עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

המלך שלא היה בן אדם

זה סיפור? זה צ'ופר? זה סופרמן?
זה קטע קריאה! וזה המקום בו תוכלו למצוא קטעים רבים שיתאימו לפעולות שלכם.

המלך שלא היה בן אדם

הודעהעל ידי אוריהחדד מנהל לשעבר תודה על תרומתך! » 02/03/2021, 22:14

מספרים על ילד אחד, שהיה סורר ומורה.
לכשגדל הפך לנער חצוף ועז מצח, שלא ידע להסתדר על הוריו, תמיד צעק והשתולל, אבל באמת הנער לא היה רע מיסודו, אלא שלא הייתה לו שפה משותפת עם אביו.
יום אחד הרגיז הנער את אביו, ואביו צעק עליו "אתה אף פעם לא תהיה בן אדם!" הנער נעלב, ארז לעצמו צרור, לקח איתו פת לחם ועזב את בית הוריו.
"אני אראה לאבא שלי מה זה שאני אף פעם לא אהיה בן אדם" אמר לעצמו.
וככה, עבר את הנהר הגדול ויצא אל העולם, עבר גאיות, טיפס הרים, והגיע אל העיר הגדולה.
שם בעיר הגדולה היה רעב והנער עשה כל שביכולתו לפרנס את עצמו.
ואמנם היה בחור מוכשר והלך לו בעסקים, ולאט לאט הפך לגבר אמיד ומוכר בציבור הסוחרים.
"עכשיו" אמר לעצמו "הנה אני איש עמיד, אחזור לבית הורי ואספר להם ונראה אם אבא יחזור ויאמר שאני אף פעם לא אהיה בן אדם".
אבל לא. כנראה שיש עוד לעשות והוא לא קפא על שמריו והמשיך ביתר עוז. קנה בנקים, סחר במתכות, העמיד צי של אוניות מסחר שפרצו דרך בכל העולם.
הוא הגיע לדרגת עושר שלא נפלה מעושרו של המלך, והמלך השיא לו את ביתו, וכך היה גם עשיר וגם חתן למלך. נסיך מכובד ומקובל על העם.
"עכשיו אחזור ואראה לאבי שאני בן אדם".
אבל לא. יש עוד לעשות. ברבות הימים הוריש המלך לנערינו את ממלכתו והוא הוכתר ברוב פאר והדר.
"זה לא מספיק להיות מלך" הוא רצה להיות מלך על כל המלכים. כך כבש את הארצות מסביבו, והכתיר מלכים תחת המלכים הקודמים. מלכים שיסורו למרותו.
ועכשיו הפך למלך המלכים, הגדול והנורא מכולם. עכשיו הוא שלט על כל היבשת. "עכשיו אלך אל אבי ואראה לו שהנה הוא טועה, אני כן בן אדם. עובדה, אני מלך המלכים אז ברור מאליו שאני גם בן אדם."
הוא גייס פמליה גדולה. גדודים גדודים של מלווים יצאו ללוותו לעיירת הולדתו.
והנה הם מגיעים לעיירה שכוחת אל, עניה ומרודה. צריפים ואוהלים מרופטים והעוני שולט בחוצות. ושם, בקצה העיירה בקתה, וזקן יושב על יד האש ומחמם לעצמו את פת לחמו.
המלך מכיר את אביו, והאב נופל לרגלי המלך. המלך מצווה עליו לקום ואז... "אבא, אתה לא מכיר אותי?"
"כן, מכיר..." מלמל האב. "הנה אבא, אני עכשיו מלך מלכי המלכים. אני שליט כל היבשת, הגדול והנורא מכולם" והבן מוסיף ומאריך ומספר לאביו את כל קורותיו ואז שואל "אז הנה אבא, עכשיו אתה חייב להודות שאני בן אדם".
והאב במבט עייף מביט בבנו ואומר "בן, אמך לא בחיים יותר. סבלנו חרפת רעב בעיירה והחיים היו פשוט נוראים. אילו היית בן אדם היית חוזר ומשתף אותנו בעושרך, היית רואה את אמך לפני מותה.
אתה אמנם מלך ואולי מלך של מלכים, אבל אתה עדיין לא בן אדם. כי בשביל להיות בן אדם לא צריך ללכת רחוק כל כך"
תגיות

תגובה מהירה:


חזור אל קטעי קריאה

השארו מעודכנים!