היה פעם סוס ים, שצבר את מעט ממנו – שבעה שקלים – ויצא בדהרה לחפש את מזלו.
טרם הרחיק נדוד, נקרא לו בדרכו צלופח. "חבר, לאן אתה הולך?" שאל הצלופח.
"אני הולך לחפש את מזלי", ענה לו סוס הים בגאווה. "בר מזל אתה", אמר הצלופח,
"בעבור 4 שקלים אמכור לך סנפיר פלא ואז תגיע מהר יותר".
"נהדר", התמוגג סוס הים, שילם את הכסף,
הצמיד לעצמו את הסנפיר וגלש משם הלאה במהירות כפולה.
בעודו גולש פגש ספוג.
"חבר, לאן אתה הולך?", שאל הספוג. "אני הולך לחפש את מזלי", ענה סוס הים.
"יש לך מזל", אמר הספוג", "בעבור תשלום פעוט אתן לך את הקורקינט הסילוני הזה
ואז תוכל לנסוע מהר יותר".
בשארית כספו קנה סוס הים את הקורקינט וגלש על פני הים במהירות מחומשת.
לא חלפה שעה ארוכה והוא פגש בכריש.
"חבר לאן אתה הולך?", שאל הכריש. "אני נוסע לחפש את מזלי", ענה לו סוס הים.
"בר מזל אתה, אם תיסע דרך קיצור הדרך הזה",
אמר הכריש כשהוא מצביע על לועו הפעור, "תחסוך לך זמן רב".
"יופי, תודה רבה", אמר סוס הים וגלש במהירות לתוך קרביו של הכריש.

הלקח:
אם אינך יודע לאן פניך מועדות ומהם יעדך,
סופך שתגיע- למקום אחר!