על ידי טליה פוירשטיין
מנהלת לשעבר תודה על תרומתך!
» 23/12/2021, 17:53
בס''ד ובהשתדלותנו
ישבצ חורףף
את הישבצ נבנה בצורת מעגלים, כאשר בכל חלק נתייחס למעגל אחר שהמדריכים פוגשים בסניף.
מטרות הישבצ:
1. המדריך ייחשף לתקופת החורף ולמשמעותה
2. נתחיל עבודה על תהליך חורף במישור האישי, הצוותי, השבטי והסניפי.
〰 תהליך חורף - הסבר כללי
1. נביא שני שירים. הראשון (''באביב'' / מיכה שטרית) ידבר על החורף כתקופה מנומנמת שרק מחכים שתעבור כדי לעשות ''באביב'', והשני (''אני הפעם הבאה'' / יהודה עמיחי) בתגובה אליו יענה שאין זמן לחכות, וצריך לפעול עכשיו. (מצ''ב)
2. מספר למדריכים על עצי התפוח, שגודלים הכי טוב בקור. החורף הוא הזמן בו הם צומחים מבפנים, וזה בכלל לא ניכר לעין, ופתאום באביב הם פורצים ופורחים.
נסביר שהחורף הוא תקופה לעבודה פנימית יותר, עמוקה יותר, שאת התוצאות שלה נראה בעזרת השם באביב.
〰 המדריך
נביא למדריכים דף מנחה להתבודדות, וניתן לכל אחד להתמודד עם עצמו ועם ההדרכה שלו. (מצ''ב)
〰 הצוות
1. נפרוש ניירצף על כל הרצפה, נביא גואש וניתן למדריכים לצייר מה שבא להם כמה דקות.
נסביר שכל אחד בחר לקחת את המשימה אחרת - יש כאלה שבחרו לשבת ולהשקיע ולצייר ממש יפה, יש כאלה שבחרו לקשקש סתם, יש כאלה שבחרו לא לעשות כלום, ויש כאלה שבחרו אפילו להפריע לאחרים.
בצוות שלנו יש לנו בחירה - אנחנו יכולים לשבת בצד ולחכות שאחרים ישלימו את המשימה, ואנחנו יכולים להשקיע ולתת הכל.
2. קטע: הרב ויצמן - שותף/לקוח? (מצ''ב)
〰 השבט
1. נבקש מכל מדריך לשלוח תמונה של רגע שיא שלו עם השבט, ונפתח אותה יחד עם המשפט ''המעשים גדולים מתבצעים לא באמצעותה של עוצמה, אלא באמצעותה של התמדה'' (סמואל ג'ונסון).
נתלה בגדול את המשפט ''אף אחד לא לימד את רועי קליין לקפוץ על רימון''.
נסביר שמה שקורה בסוף (רגע השיא בתמונה למשל) הוא תוצאה של תהליך עמוק, ולא דבר שמתרחש במקרה בטעות. רגע השיא של רועי קליין, הגיע אחרי חיים שלמים של נתינה, של חשיבה על הכלל ומסירות לעם ישראל. זה לא דבר שבא ברגע ולא מקרה חד פעמי.
עכשיו, בזמן חורף, זה הזמן לבנות לעומק את התמונה הבאה שלנו.
2. נחלק את הצוות לצוותים קטנים וניתן דף מנחה לתהליך חורף שבטי.
אפשר לשאול,
- נושא שאנחנו רוצים להתמקד בו בחורף
- חניך שאנחנו רוצים לעבור איתו תהליך בתקופה
- משהו שאנחנו רוצים לחזק בשבט
- איך היינו רוצים לראות את השבט בסוף החורף
〰 הסניף
1. נביא מלא דפים לבנים חלקים, ונבקש מהצוות להכין מטוסים בזמן מוקצב של שלוש דקות.
הצוות יקח את המשימה למקום של כמה שיותר מטוסים, ויעשה מלא מטוסים פשוטים בניסיון להגיע לכמה שיותר.
נסביר שלא תמיד המטרה היא כמות. היה עדיף שנכין ארבעה מטוסים, אבל שהם יהיו טובים ומדויקים ויטוסו הכי טוב שיש. בחורף אנחנו צריכים להתמקד על מטרות, על ערכים שחשובים לנו, ולהתמקד בהם, ולא לתקוף מכל הכיוונים בצורה עיוורת ולצפות שמשהו יעבוד.
2. נשים במרכז תמונה גדולה של קוקה קולה, ונתחיל לספר את הסיפור של החברה - איך היא הפכה לחברה המצליחה בעולם.
אחרי שלא ברור ההקשר לסניף, נשאל את הצוות- מה הופך את קוקה קולה למצליחה ככ? - שיווק, איכות המוצרים, כמות, גודל החברה, הגעה לכל מקום, פרסום וכו'. ביחד עם הצוות ננסה לחשוב על הדברים האלה בסניף. מה חזק אצלנו? מה פחות עובד ? איפה אנחנו יכולים לעשות. עבודה ?
3. נעלה דברים שטעונים שיפור בסניף, נחלק את הצוותים לקבוצות חשיבה וכל קבוצה תעבוד על נושא אחר שעלה ותנסה לשפר אותו.
דפי עזר ניתן למצוא כאן - topic/3361
ב''הצלחה!
נספחים;
באביב
מילים ולחן: מיכה שטרית
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
בָּאָבִיב, בָּאָבִיב
בֵּינְתַיִם שֵׁב תַּחַת עֵץ הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת
זֶה עוֹנָתִי, עוֹנָתִי
קַבֵּל אֶת הַדִּין זֶה נוֹפֵל מִלְמַעְלָה
תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה גֶּשֶׁם, תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה חֹרֶף, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
בָּאָבִיב, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב
בָּאָבִיב אֲנִי אֶלְבַּשׁ חֻלְצָה לְבָנָה
וְאֶחְצֶה אֶת הָרְחוֹב כְּמוֹ מֶלֶךְ...
בָּאָבִיב בְּחֻלְצָה לְבָנָה כְּמוֹ מֶלֶךְ, כְּמוֹ מֶלֶךְ...
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
בָּאָבִיב, בָּאָבִיב
קַבֵּל אֶת הַדִּין...
אני הפעם הבאה / יהודה עמיחי
אֲנִי עוֹמֵד עַכְשָׁו בַּנּוֹף
שֶׁאוֹתוֹ רָאִינוּ יַחְדָּו מִן הַגִּבְעָה:
הָעֵצִים שֶׁנָּעוּ בָּרוּחַ,
כְּנוּעַ אֲנָשִׁים בְּאַחָרִית הַיָּמִים
וְאשֶׁר מֶרְחַקָּם הַקָּרוֹב כָּל-כָּךְ
הָיָה לְלא נְשׂא,
וְאָמַרְנוּ,
"חֲבָל שֶׁאֵין לָנוּ זְמַן.
כְּשֶׁנִּהְיֶה בַּפַּעַם הַבָּאָה, נֵלֵךְ לְשָׁם".
אֲנִי שָׁם.
וְיֵשׁ לִי זְמַן,
אֲנִי הַפַּעַם הַבָּאָה.
הרב ויצמן- שותף\לקוח?
העולם כולו מתחלק לשניים: עובדים ולקוחות. יש החיים בעולם כעובדים, ויש החיים כלקוחות.
מה ההבדל בין עובד ללקוח?
אדם הולך לחנות וקונה לעצמו חטיף של חברה מסויימת. אולם, החטיף היה מלוח למדי. בפעם
הבאה קונה האדם את החטיף מחברה אחרת. כיצד ינהג אם יבואו ויאמרו לו שהחברה הראשונה
נמצאת בקשיים, ויש לעזור לה, ועל כן ראוי לקנות את מוצריה? אותו אדם יענה, ובצדק, שהוא לא
עוסק כרגע במצוות צדקה. הוא מעוניין בחטיף טעים, והוא קונה מהחברה המספקת את מה שהוא
חפץ בו.
כיצד ינהג עובד של החברה אם יתברר לו שהחטיף מלוח יתר על המידה? הוא יבדוק את הסיבה
לכך, ינסה לתקן, יערוך סקרים על טעמם של הצרכנים וכדומה. העובד בחברה ויותר מכך השותף
בחברה, איננו עובר לחברה אחרת כאשר המוצר איננו מוצא חן בעיניו, אלא מתקן את המוצר.
העובד מרגיש אחריות על החברה ועל המוצר. עבודתו מטילה עליו חובות של פיתוח המוצר בצורה
הטובה.
הלקוח מתעניין בעצמו בלבד. מה שטוב לו - הוא קונה. מה שלא טוב - אין הוא קונה. העובד
מתעניין בחברה, במפעל, במוצר, ולא בעצמו.
זהו הבדל מנטלי משמעותי ביותר.
על כן צריך האדם להשקיע עבודה ועמל כדי לחנך את עצמו להיות שותף. באנו לעולם כדי להיות
שותפים בעיצובו ובבנייתו, כדברי חז"ל בכמה מקומות:
מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית...
האדם שותף לבריאה. מעשיו מקדמים את העולם, או מורידים אותו, חלילה. לא נברא האדם כדי
לקחת מן העולם, אלא כדי לבנותו.
- קבצים מצורפים
-
- התבודדות ישבצ חורף חפציבה.pdf
- (141.5 KiB) הורד 701 פעמים