פורסם: 31/03/2021, 20:331. החניכים ישבו במעגל על כיסאות ויניחו ראש על החניך שמשמאלם, כשהרגליים שלהם לכיוון ימין, כך שיווצר מעין מעגל מכולם.
כל פעם נוציא עוד כיסא מהכיסאות שהחניכים יושבים/שוכבים עליהם, והם יצטרכו להישאר באוויר עד שכל הכיסאות בחוץ והם יצרו מעגל באוויר.
ברגע שאחד החניכים נופל ונוגע ברצפה כולם פסולים. (ויתור על הנוחות שלי בשביל שכולם יצליחו)
2. החניכים יעמדו בשורה וכל אחד שהסיטואציה נכונה לגביו יתקדם צעד.
האם אעזור למישהו במצבים הבאים: בלימודים, בשטיפת כלים, לשחק עם אח קטן, לבקר את סבא וסבתא, להתנדב יחד עם כל השבט
האם אעזור למישהו כשלא נוח לי באחד המצבים הבאים: אני עייף, אני לא מרגיש טוב, אני מעדיף לעשות משהו אחר, יחשבו עלי משהו לא טוב
3. נספר את הסיפור על 'אחרי 10 שנים'
https://www.kipa.co.il/community/show/875018/
נעלה שאלה: עד כמה אנחנו באמת הולכים אחרי האידיאלים שלנו ולא מוותרים עליהן גם כשזה לא הכי נוח לנו? גם בדברים הפשוטים היומיומיים אם משהו חשוב לי האם אני מתאמץ עליו באמת?
כמו שראינו, כשהדבר חשוב לנו, אנחנו לא מוכנים לוותר עליו.
4. נשחק 'קוף באמצע' (לא רוצים להיות קוף, אבל זה מה שנותן משמעות למשחק של כולם)
5. נציג לחניכים את ההגדרה למילה פראייר מויקיפדיה *נספח
נשאל אותם מה הם אומרים על ההגדרה הזאת ועל פראייר בכללי?
6. נקרא את הקטע 'פראייר' *מצורף כקובץ
7. נסכם: חשוב ללכת לגמרי עם דברים שחשובים לנו ולהשקיע בהם. אם לא נשקיע מאמץ בערכים שחשובים לנו- הם לא יתקדמו ולא יושגו. לדוגמא: מדינה, זהירות בדרכים ועוד.
זה הכל תלוי בנו, עד כמה נסכים לוותר על הנוחות שלנו ולהתמסר למען האידיאלים שחשובים לנו.
8. צ'ופר: הקטע של אלירז פרץ הי"ד 'אם אתה אוהב..' *נספח
*נספח
פראייר היא מילת סלנג ישראלי המתארת אדם שמאפשר את ניצולו בידי אחרים. זהו מושג מפתח בחברה הישראלית, והרצון לא להיות "פראייר" מהווה מוטיב מרכזי בהוויה הישראלית-צברית.
"צריך לתת הכל,
אם אתה אוהב אז אתה אוהב עד הסוף,
אם אתה חבר אז אתה חבר עד הסוף,
ואם אתה בצבא בקרבי אז אתה עד הסוף שם ואתה נותן את הכל,
וגם אם כל אלו באים על חשבונך האישי.
זה מה שנקרא במילים גבוהות: מסירות נפש!
וזה בא לומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה!
והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מידי פעם,
אלה כל הזמן הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה"
"אנא אלי, עשה אותי כלי לשליחותך"
(אלירז פרץ הי"ד)
כל פעם נוציא עוד כיסא מהכיסאות שהחניכים יושבים/שוכבים עליהם, והם יצטרכו להישאר באוויר עד שכל הכיסאות בחוץ והם יצרו מעגל באוויר.
ברגע שאחד החניכים נופל ונוגע ברצפה כולם פסולים. (ויתור על הנוחות שלי בשביל שכולם יצליחו)
2. החניכים יעמדו בשורה וכל אחד שהסיטואציה נכונה לגביו יתקדם צעד.
האם אעזור למישהו במצבים הבאים: בלימודים, בשטיפת כלים, לשחק עם אח קטן, לבקר את סבא וסבתא, להתנדב יחד עם כל השבט
האם אעזור למישהו כשלא נוח לי באחד המצבים הבאים: אני עייף, אני לא מרגיש טוב, אני מעדיף לעשות משהו אחר, יחשבו עלי משהו לא טוב
3. נספר את הסיפור על 'אחרי 10 שנים'
https://www.kipa.co.il/community/show/875018/
נעלה שאלה: עד כמה אנחנו באמת הולכים אחרי האידיאלים שלנו ולא מוותרים עליהן גם כשזה לא הכי נוח לנו? גם בדברים הפשוטים היומיומיים אם משהו חשוב לי האם אני מתאמץ עליו באמת?
כמו שראינו, כשהדבר חשוב לנו, אנחנו לא מוכנים לוותר עליו.
4. נשחק 'קוף באמצע' (לא רוצים להיות קוף, אבל זה מה שנותן משמעות למשחק של כולם)
5. נציג לחניכים את ההגדרה למילה פראייר מויקיפדיה *נספח
נשאל אותם מה הם אומרים על ההגדרה הזאת ועל פראייר בכללי?
6. נקרא את הקטע 'פראייר' *מצורף כקובץ
7. נסכם: חשוב ללכת לגמרי עם דברים שחשובים לנו ולהשקיע בהם. אם לא נשקיע מאמץ בערכים שחשובים לנו- הם לא יתקדמו ולא יושגו. לדוגמא: מדינה, זהירות בדרכים ועוד.
זה הכל תלוי בנו, עד כמה נסכים לוותר על הנוחות שלנו ולהתמסר למען האידיאלים שחשובים לנו.
8. צ'ופר: הקטע של אלירז פרץ הי"ד 'אם אתה אוהב..' *נספח
*נספח
פראייר היא מילת סלנג ישראלי המתארת אדם שמאפשר את ניצולו בידי אחרים. זהו מושג מפתח בחברה הישראלית, והרצון לא להיות "פראייר" מהווה מוטיב מרכזי בהוויה הישראלית-צברית.
"צריך לתת הכל,
אם אתה אוהב אז אתה אוהב עד הסוף,
אם אתה חבר אז אתה חבר עד הסוף,
ואם אתה בצבא בקרבי אז אתה עד הסוף שם ואתה נותן את הכל,
וגם אם כל אלו באים על חשבונך האישי.
זה מה שנקרא במילים גבוהות: מסירות נפש!
וזה בא לומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה!
והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מידי פעם,
אלה כל הזמן הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה"
"אנא אלי, עשה אותי כלי לשליחותך"
(אלירז פרץ הי"ד)