פורסם: 09/07/2021, 01:21בני גד וראובן עוזבים את משפחתם לכמה שנים כדי לעזור לאחיהם בלחימה-אחריות לזולת
# נשחק חתול ועכבר (כל החניכים עומדים משולבם בידיים ויש 2 שחקנים אחד חתול ואחד עכבר, העכבר בפנים החתול בחוץ-החתול צריך לתפוס את העכבר והחניכים שמחזיקים ידיים צריכים לעזור לו.. אם אחד בטעות פותח לו פותח.. העכבר יפסל)
#נשחק גם טלפון שבור-כל אחד אחראי להעביר את המסר כמה שיותר טוב..
#נשחק גם הטבעת-כל אחד אחרי להעביר את הטבעת בלי יראו
#אם נשאר זמן אפשר גם לשחק איתם 2 כלבים ועצם ,תיפסוני,2 דגלים-אחריות בקבוצה אם אתה לא תרוץ ותנצח אתה מביא את הקבוצה שלך להפסד...)
מדברים עם החניכים-בני גד וראובן עוזבים את משפחתם לכמה שנים כדי לעזור לאחיהם בלחימה- זוהי הקרבה עצומה ומרשימה.
מה דעתכם על מעשה זה? האם נהגו כראוי או שמא זו הקרבה מוגזמת למען שאר עם ישראלנהתייחס לנושא ההקרבה למען הזולת.
סיפור קצר-נספח) הבאתי 2 סיפורים תבחרו מה שבא לכם..
צופר-נספח מעוצב
"גם אם איני מחבב את חבר המלחים, לא אטביע את האונייה. ולא זו בלבד, אלא שאעשה כל שביכולתי כדי להצילה - אסחב, אשאב ואמשוך ככל שאוכל, גם אם המושך איתי הוא הרע שבאויבי.
והסיבה הפשוטה- כולנו בסירה אחת.. בידינו לטבוע או ביחד לשוט!"
* פעם היה מלך שהיה חולה במחלה נדירה ומסוכנת שאף רופא לא ידע איזו תרופה להביא לו, עד בא רופא אחד ואמר שהמלך זקוק לאמבטיה מלאה בקולה. באותו זמן קולה נחשב למשקה מאוד יקר ולכן ביקש המלך מכל משפחה שתביא לו בקבוק קולה לתאריך מסוים. כל משפחה עשתה כל מה שביכולתה כדי לקנות את אותו בקבוק קולה שיציל את המלך. אצל משפחה אחת האבא קנה בקבוק קולה ושם במקרר. בלילה האבא ניגש למקרר וראה שם את הבקבוק ולא יכול היה להתאפק ולכן שתה קצת קולה, הרי אף אחד לא ישים לב אם ישתה מעט. וכך כל אחד מבני המשפחה חשב כך ושתה קצת. הגיע היום שבו צריך להביא למלך את אותו בקבוק קולה ולפתע כל המשפחה הופתעה לגלות שהבקבוק ריק! כולם הבינו שכל אחד שתה מעט וכך זה נגמר. הם לא ידעו מה לעשות עד שהחליטו למלא את אותו בקבוק במים. בתוך אמבטיה מלאה בקולה לא יבחינו שישפכו קצת מים.באותו יום הם באו מאוחר שפכו את הבקבוק והלכו. הגיע הזמן של
המלך לעשות אמבטיה , הוא כולו מתרגש, נכנס לאמבטיה ומופתע היה לגלות שהאמבטיה מלאה במים! המלך כעס והסוף היה מר.
*סיפור על גבורה-רועי קליין מאת אופיר ארבל
רועי קליין נולד בשנת 1975 וגדל ברעננה. לפני שהתגייס לצבא למד במכינת הקדם הצבאית בני דוד שבעלי.
בשנת 1993 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים והתקבל לפלוגת העורב החטיבתית. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.
במהלך המסלול הוקמה יחידת אגוז והצוות בו שירת הועבר אליה והשלים בה את מסלול הלוחם. בהמשך השלים רועי קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד צוות ביחידה. רועי השתחרר מצה"ל ופנה ללימודים בבית המדרש לבוגרי צבא בעלי והמשיך בלימודים אקדמיים באריאל. בהמשך שב לשירות קבע ושימש כמפקד פלוגה ביחידת אגוז.
בשנת 2001 רועי קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד המרכז על תפקודו במארב ליד שכם שבו הרג הכוח שבפיקודו חמישה מחבלים פלסטינים. לאחר מכן מונה לתפקיד סמג"ד של גדוד 51 מחטיבת גולני.
בתפקיד זה נלחם רועי במלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרב בבינת ג'בייל זרקו רימון יד אל הכוח שעליו פיקד. רועי קפץ על הרימון, עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג. בדבר שעשה הציל את החיים של שאר החיילים שהיו לידו. חייליו סיפרו כי בעודו גוסס מפצעיו, דיווח בקשר על מותו וצעק "שמע ישראל"..
שבת שלום!
# נשחק חתול ועכבר (כל החניכים עומדים משולבם בידיים ויש 2 שחקנים אחד חתול ואחד עכבר, העכבר בפנים החתול בחוץ-החתול צריך לתפוס את העכבר והחניכים שמחזיקים ידיים צריכים לעזור לו.. אם אחד בטעות פותח לו פותח.. העכבר יפסל)
#נשחק גם טלפון שבור-כל אחד אחראי להעביר את המסר כמה שיותר טוב..
#נשחק גם הטבעת-כל אחד אחרי להעביר את הטבעת בלי יראו
#אם נשאר זמן אפשר גם לשחק איתם 2 כלבים ועצם ,תיפסוני,2 דגלים-אחריות בקבוצה אם אתה לא תרוץ ותנצח אתה מביא את הקבוצה שלך להפסד...)
מדברים עם החניכים-בני גד וראובן עוזבים את משפחתם לכמה שנים כדי לעזור לאחיהם בלחימה- זוהי הקרבה עצומה ומרשימה.
מה דעתכם על מעשה זה? האם נהגו כראוי או שמא זו הקרבה מוגזמת למען שאר עם ישראלנהתייחס לנושא ההקרבה למען הזולת.
סיפור קצר-נספח) הבאתי 2 סיפורים תבחרו מה שבא לכם..
צופר-נספח מעוצב
"גם אם איני מחבב את חבר המלחים, לא אטביע את האונייה. ולא זו בלבד, אלא שאעשה כל שביכולתי כדי להצילה - אסחב, אשאב ואמשוך ככל שאוכל, גם אם המושך איתי הוא הרע שבאויבי.
והסיבה הפשוטה- כולנו בסירה אחת.. בידינו לטבוע או ביחד לשוט!"
* פעם היה מלך שהיה חולה במחלה נדירה ומסוכנת שאף רופא לא ידע איזו תרופה להביא לו, עד בא רופא אחד ואמר שהמלך זקוק לאמבטיה מלאה בקולה. באותו זמן קולה נחשב למשקה מאוד יקר ולכן ביקש המלך מכל משפחה שתביא לו בקבוק קולה לתאריך מסוים. כל משפחה עשתה כל מה שביכולתה כדי לקנות את אותו בקבוק קולה שיציל את המלך. אצל משפחה אחת האבא קנה בקבוק קולה ושם במקרר. בלילה האבא ניגש למקרר וראה שם את הבקבוק ולא יכול היה להתאפק ולכן שתה קצת קולה, הרי אף אחד לא ישים לב אם ישתה מעט. וכך כל אחד מבני המשפחה חשב כך ושתה קצת. הגיע היום שבו צריך להביא למלך את אותו בקבוק קולה ולפתע כל המשפחה הופתעה לגלות שהבקבוק ריק! כולם הבינו שכל אחד שתה מעט וכך זה נגמר. הם לא ידעו מה לעשות עד שהחליטו למלא את אותו בקבוק במים. בתוך אמבטיה מלאה בקולה לא יבחינו שישפכו קצת מים.באותו יום הם באו מאוחר שפכו את הבקבוק והלכו. הגיע הזמן של
המלך לעשות אמבטיה , הוא כולו מתרגש, נכנס לאמבטיה ומופתע היה לגלות שהאמבטיה מלאה במים! המלך כעס והסוף היה מר.
*סיפור על גבורה-רועי קליין מאת אופיר ארבל
רועי קליין נולד בשנת 1975 וגדל ברעננה. לפני שהתגייס לצבא למד במכינת הקדם הצבאית בני דוד שבעלי.
בשנת 1993 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים והתקבל לפלוגת העורב החטיבתית. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.
במהלך המסלול הוקמה יחידת אגוז והצוות בו שירת הועבר אליה והשלים בה את מסלול הלוחם. בהמשך השלים רועי קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד צוות ביחידה. רועי השתחרר מצה"ל ופנה ללימודים בבית המדרש לבוגרי צבא בעלי והמשיך בלימודים אקדמיים באריאל. בהמשך שב לשירות קבע ושימש כמפקד פלוגה ביחידת אגוז.
בשנת 2001 רועי קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד המרכז על תפקודו במארב ליד שכם שבו הרג הכוח שבפיקודו חמישה מחבלים פלסטינים. לאחר מכן מונה לתפקיד סמג"ד של גדוד 51 מחטיבת גולני.
בתפקיד זה נלחם רועי במלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרב בבינת ג'בייל זרקו רימון יד אל הכוח שעליו פיקד. רועי קפץ על הרימון, עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג. בדבר שעשה הציל את החיים של שאר החיילים שהיו לידו. חייליו סיפרו כי בעודו גוסס מפצעיו, דיווח בקשר על מותו וצעק "שמע ישראל"..
שבת שלום!