פורסם: 08/04/2021, 00:12שואלים אתם מי אני? האמנם לא תכירו מי ומה אני?
והם כולם הבחינו בי מייד.
כולם, הציידים על השבילים, הרודפים על הדרכים, המשמרות על הגבולות.
הם כולם הכירו אותי. בקיץ ובחורף , בגשם ובשלג ובשחור הלילה .
הם כולם הרגישו בי מרחוק, הריחו את ריחי…
ואתם עודכם שואלים כיצד? כן! ילד יהודי אני, הלועג לכל הציידים. ילד יהודי שאינויודע פחד מהו .
מאין באתי? באתם גם אתם לחקור אותי?
טוב, אגלה לכם את הסוד:
מבור המתים אני בא. מקבר פתוח יצאתי! שם נולדתי מחדש.
מה שהיה לפני זה, לא אזכור ולא אספר. לא אספר על אחותי הקטנה
ושני אחיי הגדולים ועל התינוק אורי, ועל אימא שנלקחה עם כל הילדים חוץ ממני.
בבור נולדתי, שכבתי בבור עם כל היהודים, עם כל הילדים וצעקתי: "שמע ישראל"
ואבא אמר לי: "צא אתה, ילדי, מתוך הבור. דמי שלי נוזל ואוזל מקרבי, ואתה חי ורוצה לחיות.
דע, כי מבור המוות אתה קם לחיים ושמך יקרא מהיום: "חיים". ברח מכאן חיים בני וחיה תחיה!
ברחתי מהקבר הפתוח אל היער הסמוך. ואני לחשתי לכל צמחי היער את סודי.
אולם הציידים ארבו לי, סבבוני בתוך היער וכמעט שנפלתי בפח שפרשו לרגלי, עד שיצאתי מהיער.
הרודים עקבו אחרי, הם היו מחנות, מחנות ואני יחידי והם כולם רדפו אחרי כדי לתפוס אותי.
ואז הבינותי כי נושא אני איתי אוצר אשר יקר בעיניהם מכל יקר, וכדאית להם כל העבודה וכל הטרחה.
לא פעם נמאסו לי החיים האלה. לא פעם חשבתי על אימא ואבא שנשארו בתוך הבור וחשבתי שלא טוב שעזבתי אותם,
כי אני ילד יהודי יחידי, ומה לילד יהודי כמוני לחיות בין כל-כך הרבה ציידים ?!?
אבל כל פעם שראיתי שמחפשים עוד יהודי ועוד יהודי, הבינותי שילד יהודי הוא אוצר גדול ונשבעתי לשמור על האוצר הזה ויהי מה !!
והם כולם הבחינו בי מייד.
כולם, הציידים על השבילים, הרודפים על הדרכים, המשמרות על הגבולות.
הם כולם הכירו אותי. בקיץ ובחורף , בגשם ובשלג ובשחור הלילה .
הם כולם הרגישו בי מרחוק, הריחו את ריחי…
ואתם עודכם שואלים כיצד? כן! ילד יהודי אני, הלועג לכל הציידים. ילד יהודי שאינויודע פחד מהו .
מאין באתי? באתם גם אתם לחקור אותי?
טוב, אגלה לכם את הסוד:
מבור המתים אני בא. מקבר פתוח יצאתי! שם נולדתי מחדש.
מה שהיה לפני זה, לא אזכור ולא אספר. לא אספר על אחותי הקטנה
ושני אחיי הגדולים ועל התינוק אורי, ועל אימא שנלקחה עם כל הילדים חוץ ממני.
בבור נולדתי, שכבתי בבור עם כל היהודים, עם כל הילדים וצעקתי: "שמע ישראל"
ואבא אמר לי: "צא אתה, ילדי, מתוך הבור. דמי שלי נוזל ואוזל מקרבי, ואתה חי ורוצה לחיות.
דע, כי מבור המוות אתה קם לחיים ושמך יקרא מהיום: "חיים". ברח מכאן חיים בני וחיה תחיה!
ברחתי מהקבר הפתוח אל היער הסמוך. ואני לחשתי לכל צמחי היער את סודי.
אולם הציידים ארבו לי, סבבוני בתוך היער וכמעט שנפלתי בפח שפרשו לרגלי, עד שיצאתי מהיער.
הרודים עקבו אחרי, הם היו מחנות, מחנות ואני יחידי והם כולם רדפו אחרי כדי לתפוס אותי.
ואז הבינותי כי נושא אני איתי אוצר אשר יקר בעיניהם מכל יקר, וכדאית להם כל העבודה וכל הטרחה.
לא פעם נמאסו לי החיים האלה. לא פעם חשבתי על אימא ואבא שנשארו בתוך הבור וחשבתי שלא טוב שעזבתי אותם,
כי אני ילד יהודי יחידי, ומה לילד יהודי כמוני לחיות בין כל-כך הרבה ציידים ?!?
אבל כל פעם שראיתי שמחפשים עוד יהודי ועוד יהודי, הבינותי שילד יהודי הוא אוצר גדול ונשבעתי לשמור על האוצר הזה ויהי מה !!