פורסם: 27/06/2021, 09:36אני מנסה לדמיין את הגן שעשועים ליד הבית שלי נשרף.
בתור אחד שמאוד אוהב לשחק באש נראלי זה מטורף! כל הפלסטיק נמס ויהיה נטיפי אש מגניבים!
אבל כשהבית שנשרף הוא של האדם שאני הכי פחות אוהב, המעצבן של העיר. זה כבר קצת פחות מגניב אפילו קצת מפחיד.
כשבית של חבר שלי נשרף, וואו נראלי אני לא יישן בלילה, אחבק אותו בלי סוף ואביא לו את כל הבגדים שלי, כל מה שיצטרף שיבוא עליי אני אהיה שם בשבילו בכול מה שצריך.
כשהבית שלי נשרף זה טראומה
כל החיים שלי שם! הכולללל! כל דבר הכי קטן מזכיר לי מלא דברים, ועכשיו הכול נשרף, אלבומים בגדים זכרונות... חיים!
עכשיו צריך לאסוף את עצמי ולהתחיל מחדש.
עכשיו תדמיינו שחס וחלילה נשרף בית כנסת, ישן כזה... ברוך ה' הבית כנסת היה ריק מאדם. ואין נפגעים .. ובכל זאת התמונה של סידורים שרופים ישר מזכיר תמונות של מאורעות תרפ"ט.
ואם חס ושלום ספרי תורה! אין מילים זאת הרגשה נוראית!
ואם זה היה יותר קרוב,
הבית כנסת שלכם בישוב ... אחרי שבנו אותו לקח הרבה זמן ועכשיו חלילה היה קצר בחשמל והוא נשרף!!! דיכאון ישובי! אף אחד לא מדבר עם השני , ריח של שריפה נוראי, פשוט שיגעון.
ואז פתאום גילו שזה היה פועל ערבי שהצית את הלהבה. הכעס עולה שינאה מציפה אותנו וקם רצון עז לנקמה!!!
למה זה ככה?
התוצאה היא אותה התוצאה...
בשני המקרים הבית נשרף ובשניהם הקדוש ברוך הוא הוא זה שסובב שזה מה שיהיה.
הערבי הוא סתם כלי במשחק.
אז מה היינו יכולים לעשות? זה לא אנחנו! זה הוא! הוא שרף! הערבים האלה תאמין לי ...
אנחנו זה הסיבה שנשרף? מה אני קשור? אני חי את החיים שלי... לא מפריע לאף אחד. ומשתדל להתנדב פה ושם. טוב נו אולי לפעמים יש מקומות שבהם אני נופל. אני מודה! אבל רד ממני אף אחד לא מושלם!
פסדר נו אני לא יכול, מה אני אעשה?
זה אני תתמודד.
נראלי שאני שומע כאן זריקת אחריות.
יש מצב?
בית המקדש.
"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"
בית לא רק שלי. לא רק שלך. של כולם!
פה אני ואתה בונים את הכלל.
כמאמר המשורר "אני ואתה נשנה את העולם"
עכשיו תחשבו מה נשרף.
אבל זה לא רק נשרף זה הרבה יותר מיזה.
זה לקחת את עשרת הגדולים של העם ולהוציא אותם להורג בניתות משונות מה שנקרא: "עשרת הרוגי מלכות"
וזה לבזוז לרצוח לבזות לאנוס לשבור לחרב כל דבר שאני מכיר, כל דבר שגדלתי עליו כל קשר שיש לי לכל דבר כבר לא קיים.
וזה לחלל כל דבר שאתה מאמין בו כל דבר שאתה רואה בו ערך, שם ימצאו את המקום שבו הם יחללו. מי זה הם?
השליחים במשחק הגדול.
אנחנו רק צריכים להבין שיש לנו מקום שיש לנו השפעה על המשך המשחק.
"כל דור שבית המקדש לא נבנה בימי כאילו נחרב בימיו"
בציפייה לישועה קרובה !
בבנין ירושלים השלמה !
במהרה בימינו אמן.
בתור אחד שמאוד אוהב לשחק באש נראלי זה מטורף! כל הפלסטיק נמס ויהיה נטיפי אש מגניבים!
אבל כשהבית שנשרף הוא של האדם שאני הכי פחות אוהב, המעצבן של העיר. זה כבר קצת פחות מגניב אפילו קצת מפחיד.
כשבית של חבר שלי נשרף, וואו נראלי אני לא יישן בלילה, אחבק אותו בלי סוף ואביא לו את כל הבגדים שלי, כל מה שיצטרף שיבוא עליי אני אהיה שם בשבילו בכול מה שצריך.
כשהבית שלי נשרף זה טראומה
כל החיים שלי שם! הכולללל! כל דבר הכי קטן מזכיר לי מלא דברים, ועכשיו הכול נשרף, אלבומים בגדים זכרונות... חיים!
עכשיו צריך לאסוף את עצמי ולהתחיל מחדש.
עכשיו תדמיינו שחס וחלילה נשרף בית כנסת, ישן כזה... ברוך ה' הבית כנסת היה ריק מאדם. ואין נפגעים .. ובכל זאת התמונה של סידורים שרופים ישר מזכיר תמונות של מאורעות תרפ"ט.
ואם חס ושלום ספרי תורה! אין מילים זאת הרגשה נוראית!
ואם זה היה יותר קרוב,
הבית כנסת שלכם בישוב ... אחרי שבנו אותו לקח הרבה זמן ועכשיו חלילה היה קצר בחשמל והוא נשרף!!! דיכאון ישובי! אף אחד לא מדבר עם השני , ריח של שריפה נוראי, פשוט שיגעון.
ואז פתאום גילו שזה היה פועל ערבי שהצית את הלהבה. הכעס עולה שינאה מציפה אותנו וקם רצון עז לנקמה!!!
למה זה ככה?
התוצאה היא אותה התוצאה...
בשני המקרים הבית נשרף ובשניהם הקדוש ברוך הוא הוא זה שסובב שזה מה שיהיה.
הערבי הוא סתם כלי במשחק.
אז מה היינו יכולים לעשות? זה לא אנחנו! זה הוא! הוא שרף! הערבים האלה תאמין לי ...
אנחנו זה הסיבה שנשרף? מה אני קשור? אני חי את החיים שלי... לא מפריע לאף אחד. ומשתדל להתנדב פה ושם. טוב נו אולי לפעמים יש מקומות שבהם אני נופל. אני מודה! אבל רד ממני אף אחד לא מושלם!
פסדר נו אני לא יכול, מה אני אעשה?
זה אני תתמודד.
נראלי שאני שומע כאן זריקת אחריות.
יש מצב?
בית המקדש.
"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"
בית לא רק שלי. לא רק שלך. של כולם!
פה אני ואתה בונים את הכלל.
כמאמר המשורר "אני ואתה נשנה את העולם"
עכשיו תחשבו מה נשרף.
אבל זה לא רק נשרף זה הרבה יותר מיזה.
זה לקחת את עשרת הגדולים של העם ולהוציא אותם להורג בניתות משונות מה שנקרא: "עשרת הרוגי מלכות"
וזה לבזוז לרצוח לבזות לאנוס לשבור לחרב כל דבר שאני מכיר, כל דבר שגדלתי עליו כל קשר שיש לי לכל דבר כבר לא קיים.
וזה לחלל כל דבר שאתה מאמין בו כל דבר שאתה רואה בו ערך, שם ימצאו את המקום שבו הם יחללו. מי זה הם?
השליחים במשחק הגדול.
אנחנו רק צריכים להבין שיש לנו מקום שיש לנו השפעה על המשך המשחק.
"כל דור שבית המקדש לא נבנה בימי כאילו נחרב בימיו"
בציפייה לישועה קרובה !
בבנין ירושלים השלמה !
במהרה בימינו אמן.