פורסם: 13/05/2021, 11:06קטע שאפשר לשלוח לחניכים על המצב.
מעט סדר בבלאגן
הרב חגי לונדין
קשה לראות את הטוב בימים כמו אלו, לכן נשתמש במילה אחרת: ניתן לראות את *הסדר* גם בתוך הבלאגן שאנו מצויים בו. סדר משמעו שליטה; שליטה משמעותה שיש כיוון ויש מטרה; במילים אחרות - יש א-לוהים! בפרשת במדבר, לפני תחילת המסעות של עם ישראל - מפורט קודם כל סדר תנועת המחנות. איש על מחנהו ואחד על דגלו.
אז נכניס דברים לסדר:
א. הפרעות של ערביי ישראל והמתקפה מעזה אינם איום קיומי מיידי (!) על מדינת ישראל. פורפורציה. הם יוצרים נזק אדיר, אבל לא כולנו הולכים למות היום. צה"ל חזק, מדינת ישראל חזקה יותר מכל כוח אחר באיזור שלנו.
ב. היכולת לחסל את האיומים הללו היא בעיקרה עניין של החלטה נחושה. וזה מה שיתרחש בימים הקרובים, בוודאות.
ג. דווקא התפרעויות הללו מחזקות אותנו לטווח ארוך. התועלת המרכזית שלהם היא בשכנוע כל אותם מבינינו שהתבלבלו מי אויב ומי ידיד. נכון שיש חלק מהציבור היהודי שאיבד את זה, אבל הם מיעוט נכחד (דמוגרפית ותרבותית), גם אם יש להם נוכחות חזקה בתקשורת. הציבור היהודי הרחב מפנים את הסכנה וזה ישאר גם אחרי שהמהומות ירגעו. הציבור הערבי הרחב ירגע. אין להם ברירה, ורובם רוצים זאת בסתר ליבם.
ד. חסד עשה איתנו הקב"ה שהבירור התודעתי הזה נעשה בתנאים נוחים יחסית. תארו לכם שהשיעור הזה היה נצרך להילמד בזמן מתקפה איראנית ואלפי טילי חיזבאללה; ואז הגייס החמישי היה משתולל. יש פה תרגיל יבש לפני רטוב. הלקחים יופקו בעז"ה, וגם שם ננצח.
ה. גם ברמה האישית - יש פה הזדמנות לכל אחד ולכל אחת מאיתנו לאמן את שריר החוסן. קור רוח, שליטה עצמית והמון אמונה. מכאן הכל מתחיל.
ו. לזכור תמיד: אפשר לעבור ולנצח את הכל! ניצחנו אלפי שנות היסטוריה, לאחרונה ניצחנו את הקורונה. אסור לתת לרגש הרגעי לטשטש את המבט הנצחי: מדינת ישראל פורחת במקביל לכל הקשיים כבר עשרות שנים. אנחנו לא בימי השואה ולא בימי פרעות תרפ"ט. אנחנו חיים כיום בתקופה המאושרת ביותר בתולדות העם היהודי, והנכדים שלנו יחיו בתקופה עוד יותר מאושרת.
כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב.
הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה'.
מעט סדר בבלאגן
הרב חגי לונדין
קשה לראות את הטוב בימים כמו אלו, לכן נשתמש במילה אחרת: ניתן לראות את *הסדר* גם בתוך הבלאגן שאנו מצויים בו. סדר משמעו שליטה; שליטה משמעותה שיש כיוון ויש מטרה; במילים אחרות - יש א-לוהים! בפרשת במדבר, לפני תחילת המסעות של עם ישראל - מפורט קודם כל סדר תנועת המחנות. איש על מחנהו ואחד על דגלו.
אז נכניס דברים לסדר:
א. הפרעות של ערביי ישראל והמתקפה מעזה אינם איום קיומי מיידי (!) על מדינת ישראל. פורפורציה. הם יוצרים נזק אדיר, אבל לא כולנו הולכים למות היום. צה"ל חזק, מדינת ישראל חזקה יותר מכל כוח אחר באיזור שלנו.
ב. היכולת לחסל את האיומים הללו היא בעיקרה עניין של החלטה נחושה. וזה מה שיתרחש בימים הקרובים, בוודאות.
ג. דווקא התפרעויות הללו מחזקות אותנו לטווח ארוך. התועלת המרכזית שלהם היא בשכנוע כל אותם מבינינו שהתבלבלו מי אויב ומי ידיד. נכון שיש חלק מהציבור היהודי שאיבד את זה, אבל הם מיעוט נכחד (דמוגרפית ותרבותית), גם אם יש להם נוכחות חזקה בתקשורת. הציבור היהודי הרחב מפנים את הסכנה וזה ישאר גם אחרי שהמהומות ירגעו. הציבור הערבי הרחב ירגע. אין להם ברירה, ורובם רוצים זאת בסתר ליבם.
ד. חסד עשה איתנו הקב"ה שהבירור התודעתי הזה נעשה בתנאים נוחים יחסית. תארו לכם שהשיעור הזה היה נצרך להילמד בזמן מתקפה איראנית ואלפי טילי חיזבאללה; ואז הגייס החמישי היה משתולל. יש פה תרגיל יבש לפני רטוב. הלקחים יופקו בעז"ה, וגם שם ננצח.
ה. גם ברמה האישית - יש פה הזדמנות לכל אחד ולכל אחת מאיתנו לאמן את שריר החוסן. קור רוח, שליטה עצמית והמון אמונה. מכאן הכל מתחיל.
ו. לזכור תמיד: אפשר לעבור ולנצח את הכל! ניצחנו אלפי שנות היסטוריה, לאחרונה ניצחנו את הקורונה. אסור לתת לרגש הרגעי לטשטש את המבט הנצחי: מדינת ישראל פורחת במקביל לכל הקשיים כבר עשרות שנים. אנחנו לא בימי השואה ולא בימי פרעות תרפ"ט. אנחנו חיים כיום בתקופה המאושרת ביותר בתולדות העם היהודי, והנכדים שלנו יחיו בתקופה עוד יותר מאושרת.
כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב.
הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה'.