פורסם: 19/05/2021, 12:28על הבחירה
1. נפזר על הרצפה דפים עם מספרים כמספר החניכים. החניכים יעמדו מסביב במעגל, ויצטרכו לדרוך על כל המספרים לפי הסדר מבלי שכמה חניכים ידרכו במקביל ומבלי לתאם ביניהם. לאחר המשחק, נשאל את החניכים, איך היה המשחק אם היינו אומרים להם כל פעם תור מי לדרוך?
2. מה תיקח איתך לאי בודד? בהתחלה ניתן לחניכים לבחור דברים שהיו לוקחים איתם. לאחר מכן, נשאל את החניכים איך היו מרגישים אם היינו מחליטים עבורם לקחת לחם, חבר אחד ותנ"ך בלבד?
נסביר שחשוב לנו לבחור לעצמנו איך להתנהג ומה לעשות, וכשאנו בוחרים אנחנו הרבה יותר מחוברים לדברים ושמחים בהם.
3. 'הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.'
נציג לחניכים את הפסוק, ונדון איתם - מה העניין של הבחירה הזאת? הקב"ה אומר לנו שיש חיים ומוות במציאות, וגם אומר לנו במה לבחור.. למה שהוא לא יבחר בשבילנו פשוט אם בוודאות זה מה שטוב לנו? ואם יש עניין שאנחנו נבחר אז למה לומר לנו מה לבחור ולא לתת לנו להבין לבד?
נסביר שהקב"ה חפץ בטובתנו, רוצה שהטוב יהיה שלנו ממש ולשם כך צריך שאנחנו נבחר בו! הבחירה נותנת לנו אפשרות להיות משוייכים לדבר באמת, בעומקו, לקנות אותו. אנחנו רוצים להצליח לבחור בכל הנקודות המשמעותיות של החיים שלנו. להצליח לעצור, לחשוב, לבחור. לבחור בטוב, אבל שהוא יהיה עצמי לנו ולא כי מישהו הכריח אותנו.
4. נציג מספר סיטואציות ונבקש מהחניכים לקטלג אותן ל2 קבוצות:
שלחו בוואטספ יוזמה של איסוף ממתקים לחיילים, יש מיזם בו עוזרים לקשישים בזמן מלחמה ללכת למרחב מוגן, צוות נחשון מארגן הפרשת חלה בסניף למי שרוצה
אמא מבקשת ממני לשטוף כלים, המורה מבקשת ממני לעזור לחברה להשלים שיעור שהפסידה, כל השבט הולך להתנדב בגמ"ח
(הסיטואציות מתחלקות לדברים שנוגעים אלי ישירות ויש לי בחירה האם לעשות אותם/ דברים כלליים שיש ואני יכול לבחור להצטרף אליהם)
נשאל את החניכים- מה ההבדל בין הקבוצות? באיזה מהן יותר קל לנו לעשות מה שנראה לנו נכון? באילו יותר קל להימנע מבחירה ולתת לדברים לעבור לידי?
נסביר שלפעמים לא נעמוד בנקודת בחירה בה אנחנו צריכים בהכרח לבחור בין טוב לרע, אלא אנו כביכול מעיין צופים מהצד על סיטואציה, ויכולים לבחור האם להתערב ולהוסיף טוב או להישאר במצב שלנו כפי שהוא. זה כביכול מעשה יותר אקטיבי- אף אחד לא מכריח אותי לבחור. אם כאן אבחר להיות בוחר ולהוסיף טוב- זה בחירה שלי לגמרי להיות שותף.. אם נבין שהאפשרות לבחור בטוב היא בעצמה זכות גדולה- נשמח עוד יותר ביכולת שלנו לבחור בטוב גם בלי שכביכול כופים עלינו לבחור בו ונקפוץ על ההזדמנות כשתהיה לנו כזו.
5. נשחק עם החניכים 'אני מביא למסיבה'. לאחר מספר סבבים, נבחר אנחנו מה התנאי להיכנס למסיבה- החוקיות תהיה צורת אמירה מסויימת ולא מה מביאים, לדוגמא: צריך לומר בתבנית 'אני מביא למסיבה __ וזהו'
נשאל את החניכים על מקרים בהם אין לנו בחירה מה לעשות (לדוגמא חייבים ללכת לבי"ס), מה המקום בו אנו יכולים להיות בוחרים במצבים האלו? איך עושים את זה? נגיע למסקנה שכמו במשחק, יש משמעות לאיך אנחנו עושים את הדברים.. אנחנו יכולים לבחור לעשות את ההכרח מתוך בחירה, ברצון, בשמחה, לעשות עד הסוף בצורה הכי טובה שאפשר, ואז אנחנו לא כנועים למציאות אלא בוחרים גם בה!
1. נפזר על הרצפה דפים עם מספרים כמספר החניכים. החניכים יעמדו מסביב במעגל, ויצטרכו לדרוך על כל המספרים לפי הסדר מבלי שכמה חניכים ידרכו במקביל ומבלי לתאם ביניהם. לאחר המשחק, נשאל את החניכים, איך היה המשחק אם היינו אומרים להם כל פעם תור מי לדרוך?
2. מה תיקח איתך לאי בודד? בהתחלה ניתן לחניכים לבחור דברים שהיו לוקחים איתם. לאחר מכן, נשאל את החניכים איך היו מרגישים אם היינו מחליטים עבורם לקחת לחם, חבר אחד ותנ"ך בלבד?
נסביר שחשוב לנו לבחור לעצמנו איך להתנהג ומה לעשות, וכשאנו בוחרים אנחנו הרבה יותר מחוברים לדברים ושמחים בהם.
3. 'הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.'
נציג לחניכים את הפסוק, ונדון איתם - מה העניין של הבחירה הזאת? הקב"ה אומר לנו שיש חיים ומוות במציאות, וגם אומר לנו במה לבחור.. למה שהוא לא יבחר בשבילנו פשוט אם בוודאות זה מה שטוב לנו? ואם יש עניין שאנחנו נבחר אז למה לומר לנו מה לבחור ולא לתת לנו להבין לבד?
נסביר שהקב"ה חפץ בטובתנו, רוצה שהטוב יהיה שלנו ממש ולשם כך צריך שאנחנו נבחר בו! הבחירה נותנת לנו אפשרות להיות משוייכים לדבר באמת, בעומקו, לקנות אותו. אנחנו רוצים להצליח לבחור בכל הנקודות המשמעותיות של החיים שלנו. להצליח לעצור, לחשוב, לבחור. לבחור בטוב, אבל שהוא יהיה עצמי לנו ולא כי מישהו הכריח אותנו.
4. נציג מספר סיטואציות ונבקש מהחניכים לקטלג אותן ל2 קבוצות:
שלחו בוואטספ יוזמה של איסוף ממתקים לחיילים, יש מיזם בו עוזרים לקשישים בזמן מלחמה ללכת למרחב מוגן, צוות נחשון מארגן הפרשת חלה בסניף למי שרוצה
אמא מבקשת ממני לשטוף כלים, המורה מבקשת ממני לעזור לחברה להשלים שיעור שהפסידה, כל השבט הולך להתנדב בגמ"ח
(הסיטואציות מתחלקות לדברים שנוגעים אלי ישירות ויש לי בחירה האם לעשות אותם/ דברים כלליים שיש ואני יכול לבחור להצטרף אליהם)
נשאל את החניכים- מה ההבדל בין הקבוצות? באיזה מהן יותר קל לנו לעשות מה שנראה לנו נכון? באילו יותר קל להימנע מבחירה ולתת לדברים לעבור לידי?
נסביר שלפעמים לא נעמוד בנקודת בחירה בה אנחנו צריכים בהכרח לבחור בין טוב לרע, אלא אנו כביכול מעיין צופים מהצד על סיטואציה, ויכולים לבחור האם להתערב ולהוסיף טוב או להישאר במצב שלנו כפי שהוא. זה כביכול מעשה יותר אקטיבי- אף אחד לא מכריח אותי לבחור. אם כאן אבחר להיות בוחר ולהוסיף טוב- זה בחירה שלי לגמרי להיות שותף.. אם נבין שהאפשרות לבחור בטוב היא בעצמה זכות גדולה- נשמח עוד יותר ביכולת שלנו לבחור בטוב גם בלי שכביכול כופים עלינו לבחור בו ונקפוץ על ההזדמנות כשתהיה לנו כזו.
5. נשחק עם החניכים 'אני מביא למסיבה'. לאחר מספר סבבים, נבחר אנחנו מה התנאי להיכנס למסיבה- החוקיות תהיה צורת אמירה מסויימת ולא מה מביאים, לדוגמא: צריך לומר בתבנית 'אני מביא למסיבה __ וזהו'
נשאל את החניכים על מקרים בהם אין לנו בחירה מה לעשות (לדוגמא חייבים ללכת לבי"ס), מה המקום בו אנו יכולים להיות בוחרים במצבים האלו? איך עושים את זה? נגיע למסקנה שכמו במשחק, יש משמעות לאיך אנחנו עושים את הדברים.. אנחנו יכולים לבחור לעשות את ההכרח מתוך בחירה, ברצון, בשמחה, לעשות עד הסוף בצורה הכי טובה שאפשר, ואז אנחנו לא כנועים למציאות אלא בוחרים גם בה!