פורסם: 05/03/2021, 13:431. נשחק עם החניכים "ראשי תיבות"- פעם ראשונה כרגיל ופעם שניה בסדר הפוך (שם משפחה ואחכ שם רגיל)
הסבר המשחק: חניך עומד במרכז המעגל עם בקבוק. לכל חניך יש ראשי תיבות משלו לפי השם ושם המשפחה שלו. לדוג' אורי כהן- ראשי תיבות א,כ. בשביל להשתמש בראשי התיבות שלו נצטרך לומר שתי מילים שהראשי תיבות שלהם הם כמו של השם שלו, לדוגמא אור כוכבים או אוכל כלבים. חניך שנבחר להתחיל אומר ראשי תיבות של חניך אחר שהוא רוצה, חניך זה יצטרך לזהות שאמרו את הראשי תיבות שלו וישר לומר ראשי תיבות של חניך אחר. וכך הלאה. החניך שבמרכז המעגל צריך להבין למי מכוונים ראשי התיבות שנאמרו ולדפוק עם הבקבוק על ראש החניך שלו קראו לפני שהוא יספיק לומר ראשי תיבות של חניך אחר. במידה והצליח- החניך עליו דפקו נכנס להיות במרכז במקומו.
מסקנה: המשחק השני מבלבל, אנחנו רגילים למשהו מסויים ולכן לא תמיד שמים לב מה אנחנו עושים, זה דורש תשומת לב.
2. נשחק 'חבוש' (או משחק אחר) בלי כללים
מסקנה: אי אפשר באמת לשחק בלי כללים... אנחנו רגילים לזה שיש כללים במשחק ולכן לא תמיד יודעים להעריך את החשיבות שלהם. כך גם יכול להיות שאנחנו רואים את התורה כמשהו שקיים בחיים שלנו ולא מקדישים מחשבה לחשיבות העמוקה שלה ולמשמעות שלה עבורנו.
3. נחלק לחניכים קטע 'הקטר', נקרא אותו ביחד, אבל- ליד כל משפט יש קטגוריה שנכונה רק לחלק מהחניכים, ורק החניכים שהקטגוריה נכונה עבורם קוראים את המשפט הזה, קוראים ברצף בלי לחכות בין לבין ולתת זמן לחשוב.. (וכל קטגוריה זה ממש לקצת מילים, כדאי שיהיו עסוקים בלשים לב לקטגוריות) -נספח
נשאל את החניכים מי יודע מה היה בסיפור, רוב הסיכויים שהם לא ככ שמו לב כי היו עסוקים בקטגוריות ולא שמו לב לתוכן. נשאל מה הם למדו מהסיפור, וכנראה שגם פה לא תהיה תשובה..
נשוב ונקרא את הסיפור כרגיל.
נסכם שבסיפור האדמו''ר לא נתן לדברים שסביבו פשוט לקרות, אלא השתדל לשים לב ולחשוב על הדברים, ומתוך זה ללמוד מהם לחיים שלו. וכך גם כשקראנו את הסיפור לפי הקטגוריות, לא כלכך היה לנו פניות ומחשבה על מה באמת אנחנו ושומעים/קוראים כי התעסקנו בדברים אחרים. אפשר לבחור להיות ערניים לדברים ולחשוב עליהם וללמוד מהם אלינו. כך גם לימוד התורה יכול לעבור לידנו ואולי אפילו נדע את ה'סיפור' מה היה. ואנחנו יכולים לבחור להעמיק בלימוד הזה ולראות מה הוא מלמד אותנו עכשיו, התורה היא תורת חיים, באה להדריך אותנו, ואם נעמיק נראה איפה הלימוד הזה פוגש אותנו באמת.
4. אפשר ללמוד ביחד עם החניכים משהו מפרשת שבוע ולחשוב איך לוקחים את זה אלינו ליומיום.
נספח הסיפור
לאחת העיירות בפולין שיער בלונדידני
הגיעה שמועה עם משקפיים
שלמחרת תגיע הרכבת הראשונה. בכור
יצאו בני העיירה יש לו 3 אחים
ובניהם אדמו''ר מפורסם אוהב לשיר
לחזות הפלא המחודש. בשבט __
לא הסתפק אותו האדמו''ר אוהב שוקולד
בהסתכלות, וניגש למשש עם שמלה
את הקטר וקרונותיו. עיניים חומות
תמהו האנשים, עם סנדלים
ושאלו לפשר התנהגותו. עם שעון
השיב להם יש לו 2 אחים
אותו האדמו''ר: אוהב כדורגל
מכל דבר בעולם שיער פזור
יש ללמוד לקחים בחוג ריקוד
הנה ראיתי שהקרונות קרים כקרח אוהב כלבים
אך הקטר- חם ולוהט. גר ב___
והבנתי שאם העומד בראש בן 10
והמוביל- חם ולוהט אוהב את סוכות
יש בכוחו לגרור עם חולצה לבנה
אחריו רבים אחרים יש לו י' בשם
שהם קרים כקרח יצא למחנה
הסבר המשחק: חניך עומד במרכז המעגל עם בקבוק. לכל חניך יש ראשי תיבות משלו לפי השם ושם המשפחה שלו. לדוג' אורי כהן- ראשי תיבות א,כ. בשביל להשתמש בראשי התיבות שלו נצטרך לומר שתי מילים שהראשי תיבות שלהם הם כמו של השם שלו, לדוגמא אור כוכבים או אוכל כלבים. חניך שנבחר להתחיל אומר ראשי תיבות של חניך אחר שהוא רוצה, חניך זה יצטרך לזהות שאמרו את הראשי תיבות שלו וישר לומר ראשי תיבות של חניך אחר. וכך הלאה. החניך שבמרכז המעגל צריך להבין למי מכוונים ראשי התיבות שנאמרו ולדפוק עם הבקבוק על ראש החניך שלו קראו לפני שהוא יספיק לומר ראשי תיבות של חניך אחר. במידה והצליח- החניך עליו דפקו נכנס להיות במרכז במקומו.
מסקנה: המשחק השני מבלבל, אנחנו רגילים למשהו מסויים ולכן לא תמיד שמים לב מה אנחנו עושים, זה דורש תשומת לב.
2. נשחק 'חבוש' (או משחק אחר) בלי כללים
מסקנה: אי אפשר באמת לשחק בלי כללים... אנחנו רגילים לזה שיש כללים במשחק ולכן לא תמיד יודעים להעריך את החשיבות שלהם. כך גם יכול להיות שאנחנו רואים את התורה כמשהו שקיים בחיים שלנו ולא מקדישים מחשבה לחשיבות העמוקה שלה ולמשמעות שלה עבורנו.
3. נחלק לחניכים קטע 'הקטר', נקרא אותו ביחד, אבל- ליד כל משפט יש קטגוריה שנכונה רק לחלק מהחניכים, ורק החניכים שהקטגוריה נכונה עבורם קוראים את המשפט הזה, קוראים ברצף בלי לחכות בין לבין ולתת זמן לחשוב.. (וכל קטגוריה זה ממש לקצת מילים, כדאי שיהיו עסוקים בלשים לב לקטגוריות) -נספח
נשאל את החניכים מי יודע מה היה בסיפור, רוב הסיכויים שהם לא ככ שמו לב כי היו עסוקים בקטגוריות ולא שמו לב לתוכן. נשאל מה הם למדו מהסיפור, וכנראה שגם פה לא תהיה תשובה..
נשוב ונקרא את הסיפור כרגיל.
נסכם שבסיפור האדמו''ר לא נתן לדברים שסביבו פשוט לקרות, אלא השתדל לשים לב ולחשוב על הדברים, ומתוך זה ללמוד מהם לחיים שלו. וכך גם כשקראנו את הסיפור לפי הקטגוריות, לא כלכך היה לנו פניות ומחשבה על מה באמת אנחנו ושומעים/קוראים כי התעסקנו בדברים אחרים. אפשר לבחור להיות ערניים לדברים ולחשוב עליהם וללמוד מהם אלינו. כך גם לימוד התורה יכול לעבור לידנו ואולי אפילו נדע את ה'סיפור' מה היה. ואנחנו יכולים לבחור להעמיק בלימוד הזה ולראות מה הוא מלמד אותנו עכשיו, התורה היא תורת חיים, באה להדריך אותנו, ואם נעמיק נראה איפה הלימוד הזה פוגש אותנו באמת.
4. אפשר ללמוד ביחד עם החניכים משהו מפרשת שבוע ולחשוב איך לוקחים את זה אלינו ליומיום.
נספח הסיפור
לאחת העיירות בפולין שיער בלונדידני
הגיעה שמועה עם משקפיים
שלמחרת תגיע הרכבת הראשונה. בכור
יצאו בני העיירה יש לו 3 אחים
ובניהם אדמו''ר מפורסם אוהב לשיר
לחזות הפלא המחודש. בשבט __
לא הסתפק אותו האדמו''ר אוהב שוקולד
בהסתכלות, וניגש למשש עם שמלה
את הקטר וקרונותיו. עיניים חומות
תמהו האנשים, עם סנדלים
ושאלו לפשר התנהגותו. עם שעון
השיב להם יש לו 2 אחים
אותו האדמו''ר: אוהב כדורגל
מכל דבר בעולם שיער פזור
יש ללמוד לקחים בחוג ריקוד
הנה ראיתי שהקרונות קרים כקרח אוהב כלבים
אך הקטר- חם ולוהט. גר ב___
והבנתי שאם העומד בראש בן 10
והמוביל- חם ולוהט אוהב את סוכות
יש בכוחו לגרור עם חולצה לבנה
אחריו רבים אחרים יש לו י' בשם
שהם קרים כקרח יצא למחנה