להיות מלאך

הרב חגי לונדין

פרשת וירא מלאה במלאכים: מלאכים שמבקרים את אברהם ושרה; מלאכים שמשמידים את סדום; ומלאכים שמצילים את ישמעאל. "מלאך" מלשון "מלאכה", כוח של עשייה רוחנית. כאשר אתה חולה ומתרפא – מבקר אותך "המלאך רפאל", כלומר ישנה סיבה רוחנית עבורה אתה מתרפא; כאשר את חלשה ומתגברת – מתנוצץ בך "המלאך גבריאל", יש מטרה ערכית שמניעה את הגבורה הזו. יש "מלאכים" גם לצמחים, בעלי חיים ואפילו לדומם. ישנו למשל "מלאך" שממונה על כוח המשיכה; הסיבה שכל מסה מושכת אליה את סביבתה מבטאת רעיון מוסרי שכל אובייקט רואה עצמו כמרכז. גם מחשבה טובה היא סוג של מלאך.

למלאכים, על פי הנביא יחזקאל, ישנם "כנפיים". כלומר הכוחות הרוחניים הללו מגיעים אלינו בזריזות ובתכליתיות; ברגע שברורה לנו הסיבה המוסרית העומדת מאחורי הדברים ניתן לנצח את הכל.

אדם אמור להיות כמו מלאך, לפעול בעולמו של הקדוש ברוך הוא באופן תכליתי וממוקד. ההפך מהספקנות והרפיסות שמאפיינת את התרבות הפוסטמודרנית של ימינו. לעיתים ישנם גם מלאכים ש"משמידים את סדום" – כאשר אדם מזהה דברים שליליים בחייו הוא אמור להתנתק מהם באופן חד ואמיץ. כך ביחס לקטיעת קשרים בוסריים למשל או להחלטה נחושה לעקור למקום חדש בלי להביט לאחור. "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות". לכל עשב ועשב, לכל פרט במציאות, יש את המלאך הפרטי שלו "שמכה על קודקודו ואומר לו גדל".

בימינו אנו זקוקים מאד למלאכים. לדמויות אמיצות, מלאות שליחות, אמונה ומיקוד בעשייה שלהם; בני אדם עם כנפיים. תכליתיים, ודאיים, שמחים ואופטימיים.

מלאכים כבני אדם.

הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת ה'.