עם ישראל חי!
שמירה עשיתי

פרשת לך לך / רחל אימנו

מסר: ויתור
אמנם כולנו מדריכים חרוצים שמכינים פעולות מראש. אבל תמיד קורה איכשהו שנתקעים בלי פעולה... רגע לפני שהחניכים באים. אז במיוחד בשבילכם מאגר הפעולות הגדול והעדכני בארץ!

פרשת לך לך / רחל אימנו

הודעהעל ידי הדסה עזאני קומנרית » 15/10/2021, 13:20

שבת פרשת לך לך/ רחל אימונו- ויתור

הבנות  מציגות את הסיטואציות

רחל אמנו עברה בחייה ניסיונות רבים בהם היה עליהם להמתין זמן ארוך ולהתמודד עם ציפיות שאינן מתממשות. כיצד התמודדה רחל עם השנים הרבות בהן היתה רק 'בדרך' ובציפייה?
נבקש שני מתנדבים שיציגו לפני השבט 3 הצגות קצרות המביאות בצורה נסתרת את חייה של רחל,
נסביר לשאר החניכים כי בסיום ההצגות יהיה עליהם לגלות מי היו הדמויות עליהם דיברנו בהצגה.
הצגה ראשונה:
בחורה מדברת עם בחור ואומרת לו שהיא רוצה להתחתן כבר, הבחור עונה לה שהוא לא יודע מה לעשות כי אבא שלה לא יסכים עכשיו לחתונה.
הבחורה עונה: "אבל אני מחכה כבר שבע שנים לחתונה שלנו, זה יקרה יום אחד??"
הצגה שנייה:
אישה ניגשת לבעלה ואומרת לו: "בעלי, אינני יכולה כבר, כל הנשים סביבי יולדות ומגדלות ילדים ורק לי אין ילדים.
עשה משהו, לפני שאמות מצער!" כעבור זמן: מילדת ניגשת לאב שעומד ומחכה ואומרת לו:
"יש לי שתי בשורות, אחת טובה והשנייה לא כל כך… דבר ראשון: מזל טוב, אשתך ילדה בן שני,
אך הבשורה הפחות טובה היא שלצערנו אשתך נפטרה במהלך הלידה…"
הצגה שלישית:
אישה מתפללת: ריבונו של עולם! הבנים שלי נמצאים במצב קשה! הם זקוקים לרחמיך,
אני רואה אותם בדרך הקשה והכואבת שהם עוברים… אנא שמע לתפילתם!"

בסיום ההצגות נבדוק אם החניכים הבינו מיהם הדמויות ונחזור על הסיטואציות שראינו:
רחל אמנו ממתינה לחתונתה עם יעקב, לאחר שבע שנות ציפייה, נישא יעקב ללאה אחותה
ורק לאחר שלבן הסכים שיעקב יעבוד אצלו שבע שנים נוספות תמורת נישואיו לרחל יכלו השניים להתחתן.
רחל אמנו מתפללת שנים רבות לילדים, כאשר לאה והשפחות יולדות כולן ילדים.
רחל אומרת ליעקב "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי" (בראשית ל'). לבסוף נולדים יוסף ובנימין אך עם לידת בנימין- נפטרה רחל.
רחל קבורה על אם הדרך, כואבת את כאבם וצרותיהם של בניה בני ישראל בגלות ומתפללת עליהם לפני ריבונו של עולם.
נשאל את החניכים: ראינו את הקשיים והייסורים שעברה רחל בדרך, כיצד התמודדה רחל עם הניסיונות והנפילות בחייה?
נראה כי על אף הקשיים איננו מוצאים שרחל מתייאשת, להפך היא תמיד מתפללת, ממשיכה לנסות, לקוות ולהאמין!


משחק המעגל:
המדריך יתחום שטח ויאמר לחניכים לעמוד על נקודה במרכז המעגל. לאחר מכן, החניכים יצטרכו ללכת איך שהם רוצים בתוך השטח התחום. כל חניך ילך בצורה אחרת לכיוון אחר.

משחקים דג מלוח בזוגות. בכל פעם שמישהי נפסלת, גם בת הזוג שלה צריכה לחזור איתה אחורה (צריך לדעת לוותר, להיות שם בשביל האחר, להבין שגם אם זה לא כיף, צריך לעשות את זה)


צופר:
שני חבלים כי ירצו להתקשר זה עם זה, בכורח המציאות
יהיה על כל אחד מהם לוותר על משהו ממידת אורכו.
אם ירצה כל אחד לשמור על מלוא מידתו,
לא יוצר קשר לעולם
וראו נא – הקשר נעשה במקום בו נעשה הוויתור.
                                הויתור הוא איפה יסוד הקשר.


סיפור קצר:
רות הגיעה לפירקה, בחסדיי הבורא היא מצאה את זיווגה והשניים החליטו להינשא , אך לאבא שלה לא היה כסף לחתונה...
לקח אותה אביה לשיחה והסביר לה את המצב והוסיף: "בירושלים יש אולם בשם "וולף", שם אחרי סבסוד של מספר תורמים המנה עולה רק חמישים שקלים. במבנה קיימים שני אולמות, האחד גדול והשני קטן, בין הנרשמים מראש נערכת הגרלה מי יתחתן באולם הגדול ומי בקטן..." כאבה הבת את העובדה שלא תוכל להתחתן באולם בו חפצה ואמרה: "הרבה ברירות אין לי, אולם לפחות אתחתן באולם הגדול, אם אני אזכה באולם הקטן אני לא מתחתנת! יש גבול!"
לאחר מספר שבועות נערכה ההגרלה ורות זכתה באולם הקטן. במשך ימים רבים הפצירה רות באביה שילך לאבא של הבחורה שזכתה במקביל באולם הגדול לשכנעו להחליף בין האולמות , עד שלבסוף נאות לבקשתה והלך אל בית אביה של הבחורה לדבר אל ליבו.
כשהגיע הציג את עצמו: "שיהיה במזל, נעים מאד אני האבא של הכלה שזכתה באולם הקטן, שמענו שאתם זכיתם בהגרלה באולם הגדול. מחילה מכבודכם, אני חייב לבקש ממך לוותר ולהתחלף איתנו באולם, הדבר חשוב לבתי, היא איימה לא להתחתן... אנא, שקול את הדברים".
הכלה המיועדת שמעה את מצוקת אבי הכלה השניה ואמרה: "אבא אתה יודע עד כמה אני רוצה להתחתן באולם הגדול אבל ברגע שאצעד לחופה ואדע שבת ישראל אחרת תהיה בצער, הדבר לא שווה לי מאומה, לכן אני מוותרת! היא תיקח את האולם הגדול ואני אקח את האולם הקטן".
"תודה! תבורכו! אין מילים בפי להודות לכם" אמר אבי הכלה שזכתה מלכתחילה באולם הקטן. כעבור מספר שבועות הגיע יום החתונה המיוחל.  באותו היום צילצל הטלפון באולמי "וולף", "חיפשתי אולם העושה חסד עם הבריות ומסבסד להם את הארוחות והגעתי אליכם. ברצוני לתרום לאחד מהאולמות את כל המנות על חשבוני..." נשמע הקול מעבר לקו. "ובעצת אשתי אני תורם את המנות לאולם הקטן שלכם, כנראה אין להם דיי כסף להשקיע ולכן העדיפו את האולם הקטן על-פני האולם הגדול...".
"כמה מוזמנים לאולם הקטן?" המשיך העשיר לשאול את המזכירה. "יש כחמש מאות מוזמנים" השיבה. נתן העשיר את פרטי האשראי שלו ושילם את כל המנות..." יום למחרת החתונה הגיע אבי הכלה שויתרה על האולם הגדול והתחתנה באולם הקטן לשלם עבור החתונה. הוא ניגש אל המזכירה וזו אמרה: "אתה יכול להחזיר את פנקס הצ'יקים, כל המנות שולמו מראש... עשיר מארצות הברית תרם את כל המנות..."
יש פעמים בהן אנו מתעקשים על דבר מסוים, "פוצעים" אנשים בדרך כדי להשיג את מטרתנו, לא מוותרים לאחר ומתבצרים בעמדתנו כדי להשיג את מבוקשנו.
עלינו לזכור שבכל רגע ורגע בורא עולם משגיח על כל אדם השגחה פרטית, מהרגע בו נולד עד יום מותו, בכל שניה יש עלייך עין המכוונת אותך אל הטוב הראוי לך.
אם נגזרה עלייך הצלחה היא תגיע, אם חלילה נגזר עלייך הפסד גם הוא יגיע.
אך אם תוותרי לשניה ותשברי את מידת הגאווה שלך ,בורא עולם ינתב אותך לדרך טובה יותר וההצלחה תאיר לך פנים בעז"ה !!

 
קבצים מצורפים
שבת פרשת לך לך.docx
(16.93 KiB) הורד 2635 פעמים

תגובה מהירה:


חזור אל פעולות

השארו מעודכנים!