, הם עדיין יזכרו אותו! לא באמת אפשר לקחת מהם את מה שהם עשו.
5. נסביר ונסכם: (אפשר לפתח דיון עם החניכים מה ההבדל בין הקבוצות ולמה אי אפשר לקחת לקבוצה את השיר לעומת המגדל שאפשר לקחת, ואיפה זה פוגש אותנו בחיים)
נסביר שלא משנה כמה מנסים להשמיד ולאיים עלינו, ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, עם ישראל הוא נצחי! תמיד מנסים לקחת את החומר ולפגוע בנו, אבל הרוח של עם ישראל נשמרת ואי אפשר להשמיד אותה.
להבין קצת יותר על עשרה בטבת, הבנת חשיבותנו בהעברת זכרון השואה, חווית המצור, הבנה כי העיקר זה הרוח על פני החומר.
מהלך:
1. נוציא החוצה 3 חניכים. נחזיר אחד מהם ונספר לו בפני הקבוצה סיפור עם פרטים קטנים רבים.
נחזיר חניך נוסף, והחניך לו סיפרנו את הסיפור יצטרך לספר אותו לחניך שנכנס בדיוק המירבי.
נעשה כך שוב עם החניכים הנוספים שבחוץ, כאשר החניך האחרון מספר לקבוצה כולה.
-החניכים יראו את הפער בין הסיפור ההתחלתי לסיפור הסופי וכן את תהליך שכחת הפרטים שבדרך.
2. נשחק 'חתול ועכבר'
3. נסביר לחניכים שבעשרה בטבת אנחנו מציינים גם את תחילת המצור על ירושלים (שנערך מספר שנים ולבסוף הוביל לפריצת החומות ולחורבן המקדש וירושלים) וגם את יום הקדיש הכללי לזכר הנרצחים בשואה שיום מותם לא ידוע.
בסיפור ראינו שנשמטו פרטים רבים עם הזמן, נבין שכך גם עם התקדמות הדורות הולכים ונשכחים פרטים שהיו בשואה, ואנחנו אחראים לנסות לזכור כמה שיותר ולהעביר הלאה את מה שעם ישראל עבר לדורות הבאים.
במשחק ראינו את הקושי של החתול שרצה להיכנס לתוך המעגל ולפרוץ את המצור שעשינו לו, ננסה להשליך את זה על אנשי ירושלים שנמנע מהם כל כך הרבה זמן לעבור ולקבל דברים חשובים והכרחיים עבורם.
4. נחלק את החניכים ל2 קבוצות: קבוצה אחת צריכה ללמוד בעל פה שיר קצר, קבוצה שניה צריכה לבנות מגדל מהרבה כוסות.
כשכל הקבוצות גמרו את המשימה שלהם, אפשר לעשות 'תצוגה' שמראים את תוצר העבודה שלהם
נאמר לחניכים שכעת כל קבוצה צריכה לקחת מהקבוצה השניה את מה שהיא עשתה.
כמובן- גם אם הקבוצה שבנתה מגדל תיקח מהקבוצה של השיר את הדף עם המילים של השיר, הם עדיין יזכרו אותו! לא באמת אפשר לקחת מהם את מה שהם עשו.
5. נסביר ונסכם: (אפשר לפתח דיון עם החניכים מה ההבדל בין הקבוצות ולמה אי אפשר לקחת לקבוצה את השיר לעומת המגדל שאפשר לקחת, ואיפה זה פוגש אותנו בחיים)
נסביר שלא משנה כמה מנסים להשמיד ולאיים עלינו, ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, עם ישראל הוא נצחי! תמיד מנסים לקחת את החומר ולפגוע בנו, אבל הרוח של עם ישראל נשמרת ואי אפשר להשמיד אותה.