פורסם: 24/08/2021, 22:15מכתב משנת תשס''ד \ חנה מרון
גברתי הנכבדה! אני קוראת בתמיהה וברוגז את כל הברכות שבהן מברכים אנשים אלו את אלו בעונה זו. כולם מצפים ממני לכל. שאני אהיה טובה, שאביא ברכה וסיפוק, ועלייה, שלום, ביטחון ושגשוג – כאילו הכל תלוי בי. ואם חס וחלילה הברכות האלה לא יתגשמו, אני אהיה האשמה ואותי יזכרו כמי שהייתה לא טובה.
זה לא פייר, הרי את יודעת, ולפחות חייבת לדעת, שאני כשלעצמי די ניטרלית ושהדברים לא תלויים בי ובוודאי לא רק בי. אם משהו לא ילך כשורה, ואפילו אם שום דבר לא ילך כשורה, אתם תהיו אשמים לא פחות ממני. אדרבה, תהיו אשמים יותר ממני, כי ברוב העניינים, התפתחותם תלויה בכם. לכן נראה לי מוזר ובילתי הוגן ובילתי הגיוני שאני הנתבעת.
ברצוני להודיעך ולבקשך כי תודיעי ברבים, שאני ניצבת בפתח דרכי דווקא כהתובעת, כתובעת מכם להתנהג כפי שצריך, להיות חכמים וטובים, כי אם לא תהיו כאלה, אם אתם במעשיכם תגרמו להתדרדרות או לירידה או לתחושה של אי נחת – אני אהיה הסובלת. שמי יוכתם ואכנס להיסטוריה מושמצת, נידונה להיות זכורה לרעה – ואף אחד לא יוכל לתקן זאת.
אני דורשת מכם שיתוף פעולה כדי שהדברים יתפתחו לטוב, במקום שתצפו ממני למעשה ניסים. אני רק צירוף של ימים, ושל מעשים הנעשים באותם ימים. הרי אדם אינו יכול לרצוח את הוריו ולדרוש את רחמי בית המשפט בזכות יתמותו. ובדיוק כך, אין ציבור יכול לחטוף ולאכול ולבוא אליי בטענות שלא הבאתי ברכה. ברכה צומחת מעמל, מיוזמה ומיצירה, מניצול נכון של משאבים, מהשקעה במקום שצריך ומחסכון במקום שצריך. לא מן השנה, שהיא בסך הכל לוח!
אותו דבר ביחס לסיפוק. איך אני יכולה להביא סיפוק? לא מורידים זאת משמיים. סיפוק יש לאדם או לקולקטיב של אנשים כאשר הוא שלם עם עצמו. כאשר הוא יודע בליבו שהוא בסדר. הוא הדין גם בעליה. וכי אני יכולה להביא עליה? אם אתם תוציאו את דיבת הארץ רעה, אם עולים פוטנציאלים יקראו בעיתונים ובמכתבים שהאוכלוסיה הישראלית שפופה, שהיא כל הזמן מתלוננת, שאין לה נחת ולא טוב לה, אם כך מדוע שהם יצטרפו אליה? ואם לא הצטרפו אליה, אי אפשר להאשים אותי.
אבל יאשימו אותי. נשבר לי לשמוע על כל הדברים הטובים שאתם דורשים ממני. שאני אביא, שאני אסדר, שאני אספק. הכל אני. אולי תביאו אתם לי ברכה וסיפוק ושגשוג? תפקחו את העיניים תפעילו את השיקול, תכבשו את היצר. אנא, היו טובים כדי שיגידו שתשס''ד הייתה טובה. הבטיחו לי את מקומי בהיסטוריה בצד השנים הברוכות וייטב לי וייטב גם לכם.
בכל הכבוד, שנת תשס''ד.
כמובן שהטקסט לא מדבר רק על שנת תשס''ד, תוכלו להשתמש בו בכל שנה:)
גברתי הנכבדה! אני קוראת בתמיהה וברוגז את כל הברכות שבהן מברכים אנשים אלו את אלו בעונה זו. כולם מצפים ממני לכל. שאני אהיה טובה, שאביא ברכה וסיפוק, ועלייה, שלום, ביטחון ושגשוג – כאילו הכל תלוי בי. ואם חס וחלילה הברכות האלה לא יתגשמו, אני אהיה האשמה ואותי יזכרו כמי שהייתה לא טובה.
זה לא פייר, הרי את יודעת, ולפחות חייבת לדעת, שאני כשלעצמי די ניטרלית ושהדברים לא תלויים בי ובוודאי לא רק בי. אם משהו לא ילך כשורה, ואפילו אם שום דבר לא ילך כשורה, אתם תהיו אשמים לא פחות ממני. אדרבה, תהיו אשמים יותר ממני, כי ברוב העניינים, התפתחותם תלויה בכם. לכן נראה לי מוזר ובילתי הוגן ובילתי הגיוני שאני הנתבעת.
ברצוני להודיעך ולבקשך כי תודיעי ברבים, שאני ניצבת בפתח דרכי דווקא כהתובעת, כתובעת מכם להתנהג כפי שצריך, להיות חכמים וטובים, כי אם לא תהיו כאלה, אם אתם במעשיכם תגרמו להתדרדרות או לירידה או לתחושה של אי נחת – אני אהיה הסובלת. שמי יוכתם ואכנס להיסטוריה מושמצת, נידונה להיות זכורה לרעה – ואף אחד לא יוכל לתקן זאת.
אני דורשת מכם שיתוף פעולה כדי שהדברים יתפתחו לטוב, במקום שתצפו ממני למעשה ניסים. אני רק צירוף של ימים, ושל מעשים הנעשים באותם ימים. הרי אדם אינו יכול לרצוח את הוריו ולדרוש את רחמי בית המשפט בזכות יתמותו. ובדיוק כך, אין ציבור יכול לחטוף ולאכול ולבוא אליי בטענות שלא הבאתי ברכה. ברכה צומחת מעמל, מיוזמה ומיצירה, מניצול נכון של משאבים, מהשקעה במקום שצריך ומחסכון במקום שצריך. לא מן השנה, שהיא בסך הכל לוח!
אותו דבר ביחס לסיפוק. איך אני יכולה להביא סיפוק? לא מורידים זאת משמיים. סיפוק יש לאדם או לקולקטיב של אנשים כאשר הוא שלם עם עצמו. כאשר הוא יודע בליבו שהוא בסדר. הוא הדין גם בעליה. וכי אני יכולה להביא עליה? אם אתם תוציאו את דיבת הארץ רעה, אם עולים פוטנציאלים יקראו בעיתונים ובמכתבים שהאוכלוסיה הישראלית שפופה, שהיא כל הזמן מתלוננת, שאין לה נחת ולא טוב לה, אם כך מדוע שהם יצטרפו אליה? ואם לא הצטרפו אליה, אי אפשר להאשים אותי.
אבל יאשימו אותי. נשבר לי לשמוע על כל הדברים הטובים שאתם דורשים ממני. שאני אביא, שאני אסדר, שאני אספק. הכל אני. אולי תביאו אתם לי ברכה וסיפוק ושגשוג? תפקחו את העיניים תפעילו את השיקול, תכבשו את היצר. אנא, היו טובים כדי שיגידו שתשס''ד הייתה טובה. הבטיחו לי את מקומי בהיסטוריה בצד השנים הברוכות וייטב לי וייטב גם לכם.
בכל הכבוד, שנת תשס''ד.
כמובן שהטקסט לא מדבר רק על שנת תשס''ד, תוכלו להשתמש בו בכל שנה:)