תרום
צור קשר
בס"ד ובהשתדלותנו
מהלך הלימוד:
- נשאל את המדריכים: מה עולה לכם שכשאומרים פסח?
רוב התשובות יהיו ניקיונות, מצות, אין מה לאכול וכו..
נגיד שמה שאנחנו רואים בפסח זה רק העטיפה, ולא העיקר.. ננסה בלימוד הזה להבין את המהות האמיתית של פסח ומתוך כך לבוא אליו בצורה אחרת, ולראות גם את הדברים הטכנים בעין יותר טובה.
בלימוד נעבור על כמה עקרונות שניתן ללמוד מחג הגאולה ולקחת לחיים שלנו.
אמונה ובטחון בה'
"וזה היה בחינת כל הצרות שהיו לישראל בשעת קריאת ים סוף, שהיו נתונין אז בצרה גדולה – ... ועיקר הנס של קריעת ים סוף היה על ידי שזכו אז לסלק דעתם לגמרי, רק לצעוק אל ה' ולהתחזק באמונה לבד וקפצו לתוך הים על סמך אמונה לבד ..." (רבי נחמן)
>> בכל המהלך של יציאת מצרים, עם ישראל היו במצב ממש חסר אונים, מה שחייב אותם פשוט לבטוח בקב"ה שיוציא אותם לחירות אמיתית ושיציל אותם מהמצרים. מכאן אנחנו יכולים ללמוד שכל משבר בחיינו, מטרתו לקרב אותנו לרבש"ע ולהוציא אותנו מהעבדות שבה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים לבוא אל הניסיונות שלנו באמונה גדולה וביטחון גמור בה', ופשוט לקפוץ למים, בידיעה ברורה שהקב"ה יציל אותנו גם מהמצב הזה.
להיות עבד ה'
סידור הפרשיות בתורה הוא תמיד עניין שראוי להעמיק בו, במיוחד אחרי המעמד המופלא של מתן תורה, בה עם ישראל קיבל את הייעוד והמשמעות שלו בעולם הזה, והנה מיד אחר כך יש פרשיה שלמה שעוסקת בעבדות. הרי עבדות היא מקור ההשפלה האנושית, היא המקור לכך שאדם לא יכול להיות ה'אני' שלו אלא הוא כל כולו 'משועבד' לאדם אחר. האדם שצריך להוריד את ה'אני' שלו ולהיות 'אני' של מישהו אחר. והנה באה התורה ומספרת שהעבדות איננה ייעוד ואיננה דבר ראוי לכל אדם ועוד יותר לאדם מישראל, שכל כולו חיפוש אין סופי אחר החירות. זו המשמעות של יציאת מצרים, וזו המשמעות של מתן תורה, על אף שלעיתים נראה שהתורה מהווה עבור אדם כבלים שעוצרים אותו – מלמדת אותנו התורה – כלשונו של רבי יהודה הלוי – "עבד ד' לבדו חופשי" - עבד ד' מוציא את ה'אני' שלו בצורה החופשית ביותר. (אלחנן שטיגליץ)
>> למה נסמכה פרשת מתן תורה לפרשת העבדות? ניתן ללמוד מכאן דבר גדול: אמנם לאף אחד לא מגיע להיות עבד, כי כשאתה עבד אתה לא יכול להיות אתה בעצמך! אבל העבדות שלנו לה' היא הפוכה: היא מגלה לנו ומחברת אותנו לעצמנו, לנשמה האלוקית שבנו- והיא החלק הכי עמוק ואמיתי של האני שלנו. בחיים שלנו אנחנו צריכים לשמוח בהיותנו עבדי ה', ומתוך הנקודה הזאת לגלות את עצמנו באמת בע"ה.
לצאת לחירות כל יום ויום
"שלום, קוראים לי מעיין גבאי, אני בן 20, עם שיתוק מוחין. אני משתדל לראות את המגבלה שלי כהזדמנות לצמיחה. למדתי ערבית, ואני משרת היום במחלקה הערבית בדובר צה"ל. בכל שבת אני לומד את הפרשה, ושמתי לב לרעיון הבא: יציאת מצרים מוזכרת שוב ושוב בתורה, בסידור התפילה ועוד. הרי יצאנו משם כבר, לא? אישית, תמיד ביאס אותי שמזכירים לנו את יציאת מצרים, ואנחנו אף פעם לא נוכל לשחזר את זה. זה מתסכל שהחוויה כבר הסתיימה. השבוע הבנתי משהו: יציאת מצרים היא תחילת ההתהוות שלנו כעם. אנחנו מתחילים מהמקום הכי נמוך שיש, שעבוד למצרים, ומכאן אפשר רק לשאוף כל הזמן לעלות ולהתקדם. במובן מסוים, יציאת מצרים לא נגמרה. היא מוזכרת שוב ושוב כדי שנזכור את העיקרון הזה – תמיד לשאוף קדימה, תמיד לצאת משעבוד לחירות. כל שנה חוגגים פסח כדי שנראה שהפסח הקודם היה במקום נמוך יחסית, והשנה צריך לעלות עוד יותר למעלה. הפסח של השנה יהיה נקודה נמוכה ביחס לפסח הבא, וכן הלאה. יציאת מצרים מסמנת לנו כיוון תמידי בחיים, למרות הקשיים והמגבלות: למעלה". (מעיין גבאי)
>> יציאת מצרים היא לא אירוע היסטורי שכבר לא קשור אלינו. לא סתם דורשים ממנו חז"ל לראות את עצמו כאלו אנחנו יצאנו ממצרים! כי ממצרים אנחנו יוצאים כל יום. החיים שלנו מלאים במיצרים, מהם אנחנו צריכים ללמוד לצאת ולהתקדם לעבר החירות. וכל שנה אנחנו מזכירים לעצמנו: יציאת מצרים לא נגמרה! היא עבודה לכל החיים.
אז לסיכום..
"הבוקר, בתחנת האוטובוס שמעתי שתי נשים מבוגרות מדברות על זה שאין מה לאכול בפסח. אתמול, חבר הפטיר לכיווני בצער על מצות וכאבי בטן. במהלך הימים האחרונים, אני נתקל בעשרות פוסטים על הסבל מהניקיונות לפסח. חברים, גנבו לנו את פסח! פסח הוא החג המהפכני ביותר בהיסטוריה האנושית: עם-עבדים מעז לקרוא תיגר על המעצמה הגדולה ביותר בעולם, ויוצא לחופשי בניסי-ניסים תוך גילוי גבורה וגאווה לאומית. פסח הוא חג של אמונה באדם. פסח זה לקחת עבד חבול ופצוע וללחוש לו באוזן שהוא לא רק מספר. יש לו חלומות, רגשות וכוחות. ובעיקר – יש לו ייעוד. לספר לו על הדורות הקודמים ולחנך אותו לאמונה אמיתית שהוא מסוגל ללכת בדרכם. פסח הוא חג של מאבק גדול של אומה, של נכונות לדרך ארוכה, לתהליך של בירור פנימי ועמוק. פסח הוא חג של פשטות: קמח-מים ולתנור. לדעת ליהנות מהדברים הפשוטים חסרי התחכום. תחשבו על פסח. תחיו את פסח. אל תאפשרו לשיח רדוד לגנוב לכם אותו. תכלס, רוב הדברים שאתם 'סובלים' מהם הם החלטות שלנו לצאת לפרויקטים ולמבצעי ניקיון. הלכות פסח הן פשוטות ולא מאיימות, ונועדו להתלוות לתהליך פנימי של עבודה רוחנית. אל תהפכו טפל לעיקר. אל תגנבו לעצמכם את פסח". (סרן אביעד חזני)
שבת שלום, חודש ניסן טוב ושמח וב"הצלחה!
