פורסם: 02/09/2021, 12:18"יש לי חלום..." לראש השנה | מאת הרב שאול רוזנבלט
"יש לי חלום..." – אמירתו האלמותית של מרטין לותר קינג – "...יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד במדינה שבה לא יישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי אופיים..." זה היה חלום שהוא לא זכה לראות בהתגשמותו; חלום שעדיין לא התגשם במלואו. אבל אדם שחולם הוא אדם שאכפת לו. ואדם שאכפת לו הוא אדם שמביא שינוי.
גם לנו היהודים יש חלום. חלום שאנו חולמים כבר כמעט 3,500 שנה. וראש השנה הוא היום שבו אנו מזכירים לעצמנו את החלום.
לכאורה, אפשר לחשוב שביום הדין הנורא הזה, אשר בו נקבע "מי יחיה ומי ימות, מי באש ומי בחרב..." – צריך להתפלל למחילה אישית, לבריאות, לעוד שנת חיים. אבל אם נתבונן בתמציתו של מחזור-התפילות לראש השנה, נגלה שאיננו מבקשים דבר מכל אלה.
אז מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שה'א-לוהים יביא את עולמו לשלמות; אנחנו מבקשים אחדות בין בני אדם; אנחנו מבקשים הרמוניה; אנחנו מבקשים את מְחִיית הרע, וצדק אמיתי. בקיצור, אנחנו מבקשים שא-לוההים יביא את ימות המשיח. תפילות מקסימות, אבל נראות קצת לא במקום בהקשר של ראש השנה.
האמת היא, שזה בדיוק כל העניין של ראש השנה.
האם אנחנו חיים עבור משהו משמעותי? או שאנחנו טרודים בסוכרייה הבאה שלנו?
אנו עומדים לפני א-ל אוהב, אבא שלנו. כל אב רוצה שלילדו יהיו חיים ארוכים, בריאים ומצליחים. וכך, כמו כל אבא טוב, בורא עולם מציע לנו שנה נוספת. השאלה היא אם אנחנו מעוניינים. השנה מוצעת לנו, אבל מה אנחנו הולכים לעשות איתה? האם אנחנו חיים עבור משהו משמעותי? או שאנחנו טרודים בסוכרייה הבאה שלנו? האם אנחנו שואפים להיות גדולים, או זורמים בנחת אל הבינוניות?
ראש השנה נועד להרים את מבטינו, להזכיר לנו לחלום. ולחלום על דברים גדולים – שלום, אהבה, צדק. למה לטרוח לחלום על פחות מזה? בחלומות גדולים, אנחנו מזכירים לעצמנו שהחיים באמת נחשבים. זו לא סתם שנה נוספת של עבודת פרך. זו שנה שבה אנחנו יכולים להשיג דברים גדולים. אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו באמת רוצים שנה נוספת, הזדמנות נוספת לחתור לקראת שינוי.
ראש השנה הוא היום שנועד לשאול את השאלה החשובה: בשביל מה אני חי? אם נדע בשביל מה אנחנו חיים וזאת תהיה מטרה חשובה – א-לוהים ייתן לנו חיים. אם אנחנו מבזבזים את החיים, אז... או שהוא ייתן לנו עוד קצת לבזבז, או שלא.
בואו לא ניקח את הסיכון בראש השנה הזה. בואו נדאג שיהיה לנו חלום.
"יש לי חלום..." – אמירתו האלמותית של מרטין לותר קינג – "...יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד במדינה שבה לא יישפטו על פי צבע עורם, אלא על פי אופיים..." זה היה חלום שהוא לא זכה לראות בהתגשמותו; חלום שעדיין לא התגשם במלואו. אבל אדם שחולם הוא אדם שאכפת לו. ואדם שאכפת לו הוא אדם שמביא שינוי.
גם לנו היהודים יש חלום. חלום שאנו חולמים כבר כמעט 3,500 שנה. וראש השנה הוא היום שבו אנו מזכירים לעצמנו את החלום.
לכאורה, אפשר לחשוב שביום הדין הנורא הזה, אשר בו נקבע "מי יחיה ומי ימות, מי באש ומי בחרב..." – צריך להתפלל למחילה אישית, לבריאות, לעוד שנת חיים. אבל אם נתבונן בתמציתו של מחזור-התפילות לראש השנה, נגלה שאיננו מבקשים דבר מכל אלה.
אז מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שה'א-לוהים יביא את עולמו לשלמות; אנחנו מבקשים אחדות בין בני אדם; אנחנו מבקשים הרמוניה; אנחנו מבקשים את מְחִיית הרע, וצדק אמיתי. בקיצור, אנחנו מבקשים שא-לוההים יביא את ימות המשיח. תפילות מקסימות, אבל נראות קצת לא במקום בהקשר של ראש השנה.
האמת היא, שזה בדיוק כל העניין של ראש השנה.
האם אנחנו חיים עבור משהו משמעותי? או שאנחנו טרודים בסוכרייה הבאה שלנו?
אנו עומדים לפני א-ל אוהב, אבא שלנו. כל אב רוצה שלילדו יהיו חיים ארוכים, בריאים ומצליחים. וכך, כמו כל אבא טוב, בורא עולם מציע לנו שנה נוספת. השאלה היא אם אנחנו מעוניינים. השנה מוצעת לנו, אבל מה אנחנו הולכים לעשות איתה? האם אנחנו חיים עבור משהו משמעותי? או שאנחנו טרודים בסוכרייה הבאה שלנו? האם אנחנו שואפים להיות גדולים, או זורמים בנחת אל הבינוניות?
ראש השנה נועד להרים את מבטינו, להזכיר לנו לחלום. ולחלום על דברים גדולים – שלום, אהבה, צדק. למה לטרוח לחלום על פחות מזה? בחלומות גדולים, אנחנו מזכירים לעצמנו שהחיים באמת נחשבים. זו לא סתם שנה נוספת של עבודת פרך. זו שנה שבה אנחנו יכולים להשיג דברים גדולים. אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו באמת רוצים שנה נוספת, הזדמנות נוספת לחתור לקראת שינוי.
ראש השנה הוא היום שנועד לשאול את השאלה החשובה: בשביל מה אני חי? אם נדע בשביל מה אנחנו חיים וזאת תהיה מטרה חשובה – א-לוהים ייתן לנו חיים. אם אנחנו מבזבזים את החיים, אז... או שהוא ייתן לנו עוד קצת לבזבז, או שלא.
בואו לא ניקח את הסיכון בראש השנה הזה. בואו נדאג שיהיה לנו חלום.