הגיעה השעה שנתחיל לפעול באופן מתוכנן מראש, "סוף מעשה במחשבה תחלה", הן במובן הכללי בעבודה הארצית, והן במובן פרטי, בהנהלת סניף והדרכת "עדה".כל מדריך צריך לעבד לעצמו תכנית בשביל "עדתו", לאמר: עד כאן עלי להגיע במשך זמן זה . עד רמה ידועה עלי להביא את עדתי. התכנית צריכה להעבד לפי התנאים שבהם נתונים המדריך ועדתו , אולם היא צריכה לכלול בתוכה סעיף על שינוי התנאים, על שפורם והתאמתם לצרכינו אנו , על אפשרויות פעולה מעבר לגבול הצר שבו אנו נתונים .כשתגיע אותה שעה והמדריך יראה שלא הגיע לתוצאות שקבע לו, שסומנו מראש, בין בהוצאה לפועל של התכנית בתוך מסגרת התנאים ובין בסעיף שינוי התנאים, יוכל תיכף למצוא את הגורמים לפגור זה, לנחשלות, זה ישמש לו אולפן חשוב והתכנית אשר תבוא אחרי זה תכניס כבר בחשבון את הניסיון היקר, פרי הכשלון שבתכניתו הקודמת.תפקיד גדול הוטל על שכמנו – הקמת בית ישראל בא"י במשמעותו המקורית, בשכלולו השלם מן המסד עד הטפחות! מחובתנו, אפוא, להתבונן לכל מקצועות הבניה וההקמה.עלינו – היורשים האמיתיים לנחלת אבות – הוטל להחזיר את עטרת ישראל ליושנה, ומידנו תדרש. עלינו לחנך יוצרים ובונים, אנשי מעשה וגדולי רוח, כוחות מעולים בשדה החברה והחיים, התרבות והחנוך, אשר יכנסו ויחדרו לפנות השונות של תאי החברה, של החיים המתרקמים והולכים, למען כבוש אותם מבפנים, למען הביא בהם את דברנו אנו, דבר ד' אשר שמו בפינו ורוחו אשר עלינו.ירחיב נא המדריך את אופק ראיתו. יבין דבר מתוך דבר – מתוכיותו של הדבר. יראה את הדברים ראיה מפולשת ועל פיהם ידע את אשר לפניו. יחשב חשבון עולם ויגיע לחשבון נפש . נפש יחיד ונפש דור, נשמת אדם ונשמת התקופה.

(בנתיב ההדרכה/הרב נריה)