הערב, ערב פסח, אנחנו עושים בדיקת חמץ. אחרי כל הנקיונות וההשקעה, עוברים עם נר ובודקים בכל מקום בבית, גם באוטו, בחצר, בהכל הכל בודקים אם נשאר חמץ ואוספים אותו בשביל לשרוף אותו מחר. 
בסוף הבדיקת חמץ אנחנו אומרים את המשפט הבא-
*"כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִּרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ (או: דְּלָא חַזִיתֵיה) וּדְלָא בִיעַרְתֵּיהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי [הֶפְקֵר] כְּעַפְרָא דְאַרְעָא"*
התרגום של זה בעברית- 
*כל חמץ ושאור שישנו ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, ייבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ*
בסוף הבדיקה אנחנו אומרים שאם נשאר עוד חמץ, אפילו קטן ממש, אז אנחנו מבטלים אותו ומעכשיו הוא כמו עפר, אין לו שום חשיבות.
*מה זה בא ללמד אותנו? למה ככ חשוב לבטל את החמץ?*
אז אולי זה בא בשביל לחבר אותנו קצת, *בואו נבטל את כל החמץ שבליבנו.* את כל הכעס שלנו, כלפי אחרים וכלפינו, את כל ההרגלים שאנחנו רוצים להסיר מאיתנו, את התכונות הפחות טובות, את כל מה שמעיק עלינו, את ההתמכרות שלנו לפלאפון, למדיה, לסרטים, לאופנה, ולבטל את זה לגמרי, כאילו זה עפר, אי אפשר לעשות עם זה יותר כלום, זה כבר לא בתוכינו, התחלה חדשה, כמו ראש השנה, אנחנו יכולים להתחדש בתוכנו ולהתחיל מחדש.
שנזכה לקחת את הרעיון הזה מבדיקת חמץ, וגם מביעור חמץ, שבו אנחנו שורפים את החמץ, מבערים ומסלקים אותו מהעולם!