בדור שלנו, הפלאפונים, המחשבים, והמסכים בכלל, נמצאים בכל מקום, ובכל שכבת גיל.
אם יצא לכם להיתקל בזה, וזה נהיה אתגר עבורכם גם בפעולות עצמן, הנה פעולה שתציף את הנושא למודעות של החניכים ואולי תוביל לשינוי.
מתחיליםם
- משחק חיי שרה קליל [- בזמן המשחק, אתם תעשו שלושה דברים מוזרים בצד. (תקפצו שלוש קפיצות, תצעקו 'אני אוהב את דורה', תסתובבו במעגלים, וכו') תשמרו את זה למסר בסוף]
- מסירות כדור : מתחילים במסירות כדור דמיוני. (ללא כדור). החניכים יאבדו סבלנות אחרי מספר דקות כנראה, ואז נעביר ביניהם כדור אמיתי ונשחק 21 מסירות בלי להפיל את הכדור.
- ספירה עד עשר : החניכים צריכים לספור עד עשר בלי להגיד ביחד את המספר.
- מתיישבים במעגל, ובוחרים שלושה מתנדבים. שני מתנדבים יוצאים החוצה, ולא שומעים כלום, והמדריך מספר לחניך הראשון סיפור (מלא בפרטים, למשל - הילד התעורר בבוקר, לבש חולצה אדומה, מכנסיים כחולים, נעליים סגולות, וכו') לאחר מכן אחד החניכים מהשניים שיצאו חוזר, והחניך שסיפרת לו אתך הסיפור מספר לחניך השני, ואז החניך השני לשלישי. רואים איך בכל פעם הסיפור נהיה יותר ויותר מעורפל וחסר בפרטים.
מסר -
יש לנו בחיים בחירה במה להתמקד. האם אנחנו מתמקדים במסך, בהודעות, או יוצאים החוצה, פוגשים אנשים, ומנהלים שיחות אמיתיות. האם המסך שלנו הוא הכלי, או המטרה. האם הוא עוזר לי להתמקד בדברים החשובים בחיים, או שאני מתמקד אך ורק בו.
- בחיי שרה - החניכים היו כל כך ממוקדים במשחק, שהם לא שמו לב לכל הדברים המוזרים שעשיתם בצד.
- במסירות - כמו שלא היה כיף לשחק עם כדור דמיוני, זו לא הדרך, לדבר רק בהודעות ולא פנים אל פנים.
- בספירה עד עשר - האם אנחנו נותנים מקום גם לאנשים אחרים, או שמה שמעניין אותנו זה אנחנו, העיסוקים שלנו, והפלאפון שלנו.
- בהעברת הסיפור - כל אחד מהחניכים המספרים בחר באיזה פרט להתמקד, ואיזה פרט להזניח. אנחנו גם יכולים לבחור האם אנחנו מתמקד'ים בחיים שלנו, בחברים, בלימודים, או במשחק מחשב, בסרט, וכו'.
**ממש מוסיף אם תספרו לחניכים התמודדות אישית שלכם עם הפלאפון ואיך התגברתם על זה. זה ייתן להם השראה ...
בהצלחהה