פורסם: 14/10/2021, 23:49*שו"ת קמעא קמעא – יגאל קליין, סמזכ"ל חינוך בתנועת בני עקיבא*
*כל מה שרציתם לדעת על הנושא של חודש ארגון: 'קמעא-קמעא – בענווה דרכנו נפלס'*
*מה פירוש המילים 'קמעא-קמעא'?*
מקורו של המונח במדרש במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי שמשווה את הגאולה של עם ישראל לזריחה, שעולה בכל בוקר שלב אחרי שלב, מעט-מעט. הכוונה היא שבחיים הלאומיים, וכמוהם גם בחיים הפרטיים, ההתקדמות שלנו מגיעה דרגה אחרי דרגה, בהתמדה. אנחנו רוצים לחנך את עצמנו לתת מקום לתהליכיות, לבניין העמוק של המציאות. כמו שהזריחה לא באה ברגע אחד אלא לאט-לאט, כך בחיים שלנו חשוב שנלמד לפנות את הקשב ואת הסבלנות לתהליך בנייה מדוד.
*רגע, אני רוצה לוודא שהבנתי: מה ההפך מקמעא-קמעא?*
ההפך מקמעא-קמעא הוא פנטזיה, ופה צריך להבחין בין חלום ובין פנטזיה. "כל מעשה האדם יסודו מחלום וסופו לחלום", כתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל במשפטי הסיום של ספרו 'אלטנוילד'. האדם החולים מאמין במשהו ופועל להשגתו. כך פעל הרצל: נפגש עם קיסר גרמניה, כינס את הקונגרס הציוני, השתדל אצל פוליטיקאים, קידם צעדים מעשיים לעבר הגשמת חלום המדינה היהודית.
הפנטזיה מרגילה אותנו שהכול מסתדר בבת אחת. די לנופף בשרביט הקסמים, והמציאות תתיישר לפי רצוננו. אבל המציאות לא עובדת ככה; אלה פנטזיות. עולם של תנועת נוער הוא עולם רווי חלומות, ערכים, תוכניות ארוכות טווח לתיקון העולם, החברה והאדם, אבל איש אינו משלה את עצמו שהעולם יתוקן באבחת מילת כישוף אחת. אם הקב"ה יחליט לגאול את עמו ברגע אחד, נשמח מאוד. אבל אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה.
*למה דווקא עכשיו?*
אנחנו חיים בדור שהתרגל למהירות. אינטרנט מהיר, תחבורה מהירה, גישה מהירה ומזון מהיר. גם בעבודת הנפש אנחנו מצפים לתוצאות מיידיות. בעולמות החיצוניים זו הדרישה למשיח עכשיו או לשלום עכשיו. אנחנו רוצים לחנך את עצמו לבנייה יסודית, לתהליכי עומק, שלב אחרי שלב.
*אבל אני לא רוצה קמעא-קמעא. אני רוצה מהר-מהר!*
גם אני, אבל זה לא סותר. הדגש הוא על התהליכיות גם אם היא זריזה. אם נדלג על שלבים, עלולה להיות לדילוג השלכה שלילית. אפשר לרוץ מהר, רק לא לדלג על שלבים בסולם. גם בן-גוריון רצה מהר-מהר, אבל העיקרון שהנחה את הציונות מראשיתה היה עוד דונם ועוד עז, עוד יישוב ועוד היאחזות. תהליכיות היא לא 'לאט-לאט' אלא 'יסודי-יסודי'.
*הנושא המלא של חודש ארגון הוא 'קמעא-קמעא – בענווה דרכנו נפלס'. מה זה אומר?*
"תנועת נוער עניינה לבנות, ליצור ולדחוף קדימה, להיות מלאת להט ורצון להגשים יעדים. הרב משה צבי נריה היה אומר שבבני הנעורים טמון מזלה של האנושות. "בענווה דרכנו נפלס" זה השילוב האידיאלי. אנחנו לא יושבים רגל על רגל ומחכים לגאולה, להצלחה, להתקדמות. אנחנו פורצים קדימה בכוחות עצמנו. אבל הכול נעשה בענווה, מתוך הבנה שיש סביבנו מרחב גדול שצריך להתחשב בו. בענווה דרכנו נפלס פירושו לזכור מי הנותן לנו כוח לעשות חיל. זו ההבנה שאנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להצמיח, אבל לא נמשוך את העלים של הפרח בכוח כדי שיצמח מהר יותר.
----------------‐---------------------------------------
"כך גאולת של ישראל באה קמעא קמעא – מעט מעט.
*לא מפני שאין ביד ה' לעשות זאת מהר יותר, אלא שדברים מסובכים וגדולים צריכים להבנות בצורה איטית, מתוכננת ומחושבת.*
גאולת ישראל משולה לריקוד:
שני צעדים קדימה, צעד אחורה.
הצעד לאחור הוא לקיחת תנופה לפעם הבאה, להתמודדות החדשה.
הגאולה כוללת בתוכה גם את מה שנראה בעיננו נסיגה וירידה. זו ירידה לצורך עליה.
"בגאולתנו זאת העתידה, בהגלות הגואל האחרון…זה יהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה…"
(רבנו בחיי שמות ה', כ"ב).
לא קל להושיב במקום אחד, קבוצות של יהודים שנפגשים זה עם זה לאחר פרידה ארוכה, הגלות פגעה בנו בחוט השדרה הלאומי והרוחני שלנו, וכעת אנו במהלך שיקום.
צריכים להתרגל לחיות בסדרי גודל של עם, ולא של קהילה או קבוצה.
לא הורגלנו שנים רבות בשלטון מרכזי ועצמאות מדינית בארץ ישראל. הפעם האחרונה שזה קרה היה בתקופת בר-כוכבא, וגם אז לא בהצלחה גדולה.
גאולה דורשת סבלנות מיוחדת, סבלנות של גאולה.
אי-אפשר לדחוף את המשא הכבד הזה בלי שהעם בשל לכך.
לא מספיק שקבוצת יהודים רצה קדימה ומבררת לעצמה את הלכות הגאולה, מיישבת את הארץ במקומות חדשים, כל זמן שהעם כולו לא אחריה.
*לגאולת ישראל יש קצב משלה. קצב איטי אך מעמיק. איטי אך שורשי. כולם, כל עם-ישראל חייב להיות שותף בו".*
(הרב זאב קרוב / מעט מן האור)
-----------------------------------------
קמעא קמעא | בני עקיבא תשפ"ב
תנועת בני עקיבא תחנך את חבריה לראייה אמונית רחבה המעניקה משמעות לתהליך ולגישה ממנה אנו ניגשים לדרך מתוך התפיסה הציונית דתית של גאולת ישראל המבטאת את היחס לדרכה של פיתוח המדינה והתקדמות הגאולה.
רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא "כי אשב בחושך ה' אור לי." (מיכה ז) כך בתחילה: "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ואחר כך: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" (אסתר ו,יא), ואחר כך: "וישב מרדכי אל שער המלך" (שם שם, יב), ואחר כך: "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (שם ח, טו), ואחר כך: "ליהודים היתה אורה ושמחה" (שם שם, טז).
ירושלמי ברכות א, א.
אנו זוכים בחסדי ה' המרובים לראות בישועת ה' ובתקומת עם ישראל בארץ ישראל.
המושג "קמעא קמעא" מלמדנו שגאולת ישראל היא תהליך. בעצם הדימוי שלה לאיילת השחר, תופעה טבעית ואיטית המתארת את אור השחר הבוקע בעולם מדי יום. אור וחושך משמשים בו בערבוביה.
בהופעה הדרגתית זו אנו בונים קומה אחר קומה, מתפתחים משלב לשלב עד לבקיעת האור המוחלט.
תפיסה זו מציבה אותנו בפני הגישה ממנה אנו פועלים וניגשים לדרך.
בשנה החולפת ביקשנו לחזק את היכולת לפעול עם א-ל במציאות משתנה מתוך עולם פנימי יציב. לזהות את פועלו ואת קולו של הקב"ה במציאות, להיות קשובים אליו וללכת עימו.
מתוך המה אנו ניגשים אל האיך.
נמצאים אנו בשלהי מגפת הקורונה שפקדה את העולם ואת מדינת ישראל והשפיעה על תחומים ערכיים, חברתיים, כלכליים, אידאולוגיים וכו'. הקורונה הגיעה בתוך מציאות פוליטית קשה ולא יציבה אשר כללה ארבע מערכות בחירות שנפגשנו במהלכן בסוגיות סביב השסעים בחברה הישראלית ויחסנו זה לזה בקשת הישראלית. לצד אלו הגיע מבצע "שומר החומות" וחשף תהליכי עומק סביב הסוגיה הלאומית והמדינה היהודית.
אנו נדרשים כעת לעסוק ולברר כיצד אנו פועלים עם א-ל במידות לאומיות ובמידות הפרטיות.
מתוך מה אנו מגיעים למציאות של גאולה.
דרך תפיסת "קמעא קמעא", תנועת בני עקיבא תפתח אצל חניכיה את עולם עבודת המידות ואת השאיפה לתיקון המידות הפרטיות והלאומיות המבטאות את הגישה הבונה, המעצבת והמפעילה את דרכנו ועבודת ה' שלנו.
בנוסף, אם אנו מבינים מתוקף מי ומה אנו פועלים ולשם מה, אז נבנית בנו מידת הענווה המשפיעה על הסבלנות לדרך והראיה האמונית בנצח ישראל.
לאור זאת, בשנת תשפ"ב תנועת בני עקיבא תפתח תפיסה מקצועית הדורשת מכלל מערכותיה להשקיע בפיתוח תהליכי עבודה ודרכי פעולתה באופן שיטתי.
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"
לעיתים כשהתהליך מתארך, ואין אנו יודעים את קיצו, מתגלים קשיים ואתגרים. על גבי ההבנה שהגאולה היא תהליך, יש לנו תפקיד וכוחות לפעול עם א-ל במציאות. היסודות של חברי בני עקיבא המושתתים על ערכי תורה ועבודה תוך שמירה וחיזוק של החוט המשולש החורז עם, תורה וארץ והבקשה לחזק את עולם המידות מאחר והוא המשפיע על האופן בו ניגשים למצווה או לדרך, למעשה גורמים לעמדת הנפש הנובעת מהקמעא קמעא לבוא לידי ביטוי בעוז ובמלוא המרץ על ידי הוספה של אור בתוכנו פנימה, בתנועה, בקהילה הסובבת ובעם שלנו.
מוטל עלינו מתוך דבקות בה' ובמידותיו להמשיך לפעול ולהוביל בדרך תורה ועבודה.
*כל מה שרציתם לדעת על הנושא של חודש ארגון: 'קמעא-קמעא – בענווה דרכנו נפלס'*
*מה פירוש המילים 'קמעא-קמעא'?*
מקורו של המונח במדרש במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי שמשווה את הגאולה של עם ישראל לזריחה, שעולה בכל בוקר שלב אחרי שלב, מעט-מעט. הכוונה היא שבחיים הלאומיים, וכמוהם גם בחיים הפרטיים, ההתקדמות שלנו מגיעה דרגה אחרי דרגה, בהתמדה. אנחנו רוצים לחנך את עצמנו לתת מקום לתהליכיות, לבניין העמוק של המציאות. כמו שהזריחה לא באה ברגע אחד אלא לאט-לאט, כך בחיים שלנו חשוב שנלמד לפנות את הקשב ואת הסבלנות לתהליך בנייה מדוד.
*רגע, אני רוצה לוודא שהבנתי: מה ההפך מקמעא-קמעא?*
ההפך מקמעא-קמעא הוא פנטזיה, ופה צריך להבחין בין חלום ובין פנטזיה. "כל מעשה האדם יסודו מחלום וסופו לחלום", כתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל במשפטי הסיום של ספרו 'אלטנוילד'. האדם החולים מאמין במשהו ופועל להשגתו. כך פעל הרצל: נפגש עם קיסר גרמניה, כינס את הקונגרס הציוני, השתדל אצל פוליטיקאים, קידם צעדים מעשיים לעבר הגשמת חלום המדינה היהודית.
הפנטזיה מרגילה אותנו שהכול מסתדר בבת אחת. די לנופף בשרביט הקסמים, והמציאות תתיישר לפי רצוננו. אבל המציאות לא עובדת ככה; אלה פנטזיות. עולם של תנועת נוער הוא עולם רווי חלומות, ערכים, תוכניות ארוכות טווח לתיקון העולם, החברה והאדם, אבל איש אינו משלה את עצמו שהעולם יתוקן באבחת מילת כישוף אחת. אם הקב"ה יחליט לגאול את עמו ברגע אחד, נשמח מאוד. אבל אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה.
*למה דווקא עכשיו?*
אנחנו חיים בדור שהתרגל למהירות. אינטרנט מהיר, תחבורה מהירה, גישה מהירה ומזון מהיר. גם בעבודת הנפש אנחנו מצפים לתוצאות מיידיות. בעולמות החיצוניים זו הדרישה למשיח עכשיו או לשלום עכשיו. אנחנו רוצים לחנך את עצמו לבנייה יסודית, לתהליכי עומק, שלב אחרי שלב.
*אבל אני לא רוצה קמעא-קמעא. אני רוצה מהר-מהר!*
גם אני, אבל זה לא סותר. הדגש הוא על התהליכיות גם אם היא זריזה. אם נדלג על שלבים, עלולה להיות לדילוג השלכה שלילית. אפשר לרוץ מהר, רק לא לדלג על שלבים בסולם. גם בן-גוריון רצה מהר-מהר, אבל העיקרון שהנחה את הציונות מראשיתה היה עוד דונם ועוד עז, עוד יישוב ועוד היאחזות. תהליכיות היא לא 'לאט-לאט' אלא 'יסודי-יסודי'.
*הנושא המלא של חודש ארגון הוא 'קמעא-קמעא – בענווה דרכנו נפלס'. מה זה אומר?*
"תנועת נוער עניינה לבנות, ליצור ולדחוף קדימה, להיות מלאת להט ורצון להגשים יעדים. הרב משה צבי נריה היה אומר שבבני הנעורים טמון מזלה של האנושות. "בענווה דרכנו נפלס" זה השילוב האידיאלי. אנחנו לא יושבים רגל על רגל ומחכים לגאולה, להצלחה, להתקדמות. אנחנו פורצים קדימה בכוחות עצמנו. אבל הכול נעשה בענווה, מתוך הבנה שיש סביבנו מרחב גדול שצריך להתחשב בו. בענווה דרכנו נפלס פירושו לזכור מי הנותן לנו כוח לעשות חיל. זו ההבנה שאנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להצמיח, אבל לא נמשוך את העלים של הפרח בכוח כדי שיצמח מהר יותר.
----------------‐---------------------------------------
"כך גאולת של ישראל באה קמעא קמעא – מעט מעט.
*לא מפני שאין ביד ה' לעשות זאת מהר יותר, אלא שדברים מסובכים וגדולים צריכים להבנות בצורה איטית, מתוכננת ומחושבת.*
גאולת ישראל משולה לריקוד:
שני צעדים קדימה, צעד אחורה.
הצעד לאחור הוא לקיחת תנופה לפעם הבאה, להתמודדות החדשה.
הגאולה כוללת בתוכה גם את מה שנראה בעיננו נסיגה וירידה. זו ירידה לצורך עליה.
"בגאולתנו זאת העתידה, בהגלות הגואל האחרון…זה יהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה…"
(רבנו בחיי שמות ה', כ"ב).
לא קל להושיב במקום אחד, קבוצות של יהודים שנפגשים זה עם זה לאחר פרידה ארוכה, הגלות פגעה בנו בחוט השדרה הלאומי והרוחני שלנו, וכעת אנו במהלך שיקום.
צריכים להתרגל לחיות בסדרי גודל של עם, ולא של קהילה או קבוצה.
לא הורגלנו שנים רבות בשלטון מרכזי ועצמאות מדינית בארץ ישראל. הפעם האחרונה שזה קרה היה בתקופת בר-כוכבא, וגם אז לא בהצלחה גדולה.
גאולה דורשת סבלנות מיוחדת, סבלנות של גאולה.
אי-אפשר לדחוף את המשא הכבד הזה בלי שהעם בשל לכך.
לא מספיק שקבוצת יהודים רצה קדימה ומבררת לעצמה את הלכות הגאולה, מיישבת את הארץ במקומות חדשים, כל זמן שהעם כולו לא אחריה.
*לגאולת ישראל יש קצב משלה. קצב איטי אך מעמיק. איטי אך שורשי. כולם, כל עם-ישראל חייב להיות שותף בו".*
(הרב זאב קרוב / מעט מן האור)
-----------------------------------------
קמעא קמעא | בני עקיבא תשפ"ב
תנועת בני עקיבא תחנך את חבריה לראייה אמונית רחבה המעניקה משמעות לתהליך ולגישה ממנה אנו ניגשים לדרך מתוך התפיסה הציונית דתית של גאולת ישראל המבטאת את היחס לדרכה של פיתוח המדינה והתקדמות הגאולה.
רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא "כי אשב בחושך ה' אור לי." (מיכה ז) כך בתחילה: "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ואחר כך: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" (אסתר ו,יא), ואחר כך: "וישב מרדכי אל שער המלך" (שם שם, יב), ואחר כך: "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (שם ח, טו), ואחר כך: "ליהודים היתה אורה ושמחה" (שם שם, טז).
ירושלמי ברכות א, א.
אנו זוכים בחסדי ה' המרובים לראות בישועת ה' ובתקומת עם ישראל בארץ ישראל.
המושג "קמעא קמעא" מלמדנו שגאולת ישראל היא תהליך. בעצם הדימוי שלה לאיילת השחר, תופעה טבעית ואיטית המתארת את אור השחר הבוקע בעולם מדי יום. אור וחושך משמשים בו בערבוביה.
בהופעה הדרגתית זו אנו בונים קומה אחר קומה, מתפתחים משלב לשלב עד לבקיעת האור המוחלט.
תפיסה זו מציבה אותנו בפני הגישה ממנה אנו פועלים וניגשים לדרך.
בשנה החולפת ביקשנו לחזק את היכולת לפעול עם א-ל במציאות משתנה מתוך עולם פנימי יציב. לזהות את פועלו ואת קולו של הקב"ה במציאות, להיות קשובים אליו וללכת עימו.
מתוך המה אנו ניגשים אל האיך.
נמצאים אנו בשלהי מגפת הקורונה שפקדה את העולם ואת מדינת ישראל והשפיעה על תחומים ערכיים, חברתיים, כלכליים, אידאולוגיים וכו'. הקורונה הגיעה בתוך מציאות פוליטית קשה ולא יציבה אשר כללה ארבע מערכות בחירות שנפגשנו במהלכן בסוגיות סביב השסעים בחברה הישראלית ויחסנו זה לזה בקשת הישראלית. לצד אלו הגיע מבצע "שומר החומות" וחשף תהליכי עומק סביב הסוגיה הלאומית והמדינה היהודית.
אנו נדרשים כעת לעסוק ולברר כיצד אנו פועלים עם א-ל במידות לאומיות ובמידות הפרטיות.
מתוך מה אנו מגיעים למציאות של גאולה.
דרך תפיסת "קמעא קמעא", תנועת בני עקיבא תפתח אצל חניכיה את עולם עבודת המידות ואת השאיפה לתיקון המידות הפרטיות והלאומיות המבטאות את הגישה הבונה, המעצבת והמפעילה את דרכנו ועבודת ה' שלנו.
בנוסף, אם אנו מבינים מתוקף מי ומה אנו פועלים ולשם מה, אז נבנית בנו מידת הענווה המשפיעה על הסבלנות לדרך והראיה האמונית בנצח ישראל.
לאור זאת, בשנת תשפ"ב תנועת בני עקיבא תפתח תפיסה מקצועית הדורשת מכלל מערכותיה להשקיע בפיתוח תהליכי עבודה ודרכי פעולתה באופן שיטתי.
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"
לעיתים כשהתהליך מתארך, ואין אנו יודעים את קיצו, מתגלים קשיים ואתגרים. על גבי ההבנה שהגאולה היא תהליך, יש לנו תפקיד וכוחות לפעול עם א-ל במציאות. היסודות של חברי בני עקיבא המושתתים על ערכי תורה ועבודה תוך שמירה וחיזוק של החוט המשולש החורז עם, תורה וארץ והבקשה לחזק את עולם המידות מאחר והוא המשפיע על האופן בו ניגשים למצווה או לדרך, למעשה גורמים לעמדת הנפש הנובעת מהקמעא קמעא לבוא לידי ביטוי בעוז ובמלוא המרץ על ידי הוספה של אור בתוכנו פנימה, בתנועה, בקהילה הסובבת ובעם שלנו.
מוטל עלינו מתוך דבקות בה' ובמידותיו להמשיך לפעול ולהוביל בדרך תורה ועבודה.